18.02.19
ספיר קינן
עם התפתחות הטכנולוגיה, הסביבה של ילדים בעידן הנוכחי מלאה במסכים – סמארטפונים, טלוויזיה, מחשבים וטאבלטים. לא בכדי הורים רבים מוצאים עצמם מתוסכלים אל מול כמות הזמן העצומה שילדיהם מבלים צמודים למסכים, במיוחד נוכח העובדה שאלה משמשים כיום גם לצרכים חינוכיים בבית הספר, כמו גם לצורך הכנת שיעורי הבית והתקשורת עם המורה. עם זאת, אין להתעלם מהעדויות המצטברות בשנים האחרונות בנוגע לאופן בו צפייה מרובה במסכים עשויה לפגוע בהתפתחות החשיבה של ילדים, ובמיוחד ביכולת לדחות סיפוקים ובתפקודי הקשב והזיכרון.
במחקר שפורסם בספטמבר 2018, נבחנו התפקודים הקוגניטיביים של כ-4500 ילדים בגילאי 8-11, המתגוררים ברחבי ארה"ב. החוקרים ביקשו לבדוק מהו הקשר בין פעילות גופנית שגרתית, משך שנת הלילה, וזמן הצפייה במסכים בקרב הילדים, לבין הביצוע שהפגינו במבחנים קוגניטיביים שונים, הכוללים כישורי שפה וזיכרון. ממצאי המחקר היו מדאיגים למדי: רק 5% מהילדים במחקר העידו כי מבלים פחות משעתיים ביום מול המסך. כך גם באשר לאחוז הילדים אשר ישנו שנת לילה ארוכה מספיק ועסקו באופן קבוע בפעילות גופנית. עם זאת, ילדים שכן ענו לקריטריונים הללו, קיבלו את הציונים הטובים ביותר במבחנים הקוגניטיביים שהועברו. באופן מעניין, גם הגבלת הצפייה במסכים לבדה, ללא קשר לפעילות גופנית או לאורך שנת לילה, ניבאה עלייה משמעותית ביכולותיהם הקוגניטיביות של הנבדקים.
ממצאים אלו, כך טוענים החוקרים, עשויים לעודד הורים להבין את החשיבות של הגבלת זמן המסכים המקסימלי של ילדיהם לשעתיים ביום, ולמצוא פתרונות חלופיים להעברת הזמן בשעות הפנאי בחופשים. הגבלה זו עשויה לשפר את איכות השינה של ילדיהם בלילה, ולהחליף את העיסוק המוגבר במסכים ובמדיה החברתית בפעילויות אשר מעוררות ומאתגרות את החשיבה, כגון קריאה.
על הכותבת – ספיר קינן
ספיר קינן הינה דוקטורנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בן-גוריון. מחקרה מתמקד בתחומי המגדר והמיניות.
מקורות
Walsh, J. J., Barnes, J. D., Cameron, J. D., Goldfield, G. S., Chaput, J. P., Gunnell, K. E., ... & Tremblay, M. S. (2018). Associations between 24 hour movement behaviours and global cognition in US children: a cross-sectional observational study. The Lancet Child & Adolescent Health, 2(11), 783-791
