כיצד נוכל לחזק את החוסן הנפשי של ילדינו?

ארני זקס

מחקר חדש בפסיכולוגיה מציע כמה נקודות למחשבה

האם על הילד שלנו להסתגל לערכי הוריו או שעליו להתפתח בדרכו שלו? עד כמה הורים צריכים לספק את צרכיו של הילד ומתי נכון להציב לו גבולות? האם כדאי תמיד להרים תינוק בוכה על הידיים? ועד כמה לדחוף את הילד להצטיין בלימודיו?

כהורים בחברה המערבית אנו מתלבטים רבות בנוגע לחינוך ילדינו ומנסים לעשות את המיטב בכדי לספק להם את כל צרכיהם, לאהוב אותם ללא תנאים ולבנות עבורם קרקע יציבה דיה כך שיכולו להגיע להישגים משמעותיים בחייהם הבוגרים. ניתן לומר באופן די גורף, כי היינו רוצים שילדינו יגדלו להיות מבוגרים בטוחים בעצמם, עצמאיים, מאושרים, בעלי ערך עצמי גבוה, או במילים אחרות – בעלי חוסן נפשי. 

מהו חוסן נפשי?

המושג חוסן (resilience) צבר תאוצה בשיח הפסיכולוגי במהלך שנות ה-70 והוא מתאר את מאמציו המתמשכים של האדם להתמודד כהלכה במצבי לחץ, להתגמש נוכח שינויים בלתי צפויים שמזמנים החיים ולהתאושש יחסית בקלות מכישלונות וממשברים. ניתן לחלק את החוסן הנפשי לשלושה גורמים מרכזיים: 

אופטימיות

ציפייה שתוצאה טובה תתרחש בעת התמודדות עם בעיה משמעותית. אופטימיות משפיעה על יכולתנו להתמודד עם בעיות וקשורה ביכולת שלנו להמשיך לגייס מאמצים ולא לוותר לעצמנו.

הסתמכות עצמית

האמונה העצמית ביכולת שלנו או בסיכוי לבצע משימה בהצלחה ולייצר תוצאה חיובית. זאת, לצד תחושת מעורבות במטרה, גמישות ויכולת הסתגלות. 

תחושת שליטה

אמונה חזקה ביעילות האישית שלנו. תחושת שליטה נבנית על סמך הצלחותינו ודורשת ניסיון בהתגברות על מכשולים באמצעות מאמץ מתמיד. 

גורמי החוסן הללו מאפשרים לאדם להסתגל למציאות, משפרים את הישגיו ואת יכולתו להגיע למימוש עצמי ותורמים ככלל לרווחה ולבריאות הנפשית. 

• האם אנחנו מאפשרים לילדים שלנו יותר מדי ביטוי רגשי?

  
• מגילת העצמאות: איך מפתחים עצמאות אצל ילדים?

  
• צפו עכשיו: על פסיכולוגיה
  חיובית ואושר

  

מה בין ערך עצמי לחוסן נפשי? 

תרבות המערב מעודדת את המימוש העצמי, מציבה דרישות מקצועיות גבוהות מגברים ומנשים כאחד, חותרת להישגיות ולתחרות מתמדת וחושפת את האדם להשוואה בלתי פוסקת ל'הצלחותיהם' של אנשים אחרים, כפי שהן משתקפות ברשתות החברתיות השונות. כנראה לא בכדי, אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של אנשים שסובלים מערך עצמי נמוך. דימוי עצמי נמוך עלול לגרום ליצירת דפוסים לא מסתגלים המפצים על הדימוי השלילי ומספקים תחושה זמנית של שליטה או חוזק. כך למשל, חוסר אמפטיה לאחרים, צורך מוגזם בהתפעלות ונטייה להיפגע על ידי אחרים או לפגוע באחרים ללא חרטה או תשומת לב, הינם דפוסים נפוצים ובלתי מסתגלים המחפים על חוסר יציבות בתחושת הערך העצמי ופוגעים באיכות החיים של האדם ושל הסובבים אותו.

מקרים כאלה נפוצים יותר בתרבות המערבית והם נקשרים לדפוסים שנקראים נרקיסיסטיים. תכונות נרקיסיסטיות וחוסן עצמי נמוך, נמצאו קשורים להתמודדויות שונות כגון קושי בדחיית סיפוקים, התפרצויות זעם, העדר תחושת סיפוק, ריקנות וקשיים בין-אישיים, הפוגעות בתפקודם של ילדים ומבוגרים כאחד, מפחיתות את העמידות האישית ואת תחושת הרווחה הפנימית ומביאות רבים לפנות לקבלת סיוע נפשי.

כעת נרחיב על מושג החוסן הנפשי מתוך הספרות התיאורטית ונציג חלקים מתוך מחקר שנערך בשנת 2014 בישראל ומטרתו לסייע לנו כהורים למנוע את התפתחותם של דפוסים לא מסתגלים אצל ילדינו ולעודד אצלם יכולת הסתגלות וחוסן נפשי. 

מה גורם ליצירת חוסן נפשי? 

חוקרים שונים מדגימים כיצד הקשר הראשוני עם התינוק, המבנה המשפחתי ומשתנים חברתיים-תרבותיים משפיעים על אישיותו של הילד ועל חוסנו הנפשי העתידי. 

הקשר הראשוני

הקשר הראשוני של התינוק כולל את הזמן בו בילתה האם (או הדמות המטפלת העיקרית) עם התינוק, אופי הקשר ביניהם ובחירות שונות שההורים ביצעו כגון האכלה (על פי דרישה, או בשעות מסוימות), תדירות המגע או הסדרי השינה בבית.

ויניקוט, פסיכואנליטיקאי בריטי ידוע,  טען כי היסודות לבריאותו של האדם מושפעים מן היחסים שהיו לו עם אמו בחודשים הראשונים לחייו. תפקידי הדמות המטפלת כוללים בין היתר היענות מתמשכת לצרכי התינוק, כמו יצירת קשר עין או דיבור בקול רגוע. פונקציות אלו אינן תמיד מודעות מצד הדמות המטפלת אך הן חיוניות לבניית העצמי של התינוק, ובתנאי שהן מתבצעות בשמחה כנה ולא באופן מכני. 

תינוק שנמצא רב הזמן בהפרדה גופנית ואינו זוכה למגע פיזי מספק עלול לפתח בעיות בוויסות, פגיעה בדימוי הגוף וקשיים ביצירת קשרים חברתיים. יתרה מכך, נמצא כי הניתוק הגופני בין האם לתינוק מגדיל אצל האם את הסיכוי ללקות בדיכאון לאחר לידה. זאת עקב שינוי הורמונלי המושפע ממיעוט המגע. 

אז מה עושים? בגיל טרום דיבור מומלץ לתת לתינוק את מה שהוא זקוק לו ללא תנאים: להיות איתו זמן נרחב בקצב שלו ולפי הצרכים שלו – להרים, להאכיל ולתת לו לישון בדרך ובזמן שלו. לעומת זאת, מגיל שפעוט כבר יכול להבין ולזוז בעצמאות מומלץ בהדרגה להתאים אותו לחיים בבית ולא להתאים את הבית לצרכיו: לתת לילד חלק הולך וגדל במטלות הבית, לעודדו לעצמאות תואמת גיל, לסמוך על המסוגלות שלו ולא לעשות עבורו דברים שהוא יכול לעשות לבד. 

ארגון המשפחה

בעקבות תנועות חברתיות שונות, עליית מעמד הביניים וחינוך מגדרי שוויוני, שני ההורים נכנסים כיום בתרבות המערבית לשוק העבודה בשלב מוקדם בחייו של הילד. כאשר במקביל הילד נמצא לרב במסגרות שונות או מטופל על ידי אנשים אחרים שאינם הוריו, איתם הקשר לעיתים הופך יותר כלכלי מאשר רגשי. כתוצאה משינויים אלה חל שינוי בסגנון ההורות ובקשר הרגשי בין הורים לילדיהם. 

אמהות עובדות מקבלות מספר חודשים לחופשת לידה שלאחריהן עליהן לחזור לעבודה. נושא זה מהווה מקור לחץ על האם, שנקרעת פעמים רבות בין המחויבות לקריירה שלה לבין התחושה שתינוקה זקוק לה. נמצא כי העדר זמן מספק בין הורים לילדיהם תורם לפיתוח סגנון הורות שמפצה על כך על ידי מתן שפע חומרי, לצד חיזוקים ותשבחות מוגזמות על כל פעילות של הילד ללא קשר לאיכותה. אלו, עלולים בסופו של דבר לפגוע בדימויו העצמי של הילד. כלומר, אם ילד גדל במחשבה שכל דבר שהוא עושה הוא נהדר וראוי לתשבחות, אך יוצא לעולם האמיתי בו הוא אינו מקבל את אותו פידבק על מעשיו – ייתכן שיהיה לו קשה להסתגל לדרישות גבוהות יותר.  

אז מה המסקנה? ככל שהאם מבלה זמן רב יותר עם תינוקה, איכות הקשר עם התינוק טובה יותר. חשוב לזכור, כי פיצוי חומרי על העדר נוכחות הורית או ניסיון להעניק זמן איכות קצר מאוד על חשבון הימצאות זמן ממושך עם הילד לא באמת משיגים את התוצאה הרצויה. לכן, מומלץ לבלות כמה שיותר זמן עם ילדכם, בעיקר בשנה וחצי הראשונות לחייהם, עד כמה שאילוצי המציאות היומיומית מאפשרים. 

תרבות

התרבות ממלאת תפקיד מרכזי בסגנונות ההורות בכל חברה שהיא. שאלות מרכזיות העומדות בבסיס גורמים חברתיים-תרבותיים הן: האם ילדים מקבלים מספיק זמן למשחק חופשי? כמה זמן מבלה הילד מול מסכים? כמה לחץ נובע בצורך לעמוד בהישגים לימודיים?

תנועה ומשחק חופשי (ללא מבוגר או מסך שנותנים הוראות או מפעילים, אלא כאלה שמקורן ביוזמת הילד, עם צעצועים או בלעדיהם), אמורים לתפוס חלק ניכר משעות הערות של ילדים, משום שהם מספקים הזדמנויות להרחבת רפרטואר המיומנויות החברתיות ותורמים לתחושת הביטחון העצמי. אך כיום, נראה כי לילדים יש מעט מדי זמן פנוי למשחק חופשי ולכך השלכות רבות: מחקרים מראים כי הירידה הניכרת בהזדמנויות לשחק מובילה לירידה ביכולת לחוש אמפטיה לזולת וקשורה בפיתוח דפוסים נרקיסיסטים. בנוסף, נראה כי הטכנולוגיה הדיגיטלית אף גורמת לשינויים במוח האנושי משום שהגירויים אליו נחשף הילד רבים מידי, הסיפוקים מיידיים ואף נמצא מתאם בין שימוש בטכנולוגיה להפרעות קשב, בדידות ואגרסיביות. אמנם, ישנם גם שימושים מיטיבים במסך אך נראה כי צריך למצוא את המינון הנכון בין זמן מסכים לבין זמן שמוקדש למפגש חברתי ממשי, פנים מול פנים. 

בית הספר מהווה גורם מפתח נוסף בחברה המערבית בו הילדים מבלים שנים רבות מילדותם. ההערכה העצמית בתקופה זו תלויה ברמת ההישגים של הילד, אך כאשר  אלו נמוכים מהציפיות של התלמיד או סביבתו תקופת בית הספר משפיעה לרעה על ערכו העצמי. נראה כי הורים מעודדים את ילדיהם להישגים ברוח התקופה, כחלק מהדאגה ההורית להתקדמות והצלחת ילדיהם בעתיד. עם זאת, אווירה מתמדת של הערכת הישגים במשפחה מעבירה לילד את המסר כי האדם הינו בעל ערך אך רק בזכות הישגיו או בזכות התפקיד שהוא ממלא. כך, הילד תמיד מרגיש ששופטים אותו (גם כאשר הישגיו חיוביים) והוא עשוי לפתח מאפיינים נרקיסיסטיים. 

לסיכום  

מתוך הספרות המקצועית, אנו מסיקים כי הגורמים המרכזיים הקשורים להתפתחות חוסן נפשי ומבדילים בין סיכון לחוסן הם נוכחות הורית נרחבת בבית ומגע בין-אישי מספק בתקופת הינקות, אשר מעודדים את יכולת ההרגעה העצמית והויסות הרגשי של ילדינו. המחקר מראה כי הבסיס לבניית הערך העצמי משתנה בהתאם לגיל: תינוק זקוק שהוריו יתאימו את העולם לצרכיו, יפעלו על פי הזמן והקצב שלו ויבלו איתו את מרבית זמנו. בתקופת הילדות לעומת זאת, הערך העצמי נשען על חוויות של הצלחה ותחושה של הבאת תועלת ובמקביל זמן המשחק החופשי הוא חיוני להתפתחות של חוסן וערך עצמי. אמנם תרבות המערב מעודדת להישגיות רבה, אך חשוב לזכור כי הצלחה נמדדת גם בתחומים שאינם לימודיים. מומלץ לשתף את הילד במטלות הבית והחיים בכלל ולאפשר לו תנועה ומשחק חופשיים בכדי לפתח אצלו את המיומנות הבין-אישית ואת תחושת המסוגלות העצמית. 

על הכותבת – ארני זקס

ארני זקס הינה מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בבית חולים קפלן. עוסקת בטיפול בעזרת בעלי חיים ובהדרכות הורים. עובדת בתחום ההתמכרויות, בסדנאות שטח טיפוליות ובסדנאות בנושאי מיניות ומגדר לאוכלוסיות מיוחדות. בעלת מכון outdoor therapy בשיתוף המכללה האקדמית דוד ילין המציע לימודי המשך למטפלים. מחברת ערכת הקלפים הטיפוליים ארכיטיפים של בעלי חיים כמו גם הספר ליולדות "קודם כל אמא" שעוסק בפער שבין קולה הפנימי של האם לעומת הציוויים וההתניות התרבותיות.  

מקורות

Bandura, A. (1991). Self-efficacy mechanism in physiological activation and health-promoting behavior. In J. Madden, IV (Ed.), Neurobiology of learning, emotion and affect (pp. 229- 270). New York: Raven

Bandura, A. (1994). Self-efficacy. In V. S. Ramachaudran (Ed.), Encyclopedia of human behavior (Vol. 4, pp. 71-81). New York: Academic Press. (Reprinted in H. Friedman [Ed.], Encyclopedia of mental health. San Diego: Academic Press, 1998)

Bandura, A. (1997). Self-efficacy. The exercise of control. New York

W.H.Freeman and Company.Emory University, Division of Educational Studies, Information on Self-Efficacy: A Community of Scholars

Ben-Zur, H. (2005). Coping, Distress and Life Events in a Community Sample, International Journal of Stress Management, 12, 188-196

Bleich, A. Gelkopf, M. Melamed, Y. Solomon, Z. (2006) Mental health and resiliency following 44 months of terrorism: a survey of an Israeli national representative sample. BMC Medicine.  Vol. 4, p21-11. 11p. 6 Charts. DOI: 10.1186/1741-7015-4-21

Cai. H.  Kwan. V.S. Sedikides. C (2012) A Sociocultural Approach to Narcissism: The Case of Modern China

European Journal of Personality, Eur. J. Pers. 26: 529–535

Crouch, M. (2002). Bonding, Postpartum Dysphoria and Social Ties: A Speculative Inquiry Human Nature, Human Nature, 13 (3), 363–382

Gray p. (2013) Free to Learn. Publisher: BasicBooks(AZ)

Greenfield, S. (2014). Mind Change: How Digital Technologies Are Leaving Their Mark on Our Brains. Ebury Publishing

Haemek(2016) Canon, retrieved from: http://www.haemek.yifat.k12.il/5/art/kanun.HTM

Johnson, D. E. (2000). Medical and Development Sequelae of Early Childhood Institutionalization in Easter European Adoptees, in: C. A. Nelson (Ed.), The Minnesota Symposia on Child Psychology – The effects of Early Adversity on Neurobehavioral Development, 31, 113–162

Keller, P.S., Blincoe, S. Gilbert, L.R., Dewall, C.N., Haak, E.A., & Widiger, T. (2014). Narcissism in Romantic Relationships: A Dyadic Perspective. Journal of Social and Clinical Psychology, 33 (1), 25-50

Kindlon, D., & Thompson, M. (2001). Raising Cain: Protecting the Emotional Life of Boys. Or Yehuda: Ma'ariv Book Guild

Kohut. H. (1977) The Restoration of the self. New York: International Univercity Press

Lent, R. W., & Hackett, G. (1987). Career self-efficacy: Empirical status and future directions. Journal of Vocational Behavior, 30, 347-382

Liedlloff, J. (1997). The Continuum Concept. Hebrew translation. Tel Aviv, Israel. Alternative Pub

MacDonald, P. (2014). Narcissism in the Modern World, Psychodynamic Practice, 20 (2), 144–153

McWilliams, N. (2011). Psychoanalytic Diagnosis: Understanding Personality Structure in the Clinical Process (2nd Edition). New York, NY, USA: Guilford Press

Nalavany, B. A., Carawan, L.W., & Brown, L.J. (2011). Considering the Role of Traditional and Specialist Schools: Do School Experiences Impact the Emotional Well-Being and Self-Esteem of Adults with Dyslexia? Journal of Special Education, 38, 191-200

Orenstein, A. (2007). Changing Patterns of Parenting: Lecture in Parenting and Coping Therapy Nowadays. Jerusalem: School of Education, The Hebrew University

Prabhu, S. G.; Shekhar, R. The role of socio-economic status in adolescent resilience and self-esteem. Indian Journal of Health & Wellbeing. 2017, Vol. 8 Issue 9, p985-989

Renan, Y. (2007). The Poisoned Apple. Tel Aviv: Hakibutzim Hameuchad Pub. House

Scheier, M.F., Carver, C.S. & Bridges, M.W. (1994). Distinguishing Optimism from Neuroticism (and Trait Anxiety, Self-Mastery, and Self-Esteem): A Reevaluation of the Life Orientation Test. Journal of Personality and Social Psychology, 67(6), 1063-1078

Selsova, P., Bob, P., Kukla, L., & Ptacek, L. (2013). Historie Konceptu Narcismuz Psychodynamické Perspektivy, Československá psychologie/ ročník LVII, 30-41

Shahar g., Elad-Strenger J., and Henrich C.C. (2012). Risky Resilience and Resilient Risk: The Key Role of Intentionality in an Emerging Dialectics. https://doi.org/10.1521/jscp.2012.31.6.618

Stern, D. (2007) The Present Moment in Psychotherapy and in Everyday Life. NY. London: W.W Norton Company

Twenge, J. M., & Campbell, W. K. (2010). The Narcissism Epidemic: Living in the Age of Entitlement. New York, NY: Free Press

Winnicott, D. W (1999). The Child, the Family, and the Outside World. Sifriat Poalim. Tel Aviv

Winnicott, D. W. (1960). The Theory of Parent-Infant Relationship, Int. Journal of Psychoanalysis, 41, 585-595

Zhang, B., Zhao, J., & Yu, G. (2009). The Influence of Concealing Academic Achievement on the Self-Esteem of Adolescents with Low Achievement. Behavior and Personality 37(6), 805-810