צלקת ללא פצע: העברה בין-דורית של טראומת השואה

צוות בטיפולנט

יום הזיכרון לשואה ולגבורה שומר בתודעה של כולנו את הזוועות שחווה העם היהודי באחד מהאירועים ההיסטוריים המזעזעים ביותר שראתה האנושות, ונחקק עמוק בזהות הלאומית שלנו. אך עבור ניצולי שואה רבים, מדובר בטראומה אישית אשר הפכה לאירוע מהותי ומעצב של אישיותם ושל חייהם. באופן די מתבקש, ישנן עדויות רבות להופעתם של סימפטומים פוסט טראומטיים בקרב שורדי השואה. אך לצד זאת, נראה כי פעמים רבות השפעותיה של טראומת השואה אינן נותרות מנת חלקם של הניצולים בלבד.

ילדיהם של השורדים, בני הדור השני לשואה, ואף נכדיהם של השורדים, בני הדור השלישי, עלולים לשאת בקרבם את הצלקת ללא הפצע. רבים מהם גדלו בצילו של עבר מבעית, וספגו אל תוך נפשם את הסיפורים, הזיכרונות והפחדים של הוריהם או סביהם. כתוצאה מחשיפה משנית זו לטראומת השואה, ילדי ונכדי הניצולים עלולים לפתח בעצמם סימפטומים פוסט טראומטיים – תופעה אשר מוכרת בתור העברה בין-דורית של טראומה.

איך מתבטאת העברה בין-דורית של טראומה?

העברה בין-דורית של טראומה מתרחשת כאשר ילדים נחשפים לחוויות הטראומטיות של הוריהם, בין אם באופן מילולי דרך סיפור חייהם של ההורים, ובין אם באופן לא מילולי דרך תמונות וחפצים או חוויות רגשיות ושפת גוף. חשיפה זו מובילה לטראומטיזציה משנית אשר עלולה להתבטא בדרכים שונות, ולהתאים באופן מלא או חלקי לקריטריונים לאבחנה של הפרעת דחק פוסט טראומטית, כגון:

• חוויה מחדש של הטראומה – סיוטים או פלשבקים אשר עוסקים במאורעות השואה.

• עוררות מוגברת ודריכות יתר – עשויות להתבטא בנטייה להתפרצויות זעם, תגובות בהלה מוגזמות, קשיי ריכוז והפרעות שינה.

• הימנעות ונסיגה – נטייה להימנעות מתמשכת מ"טריגרים" (סממנים המזכירים את הטראומה), וכן נטייה לקהות רגשית ולתחושת ניתוק או ניכור מאחרים.

• סיכון גבוה יותר להתפתחות הפרעות נפשיות כמו חרדה ודיכאון, וכן פוסט טראומה בהתמודדות עם גורמי לחץ משמעותיים.

• חרדת מוות ותחושת חוסר וודאות לגבי העתיד.

תופעות נוספות אשר זוהו בקרב בני הדור השני והשלישי לשואה:

• פגיעה בקשר הורה-ילד – ריחוק רגשי בין הורים לילדים, נטייה של הילדים לרצות את הוריהם, קשיי נפרדות, וכן נטייה לדפוס התקשרות אמביוולנטי.

• פגיעה בפיתוח תחושת מסוגלות, עצמאות ואוטונומיה אישית.

• קשיי הסתגלות למסגרות חדשות.

• "תגובת יום השנה" – תופעה זו מתייחסת לנטייה שנמצאה בקרב בני הדור השני לשואה, לחוות משברים נפשיים בסמוך למועד החוויות הטראומטיות של הוריהם, או בהגיעם לגיל בו היו ההורים במהלך השואה.

• דור שני לכאב: ילדים
  לניצולי שואה

  
• כיצד מדברים עם
  ילדים על השואה?

  
• טיפול פסיכולוגי בניצולי שואה: כיצד הטראומה משפיעה בזקנה?

  

כיצד טראומה מועברת מדור לדור?

קיימים מספר הסברים באשר לאופן בו מועברת טראומה מהורים לילדים, מדור אחד לבא אחריו. כך למשל, המונח 'טראומטיזציה אמפטית', מתייחס לתופעה של טראומה בין-דורית כאמצעי של ילדים ליצירת קשר עם הוריהם. כלומר, לפי הסבר זה, כדי לחוש קרבה ולשמור על הקשר עם ההורה, מנסים הילדים להבין את חוויותיהם הטראומטיות של ההורים, לעיתים עד כדי הזדהות עם חוויות ההורים והטמעתן אל תוך נפשם שלהם.

הסבר אחר, מציע כי העברה בין-דורית של טראומה מתרחשת בשל "טשטוש הגבולות" בין חווייתם הטראומטית של ההורים לבין חווייתם המשנית של ילדיהם. כאשר הורה אשר מתמודד עם פוסט טראומה מעביר לילדיו את חוויית חוסר היציבות הנפשית שלו, עלולים הילדים לחוות בעצמם את החרדות, חוסר האמון באחר והפחדים של ההורה. מונח נוסף בו נעשה שימוש על מנת לתאר תהליך דומה הוא 'הזדהות השלכתית', אשר הוצע כמנגנון נפשי מרכזי המעורב בתופעה של טראומה בין-דורית. למעשה, בתהליך של השלכה, חרדות ורגשות הקשורים לטראומה מועברים מההורה אל הילד, אשר בתורו מפנים את אלה כאילו היו שלו.

אילו טיפולים מתאימים לטראומה בין-דורית?

חשוב לציין כי לצד הקשיים הללו, בני הדור השני והשלישי לשואה עשויים גם להפוך למבוגרים בריאים ומתפקדים. העיסוק בנושא והעוררות הרגשית כלפיו הם נורמטיביים לחלוטין, בוודאי כאשר מדובר בסיפור המשפחתי. יחד עם זאת, במידה והסימפטומים מפריעים לתפקוד היום-יומי ומסבים לאדם מצוקה נפשית משמעותית לאורך זמן, ייתכן כי כדאי לשקול פנייה לטיפול.

לרוב, הטיפולים אשר עשויים לסייע בהתמודדות עם טראומטיזציה משנית הם אותם הטיפולים אשר מתאימים לטיפול בטראומה, כמו עיבוד קוגניטיבי, טיפול בחשיפה לנרטיב וטיפול פסיכודינמי. במקרים מסוימים, גם טיפול משפחתי עשוי לסייע בהתמודדות עם העברה בין-דורית של טראומה בתא המשפחתי.

בכל מקרה, ובאופן בלתי תלוי בהופעתם של סימפטומים פוסט טראומטיים ובעוצמתם, העיסוק בחוויות הטראומטיות של הוריהם או סביהם של מטופלים בני הדור השני והשלישי לשואה, עשוי להיות חלק חיוני ומהותי לתהליך הטיפולי. לעיתים, הטיפול עלול להרגיש תקוע או שיטחי, במידה ולא ניתנת לנושא זה התייחסות מספקת.

מקורות

Abrams, M. S. (1999). Intergenerational transmission of trauma: Recent contributions from the literature of family systems approaches to treatment. American Journal of Psychotherapy, 53(2), 225-231

Baranowsky, A. B., Young, M., Johnson-Douglas, S., Williams-Keeler, L., & McCarrey, M. (1998). PTSD transmission: A review of secondary traumatization in Holocaust survivor families. Canadian Psychology/Psychologie canadienne, 39(4), 247

Danieli, Y. (1985). The treatment and prevention of long-term effects and intergenerational transmission of victimization: A lesson from Holocaust survivors and their children. Trauma and its wake, 1, 295-313

Giladi, L., & Bell, T. S. (2013). Protective factors for intergenerational transmission of trauma among second and third generation Holocaust survivors. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 5(4), 384

Rowland-Klein, D., & Dunlop, R. (1998). The transmission of trauma across generations: Identification with parental trauma in children of Holocaust survivors. Australian & New Zealand Journal of Psychiatry, 32(3), 358-369

Scharf, M., & Mayseless, O. (2011). Disorganizing experiences in second-and third-generation Holocaust survivors. Qualitative Health Research, 21(11), 1539-1553

Scharf, M. (2007). Long-term effects of trauma: Psychosocial functioning of the second and third generation of Holocaust survivors. Development and psychopathology, 19(2), 603-622