18.07.24
צוות בטיפולנט
הקשר בין גוף ונפש זכה להתייחסות משחר ההיסטוריה, עוד מהגותו של דקארט, ורבות נכתב אודות ההשפעה של הבריאות הפיזית על הבריאות הנפשית. חלק ניכר מן הכתיבה על הנושא עסקה בשאלת "הביצה והתרנגולת" – כלומר, האם הגוף משפיע על הנפש או להיפך?
כיום, נראה כי מרבית העיסוק בנושא הקשר בין גוף לנפש אינו מתמקד בשאלה מי משפיע על מי, אלא בניסיון לחקור את הקשר ההדדי המורכב הקיים בין הגוף לנפש, ובאופן ספציפי בין הבריאות הפיזית לבריאות הנפשית שלנו.
גוף ונפש – השפעה הדדית
על פי הגדרות מקובלות, בריאות פיזית מתייחסת למצב נטול כאבים, או מצב בו כמות ועוצמת הכאבים הפיזיים הינה מזערית. מעבר לכך, בריאות פיזית מתייחסת גם לקיומו של אורח חיים בריא, מצב בו הגוף מרגיש חזק, אנרגטי ואקטיבי.
בדומה לכך, ניתן להגדיר בריאות נפשית כחוויה מופחתת של רגשות שליליים (דכדוך, עצבות, חרדה) וחוויה תדירה של רגשות חיוביים (אנרגיה, רווחה, שלווה ונחת). כלומר, בריאות נפשית כוללת בתוכה תנועה על סקאלה בין רגשות המאופיינים בעוררות גבוהה, כגון שמחה והתרגשות, לבין רגשות המאופיינים בעוררות נמוכה, כגון רוגע ושלווה. לצד זאת, חשוב להדגיש כי גם במצב של בריאות נפשית נורמלי לחוות רגשות שליליים מפעם לפעם!
איך הדברים מתחברים? ובכן רובנו יודעים כי כאשר הגוף שלנו לא במיטבו, זה משפיע מאוד על מצב הרוח שלנו, והכיוון ההפוך נכון גם כן כמובן, כפי שמחקרים מלמדים על כך שמצוקה רגשית המתרחשת בעוצמות גבוהות או לאורך זמן, מלווה בהשפעה פיזית ברורה על הגוף.
קשר חמקמק להפליא
לעיתים, הקשר בין הגוף לנפש ברור וישיר, לדוגמא במצב של מחלה, פציעה או עייפות קיצונית אשר עלולים להוביל לתחושות של דכדוך, עצב ולעיתים אף להפרעות מצב רוח כמו דיכאון, חרדה. בתוך כך, הרפואה מלמדת גם על דוגמאות ברורות בכיוון ההפוך – מצבים בריאותיים אשר מושפעים באופן מובהק ממצבים נפשיים – כגון תסמונת המעי הרגיז, קרוהן, לחץ דם גבוה, מיגרנות וכדומה.
במקרים אחרים לעומת זאת, הדברים יכולים להיות מורכבים יותר כך שהקשר בין גוף לנפש אינו ישיר וברור, ובטח לא מתגלה באופן מיידי, כמו במקרה של כאבים פסיכוסומטיים למשל. במצב של כאב פסיכוסומטי, מצוקה ולחץ נפשיים באים לידי ביטוי בסימפטומים גופניים אך רק לאחר בירור רפואי מעמיק השולל הסברים אחרים ניתן לקבוע כי לא נמצא לכאב מקור אורגני ברור וכך להעלות את ההשערה שהמקור שלהם הוא נפשי בעיקרו.
מה שכן ניתן להגיד בבטחון, הוא כי אורח החיים שלנו משפיע על מצב הרוח שלנו, כפי שמצב הרוח שלנו משפיע על הבחירות היום-יומיות שלנו. במובן זה, על מנת להתמודד בצורה מיטיבה ולפעול לעבר רווחה ובריאות, חשוב לתת מקום גם להיבטים הרגשיים וגם להיבטים הפיזיים, ולא "להזניח" אף אחד מהם על חשבון השני.
נפש בריאה בגוף בריא וגוף בריא בנפש בריאה?
מחקרים מסוימים מראים כי אנשים בריאים נוטים להחזיק בגישה חיובית יותר לגבי החיים, דבר המצביע על קשר הדוק בין בריאות פיזית ונפשית. אחד ההסברים המובילים בתחום לממצא זה מציע כי אנשים בריאים חווים יותר רגשות חיוביים ופחות רגשות שליליים פשוט מכיוון שהם דואגים לעצמם טוב יותר: הם מקפידים על שעות שינה סדירות, אוכלים מזון בריא ומאוזן ומקפידים לבלות זמן בסיטואציות חברתיות משמחות.
מחקר נוסף בתחום הראה כי אנשים אשר דיווחו על יותר רגשות חיוביים הפגינו יותר עמידות בפני מחלת השפעת בהשוואה לאנשים שדיווחו על פחות רגשות חיוביים. באופן דומה, יותר רגשות חיוביים נמצאו קשורים גם לסיכון מופחת ללקות בשבץ ולסיכוי מוגבר לצלוח בשלום בעיות הקשורות ללחץ דם ולפעילות הלב.
לצד זאת, חשוב לציין כי קיימים גורמים נוספים ורבים אשר יכולים להשפיע על הקשר בין בריאות פיזית ונפשית, והדברים פעמים רבות אינם כה "פשוטים". למשל, הגורם התרבותי נמצא בעל השפעה כך שבקרב אמריקאים נמצא קשר בין רמות גבוהות של רגש חיובי לכמות אחוזי שומן בריאה יותר, אך לא נמצא ממצא דומה בקרב יפנים. כמו כן, גורמים כמו גנטיקה או חשיפה סביבתית לזיהום למשל, משפיעים גם הם על בריאות פיזית ונפשית של אנשים באופן שאינו תלוי באינדיבידואל עצמו.
כיצד הקשר בין גוף לנפש עשוי לפעול לטובתנו?
כעת, משאנו מבינים כי קיים קשר עמוק בין גוף לנפש, ניתן לחשוב על כך ששמירה על בריאותנו הפיזית ועל אורח חיים בריא יכולה לתרום לרווחתנו הנפשית, ולהפך – קידום בריאותנו הנפשית יכולה לתמוך בבריאותנו הפיזית!
1. כאשר אנחנו במצב רוח טוב אנחנו נוטים להקפיד על פעילות גופנית, שינה סדירה ודיאטה מאוזנת. לא פלא אם כן, כי רגשות חיוביים נמצאו כקשורים בהתנהגות בריאה יותר.
2. חוויה של רגשות חיוביים מקדמת גם שינויים חיוביים ברמה הפיזיולוגית כמו הפחתה של רמת הקורטיזול בגוף, הפחתת הסבירות לתהליכים דלקתיים, שחרור הורמונים המקושרים לרווחה נפשית כמו אוקסיטוצין ודופמין, ועוד.
3. דרך נוספת בה הקשר בין גוף לנפש בא לידי ביטוי הוא בפרספקטיבה של הקשר חברתי-פסיכולוגי. מחקרים מלמדים כי רגשות חיוביים מאפשרים לפתח, לשמר ולקיים מערכות יחסים מיטיבות ולפתח מעגלי תמיכה, התורמים רבות לשמירה על בריאותנו הפיזית.
עם זאת, אין בכך כדי להגיד כי עלינו לחוות רק רגשות חיוביים כל הזמן או כי אין צורך בהשלמת כל הבירורים הרפואיים כאשר ישנו מצב פיזי מסוים (כגון לחץ דם גבוה, מעי רגיז, כאב אשר נדמה לנו שהוא כאב פסיכוסומטי וכדומה).
מקורות
Diener, E., & Chan, M. Y. (2011). Happy people live longer: Subjective well‐being contributes to health and longevity. Applied Psychology: Health and Well‐Being, 3(1), 1-43
Pressman, S. D., & Cohen, S. (2012). Positive emotion word use and longevity in famous deceased psychologists. Health Psychology, 31(3), 297
Yoo, J., Miyamoto, Y., Rigotti, A., & Ryff, C. D. (2017). Linking positive affect to blood lipids: A cultural perspective. Psychological science, 28(10), 1468-1477. ISO 690
Pressman, S. D., Jenkins, B. N., & Moskowitz, J. T. (2019). Positive affect and health: what do we know and where next should we go? Annual Review of Psychology, 70, 627-650
Hudson, N. W., Lucas, R. E., & Donnellan, M. B. (2019). Healthier and happier? A 3-year longitudinal investigation of the prospective associations and concurrent changes in health and experiential well-being. Personality and Social Psychology Bulletin, 45(12), 1635–1650