25.11.08
ד"ר דניאלה שבאר-שפירא
נשים המתמודדות עם אלימות מצד בן זוגן נאלצות להתמודד לא פעם גם עם ביקורת חברתית ושאלות נוקבות: מדוע לא קמת והלכת בפעם הראשונה שהוא הכה אותך? למה נשארת כל השנים אם היה כל כך רע? איך לא זיהית את כל סימני האזהרה?
ד"ר דניאלה שבאר-שפירא היא עובדת סוציאלית קלינית המטפלת במרכז יעוץ לאישה ומתמחה בטיפול בנשים נפגעות אלימות מינית, פיסית או נפשית. לדבריה, אחד הגורמים לכך שנשים רבות אינן מזהות את סימני האזהרה הוא האופן ההדרגתי והמתון יחסית בו מתפתחת האלימות. עם זאת, לדבריה, קיימים מספר תמרורי אזהרה העשויים להצביע על סיכון להתפתחות מערכת יחסים אלימה:
• קנאה: נשים רבות הסובלות מאלימות מדווחות בדיעבד על קנאה אינטנסיבית של בני זוגן. רגשות הקנאה עשויים להתעורר כלפי גברים אחרים אך גם כלפי בני משפחה, חברות, תחביבים, מקום עבודה או כל תחום עניין אחר של האישה. קנאה עשויה להיות גם מחמיאה ("הוא כל כך אוהב אותי שהוא לא יכול לסבול שמישהו אחר יסתכל עלי") אך חשוב לזכור כי היא מהווה תמרור אזהרה ברור ומשמעותי ביותר.
• הגבלת וצמצום המרחב האישי: גברים אלימים נוטים לפעול לצמצום המרחב החברתי והאישי של בנות הזוג. הצמצום עשוי להתבטא בהגבלת שעות העבודה או איסור על עבודה מחוץ לבית, הטלת מגבלות על סוג הלבוש, החברה, שעות החזרה הביתה וכן הלאה. פעמים רבות מוצגות המגבלות כניתנות לטובת האישה - "אני לא רוצה שתעבדי קשה", "חשוב לי שתסתובבי עם אנשים ברמה שלך" וכן הלאה, אך גם במקרה זה חשוב להתייחס לסממנים אלו כסממני אזהרה.
• יצירת נתק ממעגלים חברתיים: ניסיונות של הגבר להרחיק את האישה מבני משפחתה ומקשרים חברתיים מהווים תמרור אזהרה ויוצרים בידוד והיעדר אפשרות להיעזר באחרים כאשר הקשר הזוגי מתחיל להתדרדר.
• אי שביעות רצון תמידית: הבעת אי שביעות רצון וניסיונות תמידיים לתיקון ושיפור התנהגותה, אופיה או הופעתה של האישה. גם כאשר נטייה זו אינה מובעת באופן גלוי, היא עשויה להתבטא בתחושה תמידית של האישה שעליה להרשים ולפעול להשגת שביעות רצונו של בן הזוג.
• יצירת חרדה מנטישה: יצירת איום תמידי של עזיבה או ביטוי פחד אינטנסיבי מנטישה על ידי בת הזוג. פחדי הנטישה עשויים להתבטא באמירות ישירות ("אני לא יודע מה אני אעשה אם תעזבי אותי"/ "אם תמשיכי ככה אני עוזב עם הילד") אך גם בעקיפין, באמצעות טלפונים אינטנסיביים וכד'.
• מעקב: ניסיונות תמידיים לדעת היכן האישה ומה מעשיה, באמצעות מעקב, טלפונים ועוד.
• ציפייה ל'פיצוי': העברת מסר לפיו האישה אמורה לפצות את הגבר על חייו הקשים בעבר. זאת, באמצעות אמירות כ"רק איתך יש לי סיכוי לאהוב את עצמי", אם רק תאהבי אותי מספיק הכל יהיה בסדר" וכן הלאה.
• התפרצויות: התפרצויות זעם, קללות או מכה "חד פעמית" הן תמרור אזהרה קיצוני ביותר, גם אם הן מלוות בהתנצלות והבטחה שלא יקרו שוב.
על המטפלת - ד"ר דניאלה שבאר-שפירא
ד"ר דניאלה שבאר-שפירא היא עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מומחית בטיפול בנשים. עוסקת בטיפול בנשים נפגעות אלימות פיסית, מינית ונפשית ומרצה באוניברסיטה העברית. ליצירת קשר - 052-3675354.
ד"ר דניאלה שבאר-שפירא מטפלת במסגרת מרכז יעוץ לאישה - מרכז המציע טיפולים פרטניים, זוגיים וקבוצתיים באוריינטציה פמיניסטית, ובקליניקה פרטית.
לקריאה נוספת
מרכז יעוץ לאישה: ccw.org.il
אתר ויצו: www.wizo.org.il
אתר ל"א - עמותה ללחימה באלימות נגד נשים: no2violence.co.il
קווי חירום וסיוע: ער"ן - 1201, ל"א - 1-800-353-300, סיוע לנפגעות תקיפה מינית - 1202