26.03.09
צוות בטיפולנט
בחודש הבא נוציא פחות כסף על שטויות, לא נתפתה למבצעים מיותרים ובטח ובטח שלא נכנס למחוייבויות כספיות שמאוחר יותר נתחרט עליהן. קל להגיד וקשה לעשות? לא בהכרח. ניהול נכון של תקציב משק הבית עשוי לחסוך מאות ואלפי שקלים בחודש ו'על הדרך' להקטין את המתח והמצוקה ולהביא לשיפור במערכת היחסים הזוגית והמשפחתית.
כמה עולה לנו אושר: הקשר בין כסף לאושר ושביעות רצון
נכון ש"העיקר הבריאות" וש"יש דברים שאי אפשר לקנות בכסף" אבל מסתבר שלמצב חשבון הבנק שלנו יש השפעה לא קטנה על האושר והרווחה הנפשית שלנו.
כולנו יכולים לשער באופן אינטואיטיבי שעוני אינו תורם לבריאות הנפשית וכי התמודדות עם קשיים כלכליים אינה המתכון המומלץ לזוגיות שלווה ומאושרת. בהתאם, מחקרים אשר עוסקים בקשר בין המצב הכלכלי לרווחה בתחומי חיים שונים מצביעים על השפעה משמעותית של המצב הכספי על התחום הרגשי והזוגי-משפחתי: מצב סוציו-אקונומי גרוע נמצא כגורם משמעותי לדיכאון בקרב ילדים, מבוגרים ובני נוער, ואנשים שמצבם הכלכלי קשה נוטים לדווח על יותר לחץ ומצוקה בחייהם באופן כללי. כמו כן, רמת הסיפוק בנישואין גבוהה יותר בקרב זוגות מבוססים כלכלית מאשר בקרב זוגות המתמודדים עם קשיים כלכליים.
אוריאל לדרברג הוא מייסד עמותת פעמונים המציעה סיוע והכוונה בניהול התקציב למשפחות ובודדים המתמודדים עם קשיים כלכליים, חובות וחריגה קבועה מההכנסות. לדבריו, קשיים כלכליים הם גורם משמעותי לקשיים זוגיים ומשפחתיים: "מחסור קבוע בכסף הוא מקור למתח וללחץ. המשפחה נמצאת במצב קבוע של צורך בקביעת סדרי עדיפויות ובאופן טבעי נוצרים חיכוכים וקונפליקטים. פעמים רבות הקושי הכלכלי אינו הגורם היחיד או הראשוני לקשיים הזוגיים, אך קושי בתחום חיוני ובסיסי זה עשוי לתפוס מקום רב ולא לאפשר לבני הזוג להתפנות לעסוק בפתרון קשיים זוגיים אחרים".
לכולנו ברור שמצב כלכלי תקין עשוי להקל עלינו בתחומים רבים, אך רבים מאיתנו חסרים את הכלים והמיומנויות הבסיסיות לשיפור המצב הכלכלי ושימורו. הבנה זו היא שעומדת בבסיס פעילותה של עמותת פעמונים.
לא בונים על מפעל הפיס: רכישת מיומנויות לניהול תקציב יעיל
"אם רק היינו מסיימים את תשלום המשכנתא..."; "זה הכל בגלל החוגים של הילדים...."
נשמע מוכר? לא פעם נדמה שכיסוי המינוס נמצא במרחק של נגיעה מאיתנו, אבל משום מה הכסף איכשהו בורח מבין האצבעות. לדבריו של לדרברג, משפחות רבות חוות קשיים כלכליים לאו דווקא בגלל מחסור ממשי אלא בגלל ניהול שגוי של התקציב. בהתאם, פועלת עמותת פעמונים להקניית מיומנויות להגדלת השליטה בתקציב, תכנון הוצאות יעיל יותר ולקיחת אחריות על התחום הכספי. זאת, באמצעות ליווי אישי הניתן למשפחות ומאפשר התאמה אישית של אופן ניהול התקציב.
"ניתן להצביע על מספר גורמים מרכזיים לקשיים כלכליים", אומר לדרברג, "כאשר אחד הבולטים בהם הוא היעדר תכנון. באופן טבעי אנו נוטים להיות מושפעים מפרסומות, גירויים ופיתויים שיווקיים ולהכנס להוצאות לא מתוכננות. לכן, אחת הנקודות המרכזיות שאנו מדגישים היא תכנון הוצאות נכון- בחינה של ההוצאות וההכנסות שלנו ובדיקה למה באמת אנחנו זקוקים ולאילו הוצאות אנו נכנסים ללא צורך אמיתי. דוגמא כמעט יומיומית לכך היא מבצעים של "שניים במחיר אחד": המבצעים בדרך כלל יהיו רלוונטיים גם בחודש הבא אבל החשש לפספס גורם לנו לקנות מוצרים שאנחנו לא באמת זקוקים להם.
כחלק מתהליך התכנון אנחנו בוחנים גם את תחום קבלת ההחלטות. קשיים כלכליים רבים נובעים משיקולים שגויים בקבלת ההחלטות וכניסה למחוייבויות שאין לנו יכולת ממשית לעמוד בהן. בתהליך קבלת ההחלטה אנחנו פעמים רבות מתמקדים רק בצד החיובי ("זו דירה מקסימה"; "הילדים זקוקים לשכונה טובה יותר") ולא מתחשבים בצדדים השליליים (משכנתא גבוהה מאוד, היעדר הכנסה קבועה וכד'). הקושי בתכנון לטווח הרחוק ובתהליך שקול של קבלת החלטות מתווסף לעובדה שבתקופתנו קל מאוד להכנס לחובות: השיווק אגרסיבי, המפרסמים בקיאים בפסיכולוגיה שלנו כצרכנים והרצון "להיות כמו כולם (כלומר, לקנות כמו כולם) הוא מאפיין בולט של תקופתנו. במקביל, האפשרות לשלם באשראי ולצבור חובות מול ספקים (חברת חשמל, למשל) מקלה על הכניסה לחובות ומטשטשת את תחושת בזבוז הכסף, לעומת תשלום במזומן".
גורם משמעותי נוסף אשר משפיע על מצבן הכלכלי של חלק מהמשפחות, לדבריו של לדרברג, הוא חוסר ידע. עולים חדשים ואנשים בעלי השכלה נמוכה אשר אינם בעלי ידע בתחום הכלכלי עשויים לעיתים להכנס להוצאות עצומות ולגמרי מיותרות. דוגמאות כואבות במיוחד אותן הוא מזכיר הן משפחה אשר לא ידעה כי חשבון החשמל מושפע מכמות השימוש במכשירי החשמל ועולה חדש אשר חוסר שליטתו בעברית גרם לו להשאיר את כפתור החיבור לאינטרנט דולק במשך חודש שלם.
בהתאם לדגש אשר שמה עמותת פעמונים על לקיחת האחריות האישית-משפחתית בתחום הכלכלי, ממוקדת פעילות העמותה בהקניית ידע וביצירת שינוי התנהגותי אשר יביא לניהול נכון יותר של משק הבית.
"הוצאת כספים ממלאת פעמים רבות גם צרכים רגשיים", מסביר אוריאל לדרברג. "יותר קל להשיג סיפוק מיידי באמצעות הוצאת כספים וקניות מאשר להשיג אהבה, מימוש עצמי וסיפוק רגשי. הכשרתם של מתנדבי העמותה מאפשרת להם לאתר את נקודות התורפה של ההוצאות הכלכליות המיותרות ולהקנות טכניקות לניהול תקציב נכון יותר, אשר עשוי להביא לסיום שנים של חובות ומינוסים ולהוות נקודת מוצא גם לשיקום האישי והזוגי. כמו כן, כאשר הקשיים הכלכליים נובעים מקושי רגשי רחב יותר (למשל, התמכרות להימורים) או עולים על רקע מערכת זוגית קשה ובעייתית, עשויים מתנדבי העמותה להמליץ על פנייה לטיפול נפשי במקביל. במקרים אלו, עשויות המיומנויות הנרכשות במסגרת פעילות 'פעמונים' לאפשר לאדם או הזוג ולמטפליהם להתפנות לטיפול בקשיים הרגשיים ולהשאיר את ההדרכה בצד הכספי למתנדבי העמותה".
לאתר עמותת פעמונים:
www.paamonim.org
ביבליוגרפיה:
Poverty, inequality, and discrimination as sources of depression among U.S. women, Belle, Deborah& Doucet, Joanne, Psychology of Women Quarterly. Vol 27(2), Jun 2003, 101-113.
Money Doesn't Buy Happiness, but It Helps: Marital Satisfaction, Psychological Distress, and Demographic Differences Between Low-and Middle-Income Clinic Couples
Dakin, J.; Wampler, R,
American Journal of Family Therapy 0192-6187 vol: 36 (4) 2008 p:300-311.
