גמגום: בואו נדבר על זה כמו שצריך

צוות בטיפולנט

וינסטון צ'רצ'יל, אחד מראשי הממשלה הגדולים שידעה בריטניה, התקשה להשתתף בדיוני הפרלמנט הראשונים בהם לקח חלק עקב גמגומו הקשה. בזאת, הצטרף צ'רצ'יל לא רק למפורסמים ידועי שם נוספים אשר סבלו מגמגום, אלא גם לכ-1% מאוכלוסיית הילדים והבוגרים.

מהו גמגום ומדוע הוא מופיע?

אלעד, בן 5.5, הוא בעל שפה ואוצר מילים עשירים, ומדבר באופן חלק ושוטף כאשר הוא משחק לבדו או עם הכלב של המשפחה. גם כאשר הוא שר הוא מבטא את המילים בבהירות ורציפות, אך כמעט בכל פעם שהוא מדבר בפני אנשים - הוא מתקשה להגות ברציפות את המילה המרכזית במשפט, חוזר על מילים בנות הברה אחת. לאחר כמה חודשים של גמגום, החל אלעד להמנע מהגיית מילים ארוכות ומילים אחרות בהן הופיע הגמגום.

תמונת מצב זו אופיינית לרבים מהילדים הלוקים בגמגום: הילד, לרב בן בגילאי שנתיים-שבע, מתחיל לסבול מגמגום קל המתבטא בחזרה על המילה הראשונה במשפט (גם-גם-גם אני רוצה) ובקשיים בהגיית מילים ארוכות באופן רציף. תוך מספר שבועות גדלה תדירות הגמגום ופוגעת גם בהגיית מילים באמצע במשפט, ובמיוחד במילים המרכזיות בו. אי הנעימות הנגרמת לילד וחששותיו מהישנות הגמגום גורמים לו להמנע ממילים, צלילים או סיטואציות בהן התרחש הגמגום. במקרים קיצוניים, עשויה החרדה מהגמגום להביא גם לטיקים, מצמוץ ורעידות בשפתיים.

• האם השפה של ילדך
  מתפתחת באופן תקין?

  
• איך עוזרים לילדים עם הפרעות בתקשורת וקשיים חברתיים?

  
• טיפול פסיכולוגי לילדים: איך תדעו אם הילד זקוק לטיפול?

  

במרבית המקרים נגרם הגמגום משילוב בין גורמים גנטיים, נוירו-פיסיולוגיים, סביבתיים ופסיכולוגיים.

מחקרים אשר מתמקדים בבסיס האורגני והנוירולוגי של הגמגום הצביעו על כך שלגמגום עשוי להיות בסיס גנטי מאחר ופעמים רבות הוא מופיע אצל אחים בני אותה המשפחה ומאחר והוא שכיח יותר בקרב בנים. כמו כן, מחקרי הדמיה מוחית הצביעו על תפקוד מוחי שונה מעט אצל מגמגמים בעת ביצוע משימות מילוליות, ונמצא כי מוטוריקת השפתיים והלסת שלהם איטית יותר מזו של לא-מגמגמים. מחקרים נוספים הצביעו על כך שכשלים במערכת הפידבק המוחית עשויים אף הם לגרום לגמגום.

על אף שבעבר נהוג היה לחשוב שאירועים טראומטיים ולחץ יוצרים גמגום, ידוע היום שהנחה זו אינה מדויקת - לחץ וחרדה אינם יוצרים אלא מגבירים בלבד את הנטייה לגמגום, ועשויים להגביר את נטייתו של הילד להמנעות ממצבים בהם יגמגם בפני אחרים.

מתי יש לטפל בגמגום?

גמגום ממושך עשוי להביא לפגיעה בבטחונו של הילד ולגרום לקשיים בהשתלבותו החברתית והלימודית עקב המנעות מדיבור בפני הכיתה, לעג מצד בני הגיל וכן הלאה. למרות שבין 50-80% מהילדים המגמגמים יפסיקו לגמגם באופן ספונטני, אין דרך לנבא האם ותוך כמה זמן ישובו לדבר באופן תקין.

באופן כללי, נחלקות טכניקות הטיפול בגמגום לשני סוגים מרכזיים: תרפיית דיבור ישירה וטכניקות להפחתת מתח. תרפיית דיבור מתמקדת בתיקון מכניקת הדיבור באמצעות טכניקות ותרגילים שונים המכוונים להגייה נכונה, הפחתת קצב הדיבור ועוד. תרפיות המכוונות להרגעה מתבססות על ההנחה כי הגמגום מחמיר כאשר הילד לחוץ וחושש מהישנותו, ולכן מתמקדות ברכישת מיומנויות הרגעה עצמית והפחתת מתח במהלך הדיבור. טכניקות טיפוליות אשר היו נפוצות בעבר,כהסחת דעת והיפנוזה, נמצאו כיעילות לטווח קצר בלבד. טיפולים תרופתיים נוסו אף הם אך אין כיום ממצאים התומכים ביעילותם.

מרבית המודלים העכשוויים מציעים גישה המשלבת בין שיפור מכניקת הדיבור, טכניקות הרגעה וטכניקות התנהגותיות של הסחת דעת. גישה שהתפתחה בשנים האחרונות מוסיפה לטכניקות אלו גם שימוש ב'מציאות מדומה': מאחר ומימד הלחץ משפיע על הגמגום, יצירת סביבה המדמה סיטואציות מציאותיות מאפשרת אימון בסיטואציות הדומות ככל האפשר לסיטואציות המתרחשות בחיי היום יום.

מאחר והגמגום פוגע לעיתים קרובות בתחושת הערך העצמי והביטחון, מודלים טיפוליים רבים נוטים לשלב גם מרכיבים אשר יחזקו היבטים אלו. עם זאת, כאשר הילד סובל מדיכאון, חרדה או ירידה קיצונית בערך העצמי בעקבות הגמגום - יש לפנות גם להתערבות פסיכולוגית אשר תסייע בהתמודדות עם היבטים אלו.

מקורות