לא רק ב'שובר שורות': האם סמים פוגעים במוסריות?

צוות בטיפולנט

לסדרת הדרמה-פשע המצליחה "שובר שורות" ניתנה הכותרת הלועזית המוצלחת Breaking Bad שמשמעה מחד "שבירת שורות", כלומר הכנת הסם רגע לפני השימוש בו, ומאידך שבירת המחסום ו"הפיכה לרע". גם בעברית הכותרת משחקת על דו משמעות זו, כאשר היא מתייחסת לשבירת השורה – כלומר הנורמה.

ניתן לראות כי בשתי השפות – אנגלית ועברית, מונחי הסלנג הקשורים לשימוש בסמים גם קשורים למוסר ושיפוט לקוי. נתון זה אולי מפתיע אותנו, אבל את צוות המחקר של סמנתה פדה ועמיתיה, הקשר הזה לא מפתיע כלל.

פדה ועמיתיה חקרו כיצד שימוש בקוקאין ו/או מתאמפטמין – סמים ממריצים, משפיע על היכולות הקוגניטיביות של אנשים, ובמיוחד על יכולות השיפוט והשיפוט המוסרי.

ראשית החוקרים מצאו במחקרים קודמים כי שימוש בסמים ממריצים אלו קשור בירידה ביכולת לזהות רגשות של אחרים וכן ירידה ביכולת האמפטיה של המשתמשים. שנית, הם הראו כי למשתמשים בסמים אלו ישנם שינויים מוחיים באזורים שונים במוח, כגון האמיגדלה, חלקים בקורטקס הקדמי ובסינגיולט האחורי. מכיוון שאזורים אלו הנם אזורים המעורבים בשיקול דעת מוסרי, החוקרים החליטו לבחון את יכולות המוסר של המשתמשים בסמים אלו.

החוקרים בחנו מאתיים ואחד עשר אסירים וביצעו הדמיה של תפקודי המוח שלהם (fMRI), בעת שהאסירים מבצעים החלטות מוסריות. החוקרים השוו בין תפקודי המוח של אסירים שהשתמשו בעברם בקוקאין או מתאמפטמין לבין אסירים שלא השתמשו בסמים אלו. זאת ועוד, החוקרים ביקשו לדעת לאורך כמה זמן ובאיזו תדירות האסירים שהשתמשו בסמים ממריצים השתמשו בהם.

החוקרים מצאו כי ככל שהאסירים השתמשו יותר זמן בסמים הממריצים, כך הפעילות המוחית שלהם באזורים הקשורים למוסר הייתה פחות יעילה. זאת ועוד, החוקרים הראו כי גם האזורים הקשורים לנטילת סכנות וביצוע החלטות באופן כללי פעלו בצורה פחות יעילה ככל שהשימוש בסמים הממריצים היה נרחב יותר.

החוקרים מציעים שהדבר מהווה חיזוק לרעיון כי סמים ממריצים מובילים לפגיעה ביכולת המוסרית וביכולת החלטת ההחלטות.

עם זאת, חשוב לסייג את הדברים בכך שמחקר זה נעשה בדיעבד, לאחר השימוש בסמים, ולכן ייתכן שטיב הקשר שנמצא הוא הפוך. כלומר, ייתכן למעשה כי הנטייה לקחת סיכונים, להחליט החלטות פזיזות וכן מוסר פגוע, הם אלו אשר גורמים לאנשים להשתמש יותר בסמים ממריצים מסוג קוקאין ומתאמפטמין. באם מצב זה הינו הנכון, הדבר אומר כי משתמשים כבדים בסמים ממריצים, הינם בעלי נטייה פיזיולוגית לשימוש בסמים, בשל פעילות מוחית נמוכה באזורים הקשורים לביצוע החלטות, לאמפתיה, למוסר ולרגש.

אז מה מוביל למה? השימוש בסמים לנזק למוסר ולהחלטת ההחלטות, או שמא קושי מוסרי ויכולת בעייתית להחלטת החלטות נבוננות מובילים לשימוש בסמים? קשה לדעת ונראה שנדרש לשם כך מחקר נוסף, אך הקשר בין שבירת השורות – השימוש בסמים לשבירת השורות – שבירת המוסר, בהחלט נמצא במחקרם של פדה ועמיתיה.

ביבליוגרפיה

Fede, S. J., Harenski, C. L., Borg, J. S., Sinnott-Armstrong, W., Rao, V., Caldwell, B. M., & Kiehl, K. A. (2016). Abnormal fronto-limbic engagement in incarcerated stimulant users during moral processing. Psychopharmacology, 233(17), 3077-3087.