הבנות בכדורגל, הבנים קופצים בחבל: התמודדות עם התנהגות לא תואמת מגדר

צוות בטיפולנט

אחד המרכיבים הבולטים והמרכזיים בזהותנו הוא היותנו נשים או גברים. אבל מה עושים כאשר הילד מתעקש ללכת עם בגדים ורודים? וכשהילדה לא מסכימה ללכת לשיעורי בלט ומתעקשת להצטרף לנבחרת כדורגל? לאפשר להם להתנהג כמו שהם רוצים או לנזוף? ומה זה אומר על הנטייה המינית שלהם?

הורים אשר ילדיהם מפגינים התנהגות אשר נחשבת ל"לא תואמת מגדר" מבחינה חברתית מתלבטים בסוגיות אלו ואחרות וחווים לא פעם תסכול ומבוכה.

שמאי כרכום, פסיכולוג חינוכי מומחה ודוקטורנט באוניברסיטת חיפה, מציע מספר דרכים להתמודדות עם התנהגות שאינה תואמת מגדר:

זה בן או בת? או במילים אחרות- מה ההבדל בין המין, הנטייה המינית והמגדר? ההתפתחות הביולוגית היא שקובעת את מינו של העובר ומשפיעה על התפתחותם של איברי מין ורבייה המתאימים לזכרים או נקבות. לעומת זאת, מגדר מתייחס לתפקיד החברתי שהילדים מאמצים לעצמם כזכרים או כנקבות בעקבות התרבות והחינוך שהם מקבלים. למשל, גם אם אנו לא שמים לב לכך, כבר בגיל צעיר אנו מצפים מבנים להיות קשוחים ומבנות להתנהג בצורה עדינה (למרות שבשנים האחרונות יש יותר פתיחות לגבי בנות שמתנהגות בצורה גברית). נטייה מינית מתייחסת למושא המשיכה כאשר היא יכולה להיות הומוסקסואלית, הטרוסקסואלית ובי-סקסואלית. חשוב להבין שלא ניתן לנבא את הנטייה המינית של הילד בעקבות התנהגות שאינה תואמת מגדר: גם אם הילדה היא "טום-בוי", היא לא תהיה בהכרח לסבית.

אז למה היא מתעקשת להתחפש לכלה עם חרב? מספר סיבות עשויות לגרום לילדים להתנהג בצורה שלא תואמת את המגדר שלהם (למשל ילד שאוהב להתאפר). סקרנות טבעית או תחושה שבני המין השני זוכים להטבות סביבתיות עשויים להביא להפגנת התנהגות מסוג זה. למשל, ילדה עשויה לשחק כדורגל כי אביה מעריץ מושבע של כדורגל ואינו מקדיש לה די תשומת לב ביומיום. עם זאת, אחוז קטן יחסית מהילדים חווים חוסר שביעות רצון מהמגדר שלהם מאחר והם חשים באופן עמוק כי אין הוא משקף את אישיותם. מקרים אלו עשויים להיות מאובחנים כהפרעת זהות מינית.

אז לקנות לו ברבי או לא? חשוב למצוא את האיזון בין השמת גבולות לבין קבלה של רצונו של הילד, מבלי לעורר בילד רגשות שלילים כלפי זהותו. חשוב לזכור שהילד מתעסק בזהות המגדרית שלו ולא בזהות המינית שלו, לכן דיבורים אשר קשורים לנטייה המינית אינם רלוונטיים. אין טעם לאסור על הילד או למנוע ממנו משחק כלשהו, אך בו זמנית יש להתחשב ברגשות שהפעילות מעלה בהורים ובקשיים החברתיים העשויים לנבוע מהפגנת התנהגות לא תואמת מגדר. למשל, אהבת הילד ללבישת שמלות עשויה להביך את ההורה בציבור, לכן לגיטימי לאפשר לילד ללבוש שמלות רק בבית. בנוסף ניתן לעודד את הילד לשחק במשחקים התואמים את מגדרו בצורה עדינה. למשל, אב אשר מסכים לשחק עם בנו בבובות, אך בו זמנית מנסה לעודדו בעדינות לשחק עם הבובות הגבריות ולא רק עם הנשיות ( למשל על-ידי החלפת תפקידים בין האב והבן במשחק). משחק זה משדר לילד שזה בסדר לשחק בבובות, ובמקביל מעודד אותו לקחת תפקיד גברי. הדבר צריך להתבצע רק במידה והאב מרגיש בנוח בכך: במידה ולא עליו להגיד לילד שזה בסדר לשחק בבובות אך אבא לא אוהב את זה, והוא יכול לשחק עם אמא.

ומה יגידו השכנים? כאמור, הורים רבים מרגישים באופן טבעי בושה ומבוכה לאור התנהגותו יוצאת הדופן של ילדם. ניתן להגיע עם הילד להסכמה שהפעילות הלא תואמת מגדר תתרחש בתחום הבית ולא בפומבי, אך חשוב להעביר את המסר בלי לעורר בושה ואשמה בילד. בנוסף, כדאי לתמוך בילד ולהכין אותו לתגובות של ילדים אחרים להתנהגותו: ניתן לדבר עמו בגלוי על תחושותיו במידה וילדים אחרים יצחקו עליו בגלל הלק בציפורניים, למשל. מחקרים מצביעים על כך שילדים אשר סובלים מבלבול בזהות המגדרית חווים פעמים רבות מצוקה ובידוד חברתי. לכן, כדאי לספק לילד תמיכה רבה, קבלה של צרכיו והעדפותיו והנחייה בהתמודדות עם סיטואציות חברתיות שונות. בנוסף, ניתן להיעזר באמצעות טיפול פסיכולוגי ובהדרכת הורים אשר עשויים להקל הן על התמודדותכם והן על התמודדותו של ילדכם.