02.05.12
חלי שניר
רותי (שם בדוי), אשה נעימה, אינטליגנטית ומשכילה חוותה התקפי-חרדה חוזרים בכל פעם שבעלה היה מגיע מאוחר מהעבודה.
היא ידעה שאין לה סיבה אמיתית לדאוג, ועדיין הסבל שנגרם לה כתוצאה מההתקפים היה כל-כך נורא שמידי יום, כבר בשעות אחר-הצהרים המוקדמות היא היתה נכנסת למתח - רק מהפחד שבערב יבוא ההתקף.
רותי ניסתה בכל דרך להבין את פשר ההתקפים אך לא מצאה שום סיבה ושום הגיון בהם, ועדיין ההתקפים והפחד מפניהם המשיכו.
כשרותי הגיעה לטיפול, היה ברור שלטיפול יש שתי מטרות:
המטרה הראשונה היתה לתת לרותי כלים להרגיע את עצמה כשעולה המתח, כדי למנוע את הסבל היומיומי.
המטרה השניה היתה למצוא את הגורם להופעת ההתקפים. מהר מאד הבנו שהסיבה לא קשורה למציאות הנוכחית. שיערנו שהחרדה מתקשרת עם טראומה מודחקת מהעבר של רותי.
ככל שרותי ניסתה להיזכר לא עלה שום זיכרון טראומטי.
החלטנו לעבוד באמצעות היפנוזה על שתי מטרות.
בשלב ראשון רותי למדה לבצע טכניקות של היפנוט-עצמי, שבאמצעותן יכלה להרגיע את עצמה כשהפחד עלה. היכולת להרגיע את עצמה הביאה להקלה בעצמת המתח והסבל בתוך מספר קטן של פגישות.
בהמשך, החלטנו להשתמש בהיפנוזה כדי לחזור לעבר ולאתר את הטראומה שאחראית להתקפי החרדה.
בתוך טרנס היפנוטי רותי שיחזרה מצבים בילדותה שבהם היתה יושבת לבד בבית ומחכה לאימה שתחזור מהעבודה. היא גילתה, להפתעתה, שבהמתנה לבעלה היום היא למעשה משחזרת את החוויה מהילדות, והתקפי החרדה שייכים לילדה הקטנה שיושבת לבד בבית בחושך ומחכה לאמא.
בעקבות ההבנה הזאת ניתן היה לבצע הפרדה בין החוויות של העבר וההווה, והתקפי החרדה פסקו.
על המטפלת - חלי שניר
פסיכולוגית קלינית בכירה, מורשה להיפנוזה בפסיכותרפיה.