20.03.12
צוות בטיפולנט
"אני צריכה להתחנן שהוא יאכל..."
"שלי חיה על במבה"
"אצלי כל ארוחה זאת מלחמת עולם ואצל הסבתא הם אוכלים אפילו תרד"
גם אם המשפטים האלו נשמעים לכם מוכרים עד אימה, בררנות באוכל אינה גזירה משמיים. בררנות של ילדים בריאים בגילאי שנתיים עד שמונה מתפתחת במרבית המקרים על רקע יחסים עם ההורים או הרגלי אכילה נרכשים - ולכן גם ניתנים לשינוי. 'על קצה המזלג' ניתן לומר כי בררנות של ילדים מתעוררת בדרך כלל על רקע שני מצבים: חיקוי התנהגויות של בררנות באוכל של מבוגרים קרובים, או הבנה של הילד כי דרך הבררנות הוא יכול להשיג תשומת לב, פרסים ויחס מיוחד של ההורה. בהתאם, מספר טיפים והמלצות יכולים לסייע בביסוס הרגלי אכילה נכונים ובמניעת בררנות.
• לא אומרים איכס על אוכל! נסו לגוון ולאפשר לילד להיחשף לטעמים, מרקמים ומאכלים בצבעים שונים כבר מגיל צעיר.
• הפכו את הארוחות לנעימות: צרו אווירה משפחתית נעימה סביב השולחן, כך שהילד ירגיש שהוא רוצה להיות חלק ממנה גם בהרגלי האכילה שלו.
• היו מודל חיקוי לילד: ספרו על מאכלים מיוחדים שניסיתם והסבו את תשומת ליבו של הילד כאשר אתם מנסים דבר מה חדש.
• שוחד? לא על השולחן שלנו: המנעו ממתן פרסים על אכילה מאכלים מסוימים, מאחר וכך אתם מעבירים לילד מסר סמוי לפיו הוא צודק כאשר הוא נמנע ממאכל מסוים.
• גוונו את צורת ההגשה: ילדים מגיבים למראה החיצוני של האוכל ולכן מומלץ לגוון: פעם סלט ופעם ירקות חתוכים, פעם ביצה קשה ופעם חביתה. כמו כן, אפשר להיעזר בכלי אכילה עם ציורים של דמויות החביבות על הילד, 'הפתעות' של עריכת הירקות בצלחת בצורת פרצוף וכן הלאה.
• צמצמו מאבקי שליטה: בררנות מבטאת לא פעם ניסיון של הילד להצהיר על שליטתו וכוחו: "אני מחליט מה יכנס לגוף שלי וכמה!" לכן, אחת הדרכים לעקיפת בררנות היא מתן בחירה ("אתה רוצה עין או מקושקשת?") אשר "מוציאה את העוקץ" מהסירוב לאכול.
• לא רעב? לא נורא! כל עוד מדובר בילד במשקל תקין, אל תבהלו מהסירוב שלו לאכול מאכלים מסוימים או מדילוג על ארוחה. ילד רעב יאכל בסופו של דבר ויפנים במהרה את המסר ש"משחק" עם האוכל אינו הדרך להשגת טובות הנאה מההורה.
• להקשיב ללב, לא רק לבטן: בררנות יתר היא פעמים רבות דרכו של הילד לאותת על צורך מוגבר בתשומת לב. בהתאם, כדאי לנסות ליזום זמני איכות של בילוי משותף ובמקביל - לצמצם ככל האפשר את העיסוק באכילה.
• לא הופכים סדרי עולם בשביל גמבה: המנעו משינוי הרגלים והתפשרות על ערכים בשביל "רק עוד ביס": עדיף שהילד לא יאכל ביצה מאשר שיאכל אותה "רק מול הטלוויזיה" או עם סבתא שבאה במיוחד כל ערב כי "רק איתה הוא מסכים איכשהו". מצד שני, חשוב לגלות גמישות ולכבד את טעמו ואת תחושת השובע של הילד.
• מתי בכל זאת יש צורך בעזרה מקצועית? אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית במקרים בהם בררנות היתר מביאה לתת משקל, להפרעות אכילה או למאבקים בלתי פוסקים הפוגעים בתפקוד הילד או בקשר איתו. הדרכת הורים או טיפול דיאדי (טיפול משותף להורה ולילד) יכולים להביא להבנת מקור הבררנות, התמודדות איתה ושיפור הקשר עם הילד.