הפרעת פאניקה ואגורופוביה או "הפחד מפני הפחד"

רחלי אסף

כבכל יום, חזרה לירון מעבודתה בשעות הערב, אך הפעם התרחש אירוע מוזר וקשה עבורה: בעוד היא הולכת במסלולה הרגיל, החלה להרגיש שליבה הולם בחזקה, זיעה קרה מכסה את גופה, רגליה הופכות כבדות והיא בקושי מצליחה להמשיך ללכת. היא התיישבה בצד הדרך והרגישה את הדופק הולך ועולה, רגליה רועדות וזיעה נוטפת על פניה. לירון היתה משוכנעת שהיא עומדת לחטוף התקף לב, או שהיא יוצאת מדעתה ומשתגעת. בשארית כוחותיה התקשרה לחברה ויחד הלכו לחדר מיון. לאחר סדרת בדיקות, נאמר ללירון שלא נמצא מקור פיזיולוגי למה שחוותה, וייתכן שמדובר ב"התקף פאניקה". לירון הופתעה, היא לא הכירה את התופעה ונותרה עם הרבה סימני שאלה לגבי מה שארע.

מהו התקף פאניקה?

כפי שראינו במקרה של לירון, התקף פאניקה הוא מצב בלתי צפוי המשלב תסמינים גופניים (דפיקות לב מהירות, הזעה, רעד, בחילה, כאבים בחזה ועוד), תסמינים קוגניטיביים (מחשבות כגון "אני עובר התקף לב", "אני משתגע", "אני מאבד את עצמי") ותסמינים רגשיים (תחושת אימה ובהלה). תסמינים אלו מתרחשים במהירות ומשפיעים זה על זה בצורה מעגלית. לדוגמא, המחשבה "אני חוטף התקף לב" גורמת לבהלה, שמאיצה את קצב דפיקות הלב וגורמת לכאבים בחזה, ואלו בתורם מחזקים ומאששים את המחשבה ש"משהו ממש לא בסדר איתי" וכן הלאה. התסמינים מגיעים לשיאם בתוך עשר דקות לערך, ובשלב מסוים, לרוב לאחר כחצי שעה, דועכים ונעלמים.

• מהו התקף חרדה וכיצד ניתן
  לזהות אותו?

  
• כיצד נוכל לעזור לעצמנו
  להירגע?

  
• כיצד פעילות גופנית מסייעת
  בהתמודדות עם חרדה?

  

מהו ההבדל בין התקף פאניקה והפרעת פאניקה?

התקף פאניקה והפרעת פאניקה משתייכות לקבוצה המכונה קבוצת הפרעות חרדה כאשר התקף פאניקה, המכונה גם התקף חרדה הוא אירוע בודד שעלול לקרות לכל אחד במהלך חייו. הפרעת פאניקה מאובחנת במצבים בהם האדם חווה התקפים חוזרים ונשנים וכן כאשר האדם מוטרד דרך קבע מפני התקף נוסף. למעשה, כאשר מדברים על הפרעת פאניקה, מתייחסים לריבוי התקפי פאניקה ולמעגל שנוצר בעקבות ההתקפים ונקרא "הפחד מהפחד". המעגל נוצר מכיוון שהאדם מצוי בפחד מתמיד מפני התקף פאניקה שיופיע בפתאומיות ואותו פחד או חשש מהתקף הופכים להיות גורם לפחד, גם אם לא יתרחש בפועל התקף. חשוב להבין את מעגל הפאניקה כדי להשתחרר ממנו, ולכן חלק ניכר מהטיפול בהפרעת פאניקה עוסק בהבנת הדינאמיקה המעגלית ובניסיון לשבור אותה.

חישבו שוב על לירון. דמיינו אותה כעבור מספר ימים, כשהיא נמצאת בנסיבות שונות, לדוגמא ביום חופש. היא נמצאת בחוף הים, חם לה והיא מתחילה להזיע. לירון שמה לב שהיא מזיעה והדבר גורם לה לחשוש שהיא הולכת לחוות מצב דומה לזה שחוותה באותו יום כששבה מהעבודה. המחשבה הראשונה שלה היא: "זה קורה לי שוב! אני מאבדת שליטה!". מחשבה זו מעוררת בה פחד ותחושת הפחד מעוררת את המערכות הפיזיולוגיות בגוף. דפיקות הלב מתגברות ולירון מתחילה להרגיש לחץ בראש. התופעות הגופניות הללו מחזקות את תחושת הפחד והמחשבה ש"משהו לא בסדר איתי, אני מאבדת את זה!". כך נוצר מעגל הפאניקה ולירון חווה התקף נוסף. אחרי עשרים דקות של סבל לירון מרגישה שהיא רוצה להיעלם או לפחות להיות בבית, במקום שקט, רחוק מאנשים, ולא לצאת החוצה לעולם.

במסגרת טיפול בהפרעת פאניקה לירון תלמד לזהות ולטפל בעצמה בזמן התקף, כמו גם תנסה להבין מהם מקורות המתח בחייה וכיצד ניתן להפחית אותם. באמצעות הטיפול, בפעם הבאה שהיא תחווה תחושה גופנית שעשויה להתפרש כמבשרת רעות, היא תוכל לומר לעצמה שהיא מכירה את "מעגל הפחד מהפחד" ושהיא יודעת כיצד לקטוע אותו. היא תאמר לעצמה ש"זה רק הזעה בגלל החום, זה רק כאב ראש שנגרם מחוסר שתייה" וכן הלאה. בנוסף, היא תיעזר בשיטות ההרגעה שנלמדו בטיפול על מנת להרפות את גופה ולהחזיר את המדדים הפיזיולוגיים למצב תקין. לאחר שלירון תיווכח שהיא מסוגלת להתמודד עם התקף הפאניקה, הפחד מהפחד יפחת, וכפועל יוצא יפחת גם החשש לצאת למקומות ציבוריים ולהיות בחברת אנשים. כך היא תוכל, אט אט, לחזור לשגרת יומה ולמצב תפקודי תקין.

מילה אחרונה על הקשר בין הפרעת פאניקה ואגורופוביה

אגורפוביה הינה הפרעת חרדה בה האדם סובל מפחד מפני מקומות בהם יתקשה לקבל עזרה במקרה חירום. מתיאור זה ניתן לראות שקיים קשר בין הפרעת פאניקה ובין אגורופביה: אדם הסובל מהפרעת פאניקה נמצא בפחד מתמיד מפני התקף נוסף ולכן הוא יחשוש להימצא במקום בו הוא מרגיש שלא יוכל לקבל עזרה, למשל בקניון, אוטובוס או מעלית. כתוצאה מכך, אותו אדם ימנע ממקומות אלו ובכך יצמצם את חייו וישהה רק במקומות שבהם הוא מרגיש לגמרי בטוח. במצב קיצוני הסובלים מאגרופוביה מסרבים לצאת מביתם וחשים בטוחים רק כשמישהו שהם סומכים עליו נמצא בקרבתם. אגורופוביה מופיעה פעמים רבות לצד הפרעת פאניקה והטיפול בהן נעשה ביחד. כיום, קיים ידע מקצועי רב אודות הפרעת פאניקה (עם או בלי אגורופוביה) ודרכי הטיפול בה. מומלץ להיעזר באיש מקצוע במסגרת פסיכותרפיה למשל טיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול פסיכודינמי לסוגיו, במידה והנכם מרגישים שאתם נכנסים לתוך הדינאמיקה המעגלית של הפחד מהפחד.

על המטפלת - רחלי אסף

רחלי אסף, מתמחה בפסיכולוגית קלינית. מטפלת בגישה דינמית ובשילוב עקרונות מן הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה, פגיעה מינית, פוסט-טראומה, הפרעות חרדה ודיכאון. עובדת בבי"ח "ברזילי" באשקלון ובקליניקה פרטית ברחובות. מרצה במכללת "פרס" במחלקה למדעי ההתנהגות.

ליצירת קשר: 052-3915141 או [email protected]