19.10.19
צוות בטיפולנט
חג סוכות, שנחגג לזכר המגורים בסוכות בשנות נדודיהם שלך בני ישראל במדבר, הוא הזדמנות מצוינת לדון באחת הסוגיות איתן מתמודדים הורים רבים למתבגרים: סוגיית מידת הפרטיות לה זכאי המתבגר בחדרו האישי. מאבקי הורים-מתבגרים רבים סובבים סביב חדרו של המתבגר: האם מותר לנעול את הדלת? מה מידת הבלגן הלגיטימית ומי אחראי לסדר את החדר? והאם לגיטימי להיכנס לחדר ללא רשותו של המתבגר? בכתבה זו ננסה לדון בשאלות אלו.
חדרו - מבצרו? מתבגרים ופרטיות
מרבית ההורים למתבגרים מודעים כיום לצורך של ילדיהם בפרטיות. אחת המשימות ההתפתחותיות של גיל ההתבגרות היא ביסוס נפרדות מההורים אשר מאפשרת גיבוש זהות עצמית, דעות וערכים אשר אינם נובעים מחיקוי אוטומטי של ההורים אלא מחשיבה, התבוננות פנימית והשפעות חברתיות. כחלק מתהליך זה, מתבגרים רבים מרגישים צורך לסמן גבולות ברורים יותר ביניהם לבין הוריהם ובהתאם, רבים מהם מתחילים להרגיש ש"פאדיחה" להיראות עם ההורה ברחוב ושהחדר הוא איזור פרטי לחלוטין, נקי מהשפעות הוריות. בשלב זה מתבגרים רבים דורשים לעצב את החדר מחדש בהתאם לטעמם, מסרבים לשמור על סדר וניקיון, תולים על הדלת שלטי "הכניסה אסורה" ונוטים יותר ויותר לסגור את הדלת כאשר הם עסוקים בענייניהם האישיים או החברתיים.
חלק מההורים חשים בנוח עם העלייה בצורך בפרטיות ומבינים אותה כשלב התפתחותי תקין. אחרים, לעומת זאת, עשויים להפגע ולחוות את השינוי כעלבון אישי, ניסיון התרחקות ואף נטישה. מעבר לכך, בשני המקרים עלולים להתעורר חיכוכים הנוגעים למידת הפרטיות לה זכאי המתבגר ולמידה בה החדר הוא אכן אזור "נקי ממבוגרים".
למי שייך החדר הזה?
בספרו "הסמכות החדשה", מתאר פרופ' חיים עומר את הדילמה בפניה ניצבים הורים למתבגרים בתקופתנו. מצד אחד, ערכי הפרטיות ו"כבוד הילד" מוערכים ומקובלים על הורים רבים ומצד שני, כיום מתבגרים חשופים יותר מתמיד לסכנות בתחום השימוש בחומרים, האינטרנט והמיניות ולכן הם זקוקים להגנה אינטנסיבית הרבה יותר. כך, דווקא בתקופה בה מתבגרים זקוקים ליותר הגנה והכוונה - הנטייה ההורית הרווחת היא להרפיית ההשגחה ומתן חופש ובחירה חופשית.
ספרות מחקרית מהעשורים האחרונים תומכת באופן גורף בחשיבות ההשגחה ההורית המבוססת על נוכחות הורית קבועה המלווה במודעות למעשי הילד והכרות עם לוח הזמנים והסביבה החברתית שלו. השגחה זו רלוונטית גם להכרות עם המנהגים ה"חדריים" של המתבגר ולהעברת מסר ברור לפיו מה שמתרחש בחדר, בדומה לשאר תחומי החיים של הילד, נמצא תחת השגחת ההורה.
פרופ' עומר מציע כי מידת ההשגחה על הילד אינה סטטית וקבועה מראש אלא משתנה בהתאם לצרכי המתבגר ומידת האמון בינו לבין ההורה. כאשר ההורה מזהה כי ניתן לסמוך על המתבגר - הוא בוחר ברמת השגחה נוכחת וקיימת אך לא אינטנסיבית, וככל שקיים חשש שהמתבגר מנצל את האמון באופן שלילי, כך הולכת רמת ההשגחה ומתהדקת.
אם ניישם את עקרונות אלו לתחום החדר הפרטי של המתבגר, אנו יכולים להניח כעקרון בסיסי כי המתבגר רשאי לעשות בחדרו כל מה שירצה כל עוד אין הוא פוגע בערכי והנחיית ההורים. כל עוד אתם חשים כי ניתן לסמוך על כך שהחדר נמצא במצב סביר, אינו משמש להסתרת דברים אסורים (מוצרים גנובים, סמים ואלכוהול) ואינו מהווה מקום מפגש לפעולות שליליות כמפגשים חברתיים או קשרים אינטרנטיים המסכנים את המתבגר - אתם יכולים להסתפק בהצצה לחדר וכניסה שגרתית אליו. במידה ואתם חשים כי החדר הופך ל"אזור סכנה" - הודיעו למתבגר באופן רשמי כי אתם עומדים להיכנס אליו ולבדוק את המצב כל עוד אינכם יכולים לסמוך על מעשיו ועל אופן שימושו בחדר, וכי רמת ההשגחה שלכם תרד כאשר תחושו שאתם יכולים לשוב ולסמוך עליו.
בשורה התחתונה, נדרש איזון עדין בין הכרה בצורך הנורמטיבי והבריא בפרטיות לבין השגחה ונוכחות הורית.
טיפים ליישום
הפגינו גמישות סביב עיצוב החדר
אפשרו למתבגר חופש בעיצוב חדרו כל עוד אינו פוגע ברכוש ואינו הופך את העיצוב לאקט שלילי (למשל, כתובות נאצה על הקירות).
צאו מהנחה שהחדר הוא חלק מהבית
המתבגר מחויב לשמור על חדרו בהתאם להנחיותיכם מאחר וזהו הבית שלכם. יחד עם זאת, אל תהפכו את הסדר בחדר למאבק כוחות, ובחרו היטב את המלחמות שלכם.
אל תעשו דברים מאחורי גבו של המתבגר
החלטתם להעלות את רמת ההשגחה ולבקר בחדרו של המתבגר? עדכנו אותו על כך באופן ישיר: כך תעבירו מסר של נוכחות והשגחה, ושל היעדר לגיטימיות לשימוש שלילי בזכות לפרטיות.
סמנו את הלגיטימיות של נוכחותכם בחדר
שבו עם המתבגר בחדרו מדי פעם ואל תרגישו שלא בנוח לדפוק ולהיכנס כאשר חבריו נמצאים.
בדקו האם אתם מכבדים את פרטיותו של המתבגר
לעיתים הסתגרות בחדר ודרישה לנעילתה אינה מכוונת להסתרת פעילויות שליליות אלא מהווה תגובה לחודרנות יתר של ההורים. ייתכן ותגלו שהתנהגות זו נפסקת כאשר אתם מקפידים לדפוק על דלת החדר לפני כניסתכם, לא נכנסים לחדר האמבטיה כאשר המתבגר מתקלח ולא פותחים מכתבים אישיים שלו.
אל תפחדו מחברים של המתבגר
חברים של המתבגרים הם גם אורחים שלכם. הכירו אותם, החליפו איתם כמה מילים כאשר הם מגיעים, היכנסו לחדר בעת ביקורם והציעו להם לאכול ולשתות.
בדקו מה המתבגר אומר לכם דרך חדרו
פעמים רבות מאבקים סביב החדר מבטאים קשיים עמוקים יותר בתקשורת עם המתבגר, או מעידות על פעילויות שליליות בהן הוא מעורב. נסו להבין על מה המתבגר נאבק ומה הוא מספר דרך מאבקי החדר, ופנו להתייעצות במסגרת הדרכת הורים, במידת הצורך.
