כיצד יכול טיפול פסיכולוגי להקל על היבטים רגשיים של מחלת הסרטן?

ציפי חנליס-מילר

מחלת הסרטן על סוגיה השונים שכיחה בימינו. כל אחד ואחת מאיתנו מכיר לפחות מישהו אחד (ולעיתים הרבה יותר) שאובחן במחלת הסרטן - קרוב משפחה, חבר, או מכר. תהליך האבחנה של מחלת הסרטן נוטה להיות מורכב ומעורר מתח וחששות, ולאחריו, לרוב, מתחיל טיפול רפואי לא פשוט, שבתקווה יוביל להטבה ויסלול דרך להחלמה. במה כרוכה ההתמודדות של חולי סרטן מבחינה נפשית? כיצד טיפול פסיכולוגי מותאם יכול לסייע להם? ראיינו את ציפי חנליס-מילר, פסיכולוגית רפואית מומחית העוסקת במחקר ובטיפול בפסיכו-אונקולוגיה.

"התמודדות עם מחלת הסרטן היא גם פיזית וגם רגשית"

כשאדם מקבל אבחנה שהוא חולה במחלת הסרטן, הוא צריך להתמודד עם העובדה שגופו פגיע. עליו להתמודד עם טיפולים רפואיים וסימפטומים גופניים שונים שחלקם נובעים מהמחלה (כאבים) וחלקם מהטיפולים הנלווים לה (בחילות). חשוב לזכור שאבחנת מחלה מעמתת אותנו עם היותנו בני תמותה, והיא מכניסה אותנו פעמים רבות למצב תודעה הישרדותי, ובו אנו מנסים לקבל את ההחלטות "הנכונות" על מנת "לפתור" את המצב. מצב הרוח, העוררות והקשב כמו גם הדימוי העצמי עלולים להשתנות לאורך ההתמודדות עם המחלה, ועשויות להופיע חששות כלפי העתיד מלוות בתחושת ייאוש ופחד ממוות. בנוסף, סדר היום של מי שקיבל אבחנה של מחלת הסרטן לרוב משתבש, והמסלול המוכר והמתוכנן של חייו משתנה בפתאומיות. לכן, חנליס-מילר מדגישה "חשוב להבין שאפילו שמחלת הסרטן איננה מחלה נפשית, ההתמודדות איתה היא גם פיזית וגם רגשית".

• התמודדות עם מחלת הסרטן:
  שבריריות מטלטלת

  
• איך נוכל לתמוך באדם
  המתמודד עם מחלה?

  
• צפו עכשיו: איך נוכל להתמודד
  עם מחלות כרוניות?

  

טיפול פסיכו-אונקולוגי מותאם לאנשים שמתמודדים עם מחלת הסרטן

בעשרות השנים האחרונות התפתח תחום מחקרי וקליני המתמקד בהתמודדות הרגשית עם מחלת הסרטן, והוא מכונה: "פסיכו-אונקולוגיה". נכון להיום נצטברו ממצאים מחקריים וניסיון קליני רב, המאפשרים למטפלים להבין טוב יותר את החוויה הרגשית של ההתמודדות עם מחלת הסרטן, ולהתאים את הטיפול הפסיכולוגי לצרכיהם של החולים. חנליס-מילר מסבירה כי "טיפול פסיכו-אונקולוגי עושה שימוש במגוון שיטות וגישות טיפוליות (דינמיים, אקזיסטנציאליסטים, קוגניטיביים-התנהגותיים ועוד), בהתאם לצרכיו של המטופל ובשיתוף עמו". מאחר ומחלת הסרטן משפיעה גם על סביבתו של החולה, חנליס-מילר מוסיפה כי "ההתערבות הפסיכולוגית יכולה להינתן גם לקרוביו של החולה בהתאם לצרכיהם ושיקול הדעת המקצועי, ושהטיפול הפסיכולוגי יכול גם לסייע בתהליכי תקשורת בין החולים לבני משפחותיהם ובתהליכי התקשורת מול הצוות הרפואי".

מחלת הסרטן: מוקד הטיפול הפסיכו-אונקולוגי? לא תמיד!

באופן טבעי, ברבים מהטיפולים עם חולי סרטן, המחלה היא במוקד. חנליס-מילר מתארת את הייחודיות של ההתמודדות עם סרטן בשלבים השונים של המחלה והטיפול בה: "האבחון, ההכנה לניתוח, ההקרנות והכימותרפיה, התמודדות עם ההשלכות הפיזיות של הטיפולים, ובסיומם - פחד מהישנות המחלה או ליווי בסיום החיים". עוד חנליס-מילר מוסיפה כי "כאשר הטיפול הפסיכולוגי ממוקד באוכלוסייה נשאית הוא לרוב יעסוק בחיים עם הפחד מפני מחלה אפשרית, ללא מחלה פעילה קיימת". לצד כך, מחלת הסרטן אינה תמיד במוקד הטיפול ויכולה להוות בעיקר רקע לטיפול. לדברי חנליס-מילר "אבחנת הסרטן עשויה להיות הזרז להתחיל טיפול פסיכולוגי סביב היבטים שונים בחיי האדם, שעד כה לא טיפל בהם, או שהטיפול עשוי להתמקד בהשלכות של ההתמודדות עם מחלת הסרטן כמו שינוי תעסוקתי ומשפחתי בעקבות המחלה".

"תמיכת המשפחה הקרובה של חולי סרטן היא גורם משמעותי בהתמודדות עם המחלה"

בכל שלב במחלה גם בני משפחתו של החולה מתמודדים עם אתגרים ייחודיים. בנוסף לעזרה בהיבטים הפרוצדורליים של ניהול המחלה (כמו הסעות, תורים לרופאים ועוד) בן המשפחה נאלץ להתמודד בעצמו עם המחלה של קרובו, לעכל כאב, חששות ופחדים ועדיין לתפקד כדמות תומכת ומסייעת. לתמיכת המשפחה הקרובה של חולי סרטן יש תפקיד משמעותי בהתמודדות החולה עם המחלה. לדברי חנליס-מילר "מחקרים מראים שככל שלחולה יש מערכת תמיכה קרובה וחמה יותר, כך ההתמודדות שלו עם המחלה (וסיכוייו להחלים) משתפרת, ולכן, במקרים מסוימים הטיפול הפסיכולוגי המיטבי עשוי לכלול מרכיבים של טיפול זוגי ומשפחתי".

המשאבים שמעבר למשברים: תרומתו של הטיפול הפסיכו-אונקולוגי

הטיפול הפסיכו-אונקולוגי מסייע בהתמודדות עם משברים ובהתארגנות לאור המצב החדש, ויש לו תפקיד חשוב בשיפור איכות החיים. לדברי חנליס-מילר "המסגרת הטיפולית מאפשרת לאדם החולה לתת ביטוי לחששותיו ורגשותיו. לצד קבלת הקשבה ואמפתיה, החולה לומד במהלך הטיפול להתמודד עם מגבלות המחלה, לנצל את המשאבים שעומדים לרשותו ולגייס בתוכו תקווה". לרוב, גם מתורגלות עם המטופל טכניקות פסיכו-פיזיולוגיות (כמו: הרפיה, היפנוזה, מיינדפולנס, ביופידבק ועוד) על מנת לסייע לו להתמודד עם מצב הדחק ועם תופעות הלוואי של המחלה והטיפולים (כמו בחילה וכאבים). טכניקות פסיכו-פיזיולוגיות מאפשרות למטופל ניהול עצמי ויכולת התמודדות טובה יותר תוך חיבור למשאביו הגופניים והרגשיים. לדברי חנליס-מילר "מחקרים מראים שלטיפול הפסיכולוגי עשויה להיות בהחלט השפעה מיטיבה על היבטים פיזיולוגיים כמו פעילות טובה יותר של מערכת החיסון והמערכת האוטונומית, ושהכנה פסיכולוגית לקראת ניתוח, עשויה להוביל למשך אשפוז קצר יותר, לריפוי מהיר יותר של הפצע, לשימוש מופחת במשככי כאבים ועוד".

מטרת הטיפול הפסיכולוגי היא למצוא תקווה ומציאת משמעות מחודשת

לסיום, חנליס-מילר מביעה את עמדתה המקצועית: "כפסיכולוגית רפואית, איני מתחברת לכותרות בעיתונות הפופולארית שמדגישות את "הסרטן כמתנה הטובה ביותר שקיבלתי בחיי", אבל אני בהחלט מאמינה שהמחלה עשוי להוות אפשרות לשינוי משמעותי בחיים, לחיבור פנימי מחודש, כמו גם חיבור עם אחרים משמעותיים. בעיניי, מטרת הטיפול הפסיכולוגי היא למצוא תקווה במצבים שנראים לעיתים חסרי תקווה ומציאת משמעות מחודשת. כמטפלת, יש לי את הזכות ללוות אנשים במקומות הכואבים והמפוחדים הללו, המקומות בהם, לעיתים, אין איש שחפץ או מסוגל להיות עימם".

על המטפלת – ציפי חנליס-מילר

ציפי חנליס-מילר היא פסיכולוגית רפואית מומחית, עוסקת בטיפול פרטני במבוגרים (בשפות עברית ורוסית), עבדה 7 שנים כפסיכולוגית של יחידת סרטן השד במרכז "דוידוף", מרכז רפואי רבין. מטפלת בגישה פסיכודינמית בשילוב טכניקות CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) וטכניקות פסיכו-פיזיולוגיות (הרפיה ודמיון מודרך, ביופידבק והיפנוזה). סטודנטית ללימודי דוקטורט, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב (נושא המחקר: הכנה פסיכולוגית לפני ניתוחי כריתת שד).