08.04.19
צוות בטיפולנט
"כשמישהו מקבל החלטה, הוא בעצם קופץ לתוך זרם חזק שיישא אותו למקומות שכלל לא חלם עליהם בשעה שהחליט", כותב פאולו קואלו בספרו המפורסם "האלכימאי". אינסוף החלטות עוברות תחת ידינו מדי יום, בכל רגע ורגע: מה לאכול, מה להזמין, מה ללבוש, לאן ללכת, עקב או שטוח, חצאית או מכנס, יוגה או קבוצת קריאה, עבודה כזו או עבודה אחרת, ורגע – ילדים? משפחה? או בכלל חיים בקומונה במדבר? הרבה החלטות, רובן שבשגרה, וחלקן אף גורליות. אז למה קשה לנו לקבל החלטות, מי יכול לעזור בצמתים המכריעים וכיצד מתמודדים עם בחירות קיומיות?
חופש הבחירה – משחרר או מפחיד?
הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית (או בפשטות "הפסיכולוגיה הקיומית") מבקשת לטעון כי הבחירה החופשית היא אחד מהיסודות המשמעותיים ביותר בחיינו כבני אדם. עם זאת, הבחירה אינה רק מדגישה את היכולת שלנו לבחור כיצד לכוון את חיינו, אלא מלווה גם באחריות גדולה. כלומר, הידיעה כי אנו חופשיים לבחור בכל העולה על רוחנו אינה מעוררת בנו רק הנאה ושחרור, כי אם גם חרדה עצומה. למעשה, טוענת הפסיכולוגיה הקיומית, כל החלטה שאנו מבצעים מדגישה בפנינו כי אנו מוותרים על אינספור אפשרויות אחרות. כלומר, החופש לבחור מזמין תהליך של אבל וצער על האפשרויות (שאולי) פספסנו. מעניין לגלות כי הסיומת של המילה האנגלית To Decide (להחליט) זהה לזו של Suicide (התאבדות) או לזו של Homicide (רצח). המשותף לכל המילים הוא כמובן העיסוק במוות. הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית מזכירה לנו כי כל בחירה היא מעין "מוות קטן", כך שלהחליט משמעו "להרוג" את האפשרויות בהן לא בחרנו. על רקע זה ניתן להבין מדוע בחירות מלוות לא פעם בחשש מפני חרטה, התלבטות ממושכת, ולעיתים גם אשמה גדולה.
להיות או לא להיות? זו השאלה!
תחושות קשות אלה עולות לרוב כאשר אנו נדרשים לבצע בחירות קיומית. אלה נבדלת מבחירות שבשגרה, וניתן לזהות אותה לפי כמה מאפיינים. כך למשל, בחירה קיומית היא כזו שנעשית תחת תנאים של חופש מוחלט – אין לנו אילוץ לבחור כך או אחרת, ולכן ההחלטה נתונה רק בידינו. אף אחד אחר לא יוכל להחליט עבורנו, והאחריות להשלכותיה של הבחירה תיפול על כתפינו בלבד. כך לדוגמא, ההחלטה ללמוד מקצוע זה או אחר, ההחלטה האם להביא ילדים לעולם, האם להינשא לבחיר ליבינו ועוד. כיום, העולם המודרני בו אנו חיים מאפשר לנו חופש בחירה אדיר, ובשל כך, מזמן גם ריבוי של בחירות קיומיות. דווקא החיים בחברה כה חופשית מעמתים אותנו כל העת עם הצורך להחליט, ולכן, מלווים גם בחרדות רבות. יותר ויותר אנשים פונים כיום לטיפול עקב הקושי לקבל החלטות, המוביל לדחיינות מתמשכת וכמובן גם למצוקה גדולה. אז מה עושים?
לחשב הסתברות או לתלוש את הפלסטר? אפשר ללמוד לקבל החלטות
כל אחד מאיתנו מקבל החלטות באופן ייחודי. חלקינו נוטים להתבסס על הרציונל, ואחרים על התשוקה והרגש. לעיתים אנו מקשיבים לראש, ולפעמים הולכים שבי אחרי הבטן. יש אשר עובדים באופן מסודר, וכותבים רשימות של בעד ונגד, ואחרים בוחרים להחליט ברגע האחרון. האם יש שיטה עדיפה?
"החיים אינם בעיה שצריכה לבוא על פתרונה, אלא מציאות שבה צריך להתנסות", טען קירקגור, פילוסוף אקזיסטנציאליסטי ידוע. הוא מציע כי החלטה היא לא רק הרגע של ההכרעה, לכאן או לכאן, כי אם תהליך שיש לעבור דרכו, ללכת בתוכו, להחליט תוך כדי תעופה. כלומר, אין תשובה אחת נכונה – ההתנסות עצמה תכתיב את התשובה. נשמע קצת מפחיד, לא? עם זאת, ועל אף שכבר למדנו כי האחריות לבחירות שלנו נמצאת אך ורק בידינו, אנו לא צריכים לעבור את זה לבד. בצמתים מכריעים בחיים, אפשר וכדאי להיעזר בייעוץ ובהכוונה. הטיפול הנכון, אצל המטפל הנכון יוכל לכוון אתכם אל התשובה, או נכון יותר, לחבר אתכם אל התשובה שהייתה מצויה אצלכם מלכתחילה. לצערכם, ואולי בעצם למרבה השמחה – המטפל/ת לא יקבלו את ההחלטה עבורכם, אך יוכלו להתלוות אליכם במסע ההתלבטות ולהפחית את החרדה.
