אתיקה בטיפול נפשי – ראיון עם פרופ' גבי שפלר

צוות בטיפולנט

פנייה לטיפול נפשי היא פעמים רבות חוויה לא קלה, וכרוכה בלא מעט חששות וספקות. שאלות כמו: "איזה טיפול מתאים לי?" "האם המטפל והטיפול שבחרתי יוכלו באמת לעזור לי?" "כיצד אוכל לסמוך על המטפל?" הן רק חלק מהשאלות שמתעוררות בתהליך בחירת הטיפול ושלבי ההיכרות הראשונים. גם במהלך הטיפול עצמו עלולות לעלות, כחלק מהטיפול, שאלות בנושאים כמו אמון, סודיות, התאמת הטיפול לצרכי המטופל ועוד. שמירה על כללי אתיקה מצד המטפל אמנם אינה יכולה להבטיח את הצלחת הטיפול, אך היא בהחלט יכולה לסייע למטפל לתת טיפול מיטיבי למטופל שלו בין אם במסגרת הטיפול או בהפניה לטיפול מתאים יותר.

מהי אתיקה מקצועית? מדוע חשוב שהמטפלים יקפידו על כללי אתיקה במתן טיפול נפשי? ומה לעשות אם יש חשד להפרה כלשהי? כל זאת בראיון עם פרופ' גבי שפלר , פסיכולוג קליני בכיר ופסיכואנלטיקאי-מנחה שכיהן בעבר כיו"ר ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל (הפ"י).

אתיקה מקצועית משקפת את זהות המקצוע והעוסקים בו

אתיקה היא הפילוסופיה של המוסר, והיא עוסקת בשאלות אודות המידה הטובה והמעשה הראוי. כללים אתיים המתייחסים לקבוצה מקצועית מסוימת מכונים אתיקה מקצועית, ולרוב הם מאוגדים בקוד אתי, המחייב את חברי הקבוצה. אתיקה מקצועית מסדירה את כללי ההתנהגות הראויה במקצוע מסוים, ומשקפת את הזהות של המקצוע ושל העוסקים בו. מטפלים ממקצועות טיפול שונים כפופים לקודים אתיים נפרדים בעלי דגשים זהותיים ייחודיים.

• מה עושים כשטיפול מרגיש תקוע?

  
• מהי גישת הטיפול המתאימה לי?

  
• מה עוצר אנשים מלפנות לטיפול? 

  

מה ההבדל בין אתיקה מקצועית לבין חוק?

בעוד אתיקה מקצועית היא קביעה מקצועית חקיקה היא קביעה רשמית מטעם המדינה. למשל, ב-1996 נוסח חוק זכויות החולה, והוא מחייב את אנשי הטיפול המוכרים ע"י משרד הבריאות: פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, טיפול בהבעה ויצירה ועוד. חוק זכויות החולה מעגן את הזכות של המטופל לקבלת עזרה מקצועית תוך הימנעות מגרימת נזק, שמירה על האוטונומיה שלו ועל עקרונות צדק. כשאיש מקצוע מקפיד על כללי האתיקה המקצועית, הסיכויים שיפר את חוק זכויות החולה הולכים וקטנים.

מה המקצוע של המטפל שלך? האם הוא כפוף לכללי אתיקה ולחקיקה?

כשאנשים סובלים מכאבי הגוף, הם לרוב פונים לרופא משפחה או לרופא מומחה רלוונטי. עם זאת, כשאנשים סובלים ממכאובי הנפש לא תמיד ברור להם מה הכתובת המתאימה להם. זאת מאחר וישנן פרופסיות מגוונות בתוך תחום העיסוק בפסיכותרפיה (טיפול נפשי), ובתוך כל פרופסיה יש אנשי מקצוע שמשתמשים בשיטות טיפול שונות החל מפסיכואנליזה וכלה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. מאחר ופסיכותרפיה אינו תחום עיסוק המעוגן בחוק בישראל, אין אפשרות לאכיפה חוקית בקרב פסיכותרפיסטים שאינם ממקצועות הטיפול המוכרים ע"י משרד הבריאות. במקרים רבים, במקצועות הטיפוליים הלא מוכרים אין גם התחייבות של המטפלים לכללי אתיקה מוסדרים.

לכן, פרופ' שפלר מסביר כי "כשפונים לטיפול חשוב לברר מה המקצוע של המטפל. ברור שאין ערובה שהטיפול יצליח אם למטפל יש תעודת הכשרה מוכרת. עם זאת, כך המטופל יוכל לדעת שהמטפל עמד בסטנדרטים שנקבעו על ידי המדינה, ושחלים עליו כללי אתיקה וחוקים".

כיצד ההכשרה של המטפל שלך משפיעה על אופן הטיפול?

מעבר להיבט האתי והחוקי, חשוב שהמטופל ייתן את הדעת גם על ההכשרה עמה מזדהה המטפל. נכון שטיפול נפשי מתבסס ראשית על הקשר בין המטפל והמטופל, ומכאן חשובה מאוד "הכימיה" ביניהם. עם זאת, ההכשרה של המטפל והמקצוע עמו הוא מזוהה משפיעים רבות על אופן הטיפול. פרופ' שפלר מסביר כי "אם ניקח לדוגמא שלושה פסיכואנליטיקאים מפרופסיות שונות: אחד עובד-סוציאלי, שני רופא, והשלישי פסיכולוג, נראה כי העיסוק שלהם בפסיכואנליזה יושפע לא רק ממה שלמדו במכון הפסיכואנליטי אלא מתפיסת העצמי המקצועי שלהם במקצוע העיקרי שלהם. בעוד העובד-סוציאלי קרוב לוודאי יהיה יותר מחובר לאחריות חברתית, הרופא יעמיד לנגד עיניו את ערך הצלת החיים, והפסיכולוג ככל הנראה ידגיש ניסיון להבין דרך התבוננות".

מדוע כללי האתיקה כל כך חשובים בטיפול נפשי?

מאחר והיחסים בין המטפל והמטופל אינם סימטריים: פרופ' שפלר מתייחס לכך שפנייה לבעל מקצוע בכל תחום שהוא מתרחשת על רקע ההבנה שאנחנו לא יכולים לפתור את הבעיה שלנו לבד. לכן, פנייה לקבלת עזרה היא תמיד ויתור על הגאווה שלנו שאנו יכולים לבד, ולכן היא מהווה סוג של פגיעה נרקסיסטית. פנייה לעזרה הינה בקשה מודעת לקבלת עזרה, אך מעוררת גם כמיהה עמוקה ולא-מודעת להינצל. כך, היחסים בין המטפל למטופל אינם סימטריים, והמטפל הוא בעל הסמכות. יחסים טיפוליים שמחד הם היררכי ומאידך יש בהם אינטימיות רבה, יכולים לעורר פנטזיות קדומות אצל המטופל אודות הקשר עם ההורים.

מאחר וטיפול נפשי מעורר פגיעות רבה ודורש מתן אמון: פרופ' שפלר מסביר כי טיפול נפשי הוא מצב רגיש עוד יותר בתוך סל טיפולים אפשריים. לדבריו, "בטיפול נפשי המטופל מגיע עם פגיעות רבה, הוא צריך לנסות לסמוך על איש מקצוע שלרוב לא מוכר לו, ולספר לו את הדברים האישיים ביותר, שלעיתים הם בבחינת טאבו ממש. על מנת שהטיפול יוכל להיות אפקטיבי על המטופל להיות מסוגל להאמין ברמת סבירות גבוהה שמי שיושב מולו על כורסת המטפל אינו מנצל אותו ואת המצוקה שלו לצרכיו, וכי למעשיו יש נימוקים אחראיים".

כדי שטובת המטופל תכריע את הטיפול בו: פרופ' שפלר מדגיש כי חשיבה ופרקטיקה אתית יכולה לסייע למטפל לפתור דילמות שעולות, במיוחד כשהשיקולים בדבר טובת המטפל מתנגשים עם טובת המטופל. לדוגמא, מטפל בתחילת דרכו עשוי היה להעדיף לקבל מגוון מטופלים על מנת להתפרנס בצורה ראויה. עם זאת, מטפל אתי אמור להעריך האם יש לו המיומנות והניסיון המתאימים לטפל במטופל, ולפעול בהתאם בין אם לקבל הדרכה מיוחדת לשם כך או להפנות את המטופל לטיפול מתאים יותר, גם במחיר של הפסד מקור הכנסה פוטנציאלי.

כדי שהאוטונומיה של המטופל תשמר: כשמטופל מגיע לטיפול, פעמים רבות הוא אינו יודע מהו טיפול נפשי, כיצד הוא מתבצע, ומה השיטה הכי נכונה לטיפול בקשייו. פרופ' שפלר מדגיש את חשיבות ההסכמה מדעת לקבלת טיפול, דהיינו, שהמטפל יסביר למטופל אודות הטיפול המתאים לו בעיניו ויערוך איתו חוזה טיפולי. לדבריו, "אם כי יש הרבה עמימות בטיפול נפשי, ולא מדובר במדע מדויק, עדיין ניתן להסביר למטופל בכמה מילים על מהות הטיפול, מהלכו וסדריו". חשוב, אם כן, שהמטופל יהיה מיודע לגבי עיקרי הטיפול בו וחלופות טיפוליות, כך שיוכל לבחור בצורה אוטונומית ומושכלת את בחירותיו.

מה לעשות אם אתם חשים שהתנהלות המטפל אינה אתית?

פעמים רבות, בטיפול נפשי נרקם קשר בין המטפל והמטופל ב"כאן ועכשיו", אך שזורים בו גם היבטים של העברה (transference) מיחסים קדומים של המטופל עם דמויות משמעותיות שטיפלו בו. כלומר, במקרים רבים או בשלבים מסוימים בטיפול, המטופל עלול לחוות רגשות עוצמתיים כלפי המטפל, לרבות חוויות של כעס, פחד מנטישה, תחושת עוול ועוד בשל החוויה שמתעוררת בו כשהוא מטופל על ידי האחר, ולא בהכרח כי המטפל עושה משהו שאינו כשורה. בכל זאת, אם יש למטופל חוויה מתמשכת שמשהו אינו כשורה בטיפול, חשוב שינסה לשוחח עם המטפל על החוויה שמתעוררת בו, ולבדוק האם עצם השיח מאפשר התקדמות טיפולית, תובנה, הקלה או חוויה של התרה.

אם החוויה שמשהו אינו כשורה מתמשכת, כדאי לשוחח על כך עם אנשים אחרים ולשמוע דעה "אובייקטיבית" ולהביא זאת לטיפול - אם ניתן - להמשך שיח ועיבוד. זאת בהסתייגות לכך שמבחוץ לעיתים קשה להבין מה בדיוק מתחולל בחדר-הטיפולים, ובכל זאת יש לכך חשיבות.

פרופ' שפלר מספר כי לאורך השנים, ככל שהתמקצע יותר בתחום של האתיקה המקצועית, פנו אליו יותר ויותר מטפלים ומטופלים כדי להתייעץ במצבים של עמימות והתלבטויות אתיות. פרופ' שפלר מעודד מטפלים להתייעץ עם קולגות ומדריכים "כשהבטן שלהם מתהפכת" או "כשעולה בושה או אשמה" ויפה שעה אחת קודם. כמו כן, פרופ' שפלר מדגיש את חשיבות שקיפות המידע, וגורס כי חשוב שמטופלים יהיו ערים לזכויות שלהם ולקודים האתיים שהמטפלים שלהם מחויבים בהם.

מקורות לעיון

חוק זכויות החולה, 1996

קוד האתיקה של הפסיכולוגים, הפ"י, 2017: www.psychology.org.il/קוד-האתיקה

על המטפל - פרופ' גבי שפלר

פרופ' גבי שפלר הינו פסיכולוג קליני בכיר ופסיכואנלטיקאי-מנחה, הפסיכולוג הראשי של המרכז הרפואי הרצוג בירושלים, חבר המועצה האקדמית (מנהל תחום פסיכולוגיה) של המרכז לאתיקה במשכנות שאננים בירושלים. בעבר כיהן כיו"ר ועדת האתיקה בהפ"י, ראש המגמה הקלינית ומופקד הקתדרה על שם פרויד באוניברסיטה עברית.

עובד בקליניקה פרטית בירושלים ועוסק בטיפול ובהדרכה בפסיכותרפיה פסיכודינמית ממושכת, בפסיכותרפיה פסיכודינמית מוגבלת בזמן וקצרת מועד, בהתערבויות במשבר. במקביל עוסק בייעוץ ובהדרכה בסוגיות אתיות הן למטפלים אנשי מקצוע הן לאנשים מהציבור הרחב.