05.10.20
ד״ר לימור גולן
כשמדובר בילדים צעירים, ההבחנה בין התנהגות מינית נורמטיבית לבין התנהגות מינית שאינה מותאמת, עשויה להיות מבלבלת. מהי התנהגות מינית טבעית בגילאים הצעירים? כיצד אנו, כהורים, נוכל להבחין האם מתרחשת התנהגות מינית פוגעת בין ילדינו? והכי חשוב – מה ניתן לעשות כדי למנוע התרחשותה של פגיעה?
קרבה רגשית ופיזית בין אחאים
קשר מטיב בין אחאים מהווה נדבך בריא בתוך הדינמיקה המשפחתית. האחאים, החיים תחת קורת גג אחת או חולקים חדר משותף, מבלים זמן רב יחד, זמינים זה לזה מבחינה רגשית ופיזית ושותפים לביוגרפיות המשפחתיות. הקרבה הפיזית והרגשית בין האחאים, מלווה לעיתים במגע נעים כמו חיבוק, נשיקה או ליטוף, אשר נחשבים להתנהגות לגיטימית ונורמטיבית שאף תזכה לחיזוקים מההורים ומהסביבה הקרובה.
במצב שבו היחסים בין האחאים הינם בריאים ומיטיבים, יתקיימו ביניהם רגשות חיוביים כמו כבוד, הערצה, סמכות, נינוחות ואהבה. במקרים אחרים, עלולים להתפתח גם יחסי סמכות, תלות כלפי האח הבוגר, רצייה ואף פחד. בשני המקרים הללו, היחסים עלולים להתפתח לכדי פגיעה וניצול מיני. במקרה הראשון, הפגיעה יכולה להתחיל בשיתוף פעולה לכאורה (דרך משחק, עקב הערצה לאח הגדול וכדומה) ולהמשיך בפיתוי ומניפולציה. במקרה השני, הפגיעה המינית תתקיים לרוב תחת כפייה, שליטה וכוח.
מיניות וילדים
בכל הנוגע להתנהגות מינית של ילדים צעירים, קיים בלבול רב בהבחנה בין התנהגות מינית נורמטיבית לבין התנהגות מינית שאינה מותאמת, ועשויה אף להיות פוגעת. ביטויי מיניות בילדות המוקדמת הינם חלק מההתפתחות הנורמטיבית המאפיינת את בני האדם באשר הם. בגילאים הצעירים, המיניות הטבעית מונעת מתוך סקרנות, ובאה לידי ביטוי דרך חקירה אקטיבית: הילדים יוזמים משחקים כמו "רופא וחולה" ו״אבא אמא" יחד עם בני גילם. החקירה האקטיבית עשויה להתבטא גם דרך ניסיונות להציץ למקלחת כשאחרים מתקלחים על מנת לראות את הקרובים אליהם ערומים, חקירת אברי המין שלהם ומגע בהם ועוד. חקירת המיניות שלהם והעניין הרב שהם יגלו בה ילווה לרוב בהנאה ובצחקוקים.
חקירת המיניות תעבור שינוי בערך בגיל 6, אז יחל שלב התפתחותי אחר – שלב החביון. הסקרנות המינית ורכישת הידע הקשור למיניות, יבואו לידי ביטוי באמצעות חקר קוגניטיבי ושכלתני. בשונה מהחקירה האקטיבית בגילאים המוקדמים, החקירה הקוגניטיבית תתרחש דרך צפייה בסרטים, קריאת ספרים, צפייה בתמונות, חיפוש באינטרנט וכדומה.
בד בבד, זהו השלב ההתפתחותי בו רוכש הילד מודעות הנוגעת לגבולות ההתנהגות המינית הלגיטימית בחברה. כלומר, ילדים בגיל זה רוכשים את ההבנה המאפשרת להבחין בין מגע לגיטימי לכזה שאינו לגיטימי, כמו גם את ההבנה כי יש לכבד את המרחב האישי והפיזי של האחר.
מהי התנהגות מינית פוגעת בין אחאים?
התנהגות מינית פוגעת בין ילדים, ובפרט בין אחאים, עלולה להתרחש בגילאים צעירים מאוד. לרוב, הפגיעה המינית מתרחשת במסגרת יחסים המתקיימים בסוד, המבוססים על ניצול שמקורו בהיעדר שוויון בין הילדים, כמו גם פער התפתחותי, שכלי, חברתי או פיזי.
כאמור, לעיתים המגע המיני בין האחאים יעשה בעזרת שכנוע, פיתוי ומניפולציה, אך הוא יכול להתקיים גם דרך כוח וכפייה. לרוב, הפגיעה המינית איננה מאורע חד פעמי אלא מתרחשת לאורך זמן – זאת, בשל זמינות הקורבן לתוקף ויחסי הקרבה ביניהם. הפגיעה המינית יכולה להתרחש בין שני אחאים או להתרחב למספר אחאים פוגעים, או לחילופין למספר אחאים נפגעים.
ישנם מקרים בהם הפגיעה המינית מתקיימת לכאורה בשיתוף פעולה מלא בין האחאים וכהתנהגות שבשגרה, והם לא יתפסו אותה כפגיעה. אולם בהמשך, כשאחד האחים יתנגד ויבקש להפסיק, האח ה"חזק" יכפה את המשך היחסים המיניים על האחר.
דוגמאות לפגיעות מיניות, הן, למשל, אחאים בני 6 אשר נוגעים זה בזה במקלחת המשותפת; ילדה בת 8 המבקשת מאחותה בת ה-4 לגעת לה באברים האינטימיים; אח בוגר שנוגע באברי המין של אחיו הצעיר לצורך סיפוק מיני, או אח שמאלץ את אחותו לקיים אתו יחסים מתוך רצון להתנסות מינית מוקדמת. פגיעה מינית שכיחה נוספת, מקורה בצפייה משותפת בפורנוגרפיה. האחאים אף עשויים לנסות לחקות סצנות מיניות אליהן נחשפו, בטעות או במתכוון, במהלך צפייה בסרטים, משחקים או אתרים המיועדים למבוגרים.
מה ניתן לעשות כדי למנוע פגיעה מינית בין אחאים?
ניתן לומר שמגע בין אחאים הוא חלק בלתי נפרד מיחסים של קרבה ואהבה. יחד עם זאת, מודעות ההורים לכך שקיימת אפשרות להתנהגות מינית לא מותאמת ואף פגיעה בין האחאים, הינה חשובה.
על מנת לתווך לילדים את נושא המיניות בצורה בריאה ומטיבה, על ההורים לנהל שיח המאפשר פתיחות בנושא. הורים רבים חשים מבוכה מעצם שיח על מיניות עם ילדם, או חוששים "לעורר דובים משנתם". המבוכה והחשש הם טבעיים, אך יהיה זה נכון לנהל עם הילדים שיח על מיניות מגיל צעיר, על מנת שיוכלו ללמוד מהי מיניות מיטיבה. חשוב שהשיחות יתקיימו באופן המעודד שיתוף מצידו של הילד, שהמידע הנמסר לילד יהיה מותאם לגילו ושיועברו מסרים ברורים שעיקרם שמירה על המרחב האישי שלי ושל האחר.
כמו כן, חשוב להתעניין ולעקוב אחר התכנים אליהם נחשפים הילדים ברשת, ולתווך להם אותם בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הם מצויים.
מומלץ לשים לב האם מתקיימות אינטראקציות יוצאות דופן בין אחאים, כמו שהות ארוכה בחדר כשהדלת סגורה בכל אחת משעות היום, מגע "אקראי" באברים אינטימיים, "משחקים" מיניים, תחושה שהם שומרים על סוד או שיש ביניהם "שפה משותפת". לחילופין, חשוב לשים לב האם ישנם סימנים המעידים על פחד, רצייה, שליטה של אח אחד על האחר או חוסר רצון לשהות לבד עם האח.
בנוסף, כדאי לערוך שינויים בהרגלי הבית המתייחסים לשמירה על המרחבים האישיים, וצמצום הזדמנויות אשר עלולות לגלוש להתנהגות מינית לא מותאמת ואף פוגעת בין אחאים: שינה במיטה משותפת, מקלחות משותפות ללא השגחה עד גיל 6 והימנעות מהן כליל בגילאים בוגרים יותר.
על הכותבת – ד״ר לימור גולן
ראש חטיבת קרימינולוגיה במכללה האקדמית כינרת. יועצת חינוכית וקרימינולוגית חינוכית שיקומית. מעבירה הכשרות לסטודנטים ואנשי מקצוע מתחום החינוך והרווחה.
תחומי מחקר: ילדים בסיכון במערכת החינוכית, פגיעות מיניות ואלימות במשפחה.
