שירותי בריאות הנפש בישראל

לאן אלך, אנה אפנה: שירותי בריאות הנפש בקופות החולים

30.12.24

צוות בטיפולנט

(״לאן אלך, אנה אפנה״; מילים ולחן: ארז לב ארי)

בריאות הנפש אינה שונה מבריאות הגוף – זו הייתה האמירה של הרפורמה בבריאות הנפש שנכנסה לתוקף ב-2015. בעקבותיה, הוחלט כי המענים בבריאות הנפש יסופקו ישירות על ידי קופות החולים, בדומה לכל תחומי הבריאות.

תחום בריאות הנפש אמון על מתן מענה במצבים של מצוקות ותסמונות נפשיות, כגון תסמינים של חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה, הפרעות אכילה, כאבים הקשורים לדחק או למצוקה נפשית וכדומה. אם כך, מהם המענים הקיימים היום בתחום בריאות הנפש? ולמי יש לפנות כדי להגיע אליהם?

תחנה ראשונה: מרפאות וקליניקות בקהילה

טיפול אמבולטורי בבריאות הנפש כולל טיפול ואבחון פסיכולוגי או פסיכיאטרי, המיועד לכל הגילים, במצבי משבר ומצוקה, ובנוכחות של תסמונות נפשיות שונות. השירות ניתן ללא עלות, באמצעות תשלום אגרה רבעונית או טופס 17.

כדי לקבל את השירות יש לפנות למוקדי קופות החולים – כללית, מכבי, מאוחדת או לאומית. בפנייה למרפאה או לקליניקה עצמית כדאי להצטייד בהפניה מגורם בקהילה (כמו רופא משפחה, עו״ס או איש חינוך), אך לרוב ניתן לפנות גם באופן עצמאי. לאחר יצירת הקשר הראשונית, הפונה מוזמן לאינטייק (פגישות ראשוניות טרם קבלה לטיפול) לפיו השירות יינתן בהתאם לצורכי הפונה וסל השירותים שנקבע בחוק.

אלו הם השירותים הניתנים כיום במסגרת הקהילה כקו טיפולי ראשוני:

1. ייעוץ טלפוני: סדרה של 3 שיחות עם אנשי מקצוע לצורך תמיכה בזמן משבר.

2. טיפול במרפאות קופות החולים בקהילה: אנשי מקצוע מוכרים בבריאות הנפש, כמו פסיכיאטר או פסיכותרפיסט, אשר עובדים במסגרת רפואת המשפחה והילדים.

3. טיפול במרפאות רב-מקצועיות: טיפול במרפאה רב-מקצועית של בריאות הנפש במסגרת קופת חולים או בהסדר עמה, כגון מרפאות חוץ של בתי החולים, ארגונים או עמותות. במסגרת מרפאה זו ניתן טיפול על ידי מספר אנשי מקצוע בתחומים שונים, וביניהם פסיכיאטריה, פסיכותרפיה, עבודה סוציאלית, טיפול באמנות, ריפוי בעיסוק ועוד.

4. פסיכותרפיה אצל מטפל עצמאי: טיפול שניתן על ידי מטפלות ומטפלים עצמאיים בעלי הכשרה מוכרת שעובדים בקליניקה פרטית, בהסדר עם קופות החולים. השירות כרוך בהשתתפות עצמית עבור כל פגישה, אך הוא ניתן בעלות מופחתת מזו בשוק הפרטי בזכות היותו מסובסד על ידי קופת החולים.

מניעת אשפוז: טיפול אינטנסיבי וחלופות אשפוזיות

ישנם מענים המתאימים במצבים בהם הטיפול הניתן בקהילה אינו מספק, אך ישנו חשש כי אשפוז פסיכיאטרי עלול להוביל לירידה תפקודית או התדרדרות נפשית נוספת עקב הפרעה בשגרת החיים וניתוק מהסביבה הטבעית של האדם. הפניה למסגרות אלו במרבית המקרים מערבת הפנייה של איש מקצוע בקהילה. בנוסף, קבלה למסגרת זו דורשת התחייבות כספית מהקופה המבטחת.

1. צוותי משבר: צוות מקצועי מגוון שמספק מענה טיפולי מיידי, ממוקד וקצר טווח בביתו של המטופל. מטרת הצוות היא לייצב את המצב הנפשי ולמנוע צורך באשפוז פסיכיאטרי.

2. טיפול בית אסרטיבי: שירות טיפול אינטנסיבי שניתן בבית המטופל למשך תקופת זמן מוגדרת לצורך ייצוב מצבו הנפשי של המטופל ומניעת אשפוז פסיכיאטרי. שירות זה כולל מערך טיפולי בעוצמה גבוהה יותר מזו של צוותי חירום, אך פחותה מהתמיכה שמעניק אשפוז פסיכיאטרי בבית.

3. אשפוז ביתי פסיכיאטרי: חלופה לאשפוז בבית חולים עבור אנשים במשבר נפשי חמור. במסגרת זו, הטיפול האינטנסיבי מתקיים בביתו של המטופל תוך תמיכה מטפל עיקרי, שלרוב הוא בן משפחה או חבר קרוב. הסביבה המוכרת והבטוחה תורמת לתחושת שליטה, שמירה על זהות עצמית ורצף תפקודי ותעסוקתי.

4. מסגרת יום פסיכיאטרית: טיפול ממוקד ואינטנסיבי עבור מטופלים במצבי חירום נפשיים, אשר מטרתו להימנע מאשפוז בבית חולים. קיימות תוכניות ייעודיות למקרים כגון הפרעות אכילה, פוסט-טראומה מורכבת על רקע פגיעה מינית או דיכאון לאחר לידה.

5. בתי מאזן: מסגרות המיועדות לאנשים המתמודדים עם משבר נפשי חריף, שמציעות סביבה ביתית ותומכת בקהילה במקום אשפוז בבית חולים. הטיפול ניתן על ידי צוות רב-תחומי ומדריכים שמלווים את המטופל 24/7, ומשלב גישות רפואיות, פסיכולוגיות וחברתיות שונות.

ייצוב במשבר נפשי: אשפוז פסיכיאטרי

לאחר מיצוי אפשרויות הטיפול בקהילה ובחלופות האשפוז, ובעת מצוקה נפשית אקוטית או כאשר ישנה סכנה מיידית לאדם או לסביבתו – המטופל יופנה לאשפוז פסיכיאטרי.

1. אשפוז פסיכיאטרי מלא: מסגרת טיפולית במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים שכוללת לינה למשך יממה ומעלה.

2. אשפוז יום פסיכיאטרי: המטופל מגיע לאשפוז לאורך מספר ימים בשבוע למשך מספר שעות ביום, אך ממשיך ללון בסביבתו הביתית. מטרת האשפוז היא להמשיך את תהליך הטיפול והשיקום של המטופל לאחר סיום תקופת האשפוז המלא ולקראת שחרורו והשתלבותו בקהילה.

לאחר המשבר: שיקום פסיכו-סוציאלי

לאחר ייצוב מצבו הנפשי של המטופל במסגרות טיפול אינטנסיביות, הוא בדרך כלל חוזר לטיפול במסגרת המענים הטיפוליים בקהילה שהוזכרו קודם לכן. כדי לשמר את ייצוב המטופל או ההטבה הנפשית שהושגה ולתמוך בשילובו בקהילה, קיימים מענים שונים באחריות משרד הבריאות בשיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי. בקרב ילדים ונוער – גם משרד החינוך נכנס לתמונה.

1. סל שיקום משרד הבריאות: מטרתו של סל השיקום הוא לסייע למטופל לאחר משבר פסיכיאטרי להשתלב בקהילה. סל השיקום כולל מסגרות ושירותים שונים בתחומי הדיור, התעסוקה, לימודים ופנאי.

2. מסגרת פוסט-אשפוזית: זהו שם כולל לכלל המסגרות בבריאות הנפש או מסגרות החינוך אשר מיועדות לקלוט מטופלים אשר סיימו את השלב האינטנסיבי בטיפול, אך זקוקים להמשך מעטפת טיפולית מחזיקה שאינה מתקיימת בקהילה.

מסגרות אלו כוללות בתים שיקומיים (כמו בתים שיקומיים למחלימות מהפרעות אכילה, הפרעת דחק פוסט-טראומטית מורכבת על רקע מיני או טראומה צבאית), פנימיות וחינוך מיוחד כוללני (עבור לילדים ונוער) וכדומה.

פנית לטיפול ורשימת ההמתנה ארוכה?

על אף מגוון המענים המוזכרים בכתבה זו, רבים מהפונים למערכת בריאות הנפש הציבורית עלולים לגלות רשימות המתנה ארוכות. למרבה הצער, פעמים רבות, כאשר לא ניתן טיפול בזמן המשבר הנפשי, הוא עלול להמחמיר עד אשר קבלת הטיפול המתאים. ניתן לפנות למטפלים בקליניקה הפרטית, אך כמובן שלא תמיד הדבר מתאפשר מבחינת משאבים כלכליים.

בהינתן המצב המתואר, ניתן לבדוק זמינות לטיפול מוזל בארגונים נוספים, כמו:

• עמותות המציעות טיפול על ידי אנשי מקצוע מוכרים

• טיפול מטעם האוניברסיטאות, במסגרת הכשרה אקדמית או מחקר

• עבור ילדים ונוער במערכת החינוך, ניתן לפנות לשירות פסיכולוגי חינוכי (שפ״ח) או שירות פסיכולוגי משלים (שפ״מ) הפועלים במסגרת העירייה

• במקרים בהם המשפחה מוכרת למשרד משרד הרווחה והביטחון החברתי, ניתן לפנות אליהם בבקשה לחפש סיוע מתאים

• מטפלים עצמאיים המציעים טיפול בתעריף מוזל