טיפולי פוריות: אל תעברי את זה לבד

נירית אשכר טולקובסקי

המקרה של נלי (שם בדוי)

הגיעה אליי פציינטית צעירה. סיבת הפנייה שלה לטיפול אינה מענייננו כרגע. סיפרה על עצמה ומה מביא אותה אליי. למרות שסיפרה על דברים טובים בסך הכל שיש בחייה, נראתה עייפה. לשאלתי ענתה שלפני זמן מה סיימה טיפולי פוריות. סיפרה שהיא עדיין מותשת מהתהליך, אם כי היא במגמת שיפור.

שאלתי: תרצי לספר לי על זה?

והיא סיפרה וסיפרה. טון הדיבור שלה היה מעט טון של דיווח, כאילו היא מספרת על משהו שמישהי אחרת עברה. במשך כחצי שעה היא נתנה פרטים מפורטים למדי על התהליך, עד שמתוך הפרטים והסיפור הורגשה תחושה של משהו כמעט סיזיפי עם רגשות מודחקים, לצד התמודדות חזקה, כי "זה מה שיש" ולכן צריך להתמודד מולו באומץ לב.

בתום השעה הזו הרגשתי שאני מותשת. זה חוזקו של הטיפול הפסיכולוגי, שאפשר וגם חובה להרגיש מעבר למלים ומבעדן. כלומר שבעוד בשיחה עם בן זוג, הורים או חברים השיחה תהיה סביב הנושאים שהאישה תעלה, הרי שבשיח עם פסיכולוגית הרבה פעמים מדברים על מה שנמצא בין השורות, על מחשבות ועל רגשות לא תמיד מעובדים שקשה לא רק לדבר עליהם אלא לעתים גם לזהות אותם.

מעגל החיים הנשי: טיפולי פוריות

כנשים, אנחנו עוברות לאורך החיים חוויות חזקות מאד. גם הלידה, מה שקודם לה ובא בעקבותיה, אלה חוויות חזקות ומציפות. בין החוויות המאתגרות איתן חלקנו נאלצות להתמודד ישנן אלה הקשורות בטיפולי פוריות. טיפולי פוריות הפכו למאד נפוצים בימינו אבל הרבה פעמים לא מדברים עליהם, לא מספרים על החוויות, הציפיות, התקוות, ובעיקר לא על האכזבות, ולפעמים גם על תחושת הכישלון.

לפציינטית הצעירה שהגיעה אליי היו סיבות רפואיות שהפכו את ההחלטה שלה לבצע טיפולי פוריות לכמעט ודאית. זה היה תהליך מתיש ולא קל, למרות שהיא עמדה בו בהצלחה רבה. אף אחד מלבד הקרובים לה בכלל לא היה מודע לכך שהיא עוברת את הטיפולים, היא המשיכה בעבודתה ובחייה הרגילים, וכמו קצת במימד אחר, עברה את הטיפולים, מה שאומר שלעתים היתה צריכה להגיע למרפאה בשעות שונות ומשונות, ובהקפצה של המרפאה, וכמובן כל תהליך הזריקות וכל מה שכרוך בזה.

לעתים את עוברת חוויה כל כך חזקה, עד כי את מרגישה שאם תתני לרגש שלך לצאת הוא עלול להציף אותך, אולי אפילו להטביע. זה יכול מאד להפחיד לא רק אותך, אלא גם את סביבתך הקרובה. לכן אני חושבת שאנחנו נצמדות לשגרת יומנו, של ללכת לעבודה וכן הלאה, כי זה עוזר לנו להחזיק מעמד.

שאלתי את הפציינטית אם מישהי או מישהו ליווה אותה, והיא ענתה שהיה לה מזל גדול כי גם אמא שלה וגם בן זוגה היו איתה בכל שלב בתהליך. אז ביוזמתה אמרה לי: תגידי לפציינטיות אחרות שיש לך, לא לעבור את זה לבד! זה יותר מדי קשה לעבור את זה לבד.

• את לא לבד: אישה לאישה

  
• מיניות במהלך טיפולי פוריות

  
• מהי טוקופוביה (פחד מלידה)?

  

הגוף שלך, ההחלטה שלך

הסיבות לצורך בטיפולי פוריות שונות ומגוונות, אבל עדיין לכל אחת מכן יש רק את עצמה ורק את צריכה להחליט על התהליך הזה שיתבצע בגופך. כוונתי לכך שבעוד שבשלב הראשון של מחשבה והתלבטות לגבי התהליך בוודאי שמעת דעות של רופאים, של בני משפחה, או חברים קרובים, הרי שאת השלב הקובע, של קבלת ההחלטה, את צריכה לעשות לבד, כי זה הגוף שלך!

לצורך זה, שימי לרגע את כל המידע שאספת בצד, ושאלי את עצמך, עכשיו שאת יודעת את כל האינפורמציה: מה הוא הדבר שבאמת ובתמים את רוצה? מה מתאים לך? כי רק את צריכה לקבל החלטה על גופך. רק את תעמדי בתהליך בפועל ובכל מה שכרוך בו ובתוצאותיו. זה הגוף שלך ורק שלך ולכן גם ההחלטה צריכה להיות בסופו של תהליך, רק שלך!

משלב לשלב: בין ציפיות, תקוות ואכזבות

שונה המצב בין אשה שיש לה בן או בת זוג, לאשה שמקפיאה ביציות לעתים מתוך תקווה שיהיה לה בן זוג בעתיד או מסיבה רפואית, וכן בין אשה שרוצה להקפיא רק ביציות, לבין מי שרוצה להקפיא עוברים. אך ישנם גם כמה שלבים ומאפיינים משותפים לכל התהליכים הללו:

יש את שלב קבלת ההחלטה - טוב מאד וחשוב להתייעץ! מלבד הרופאים, קראי חומר באינטרנט (לא רק בעברית), דברי עם חברות או מכרות שעברו תהליך דומה, חפשי קבוצות פייסבוק הדנות בנושא זה. אם את מהססת, מרגישה שאינך מתמצאת דייך, מרגישה אולי תחת לחץ, דברי גם עם פסיכולוגית כדי לברר לעצמך מה באמת יתאים לך.

יש את שלב הבדיקות, שהוא קצת מלחיץ, בדיקות דם, בדיקות כלליות, בדיקות גנטיות, ואז בחירת רופאת הפריון שתלווה אותך. ואחר כך שלב הזריקות, והמעקב היומיומי עם המרפאה.

בכל שלב כזה את מצפה לתוצאות, ומקווה להצלחה. אם זה בהכנת הגוף להצלחת התהליך, בשאיבה של מספר רב ככל שניתן של ביציות, או בהצלחה של הקפאת עוברים. כל אחד מהתהליכים טומן בחובו אתגר שונה, והמשותף לכולם הוא שהחוויה איננה פשוטה ורצוי לא לעבור אותה לבד.

והרי העיקר הוא להרות. כל זה רק כהקדמה לשלב העתידי בו תגלי אם הצלחת להרות ולהביא ילד לעולם. הרבה פעמים זה יקרה רק שנים אחר-כך. לפעמים האשה, הזוג, יגלו שלא צלח. והאכזבה עמוקה. התמיכה חשובה מאד גם כדי שתהיי מוכנה נפשית לכך שהטיפולים וההשקעה וכל מה שעברת לא בהכרח יביאו לתוצאה המקווה – שבסופו של דבר היא להיות לאם...ההבטחה לטכנולוגיה נפלאה ולהארכת האפשרויות לפוריות האישה עלולה להיגמר במפח נפש, שהרי הגוף שלנו מתבגר, אל לנו לשכוח זאת!

אל תעברי את זה לבד

אני כותבת לך כל זאת, כדי שתיקחי לעצמך את הזמן, לחשוב ולהחליט אם את רוצה לעבור את הטיפולים.

ואם החלטתך חיובית, תצטרכי גם לתכנן כיצד תבצעי את הפרוצדורות ומתי, כדי שתוכלי לחשוב ולהחליט על כל ההיבטים. כך למשל, אם את עובדת, האם תרצי שיידעו משהו במקום העבודה? אולי כדי שיממנו עבורך? אולי כדי שיאפשרו ימי מחלה?  ואולי בשום אופן לא תרצי שידעו משהו, ואז איך לבצע זאת? אולי בזמן חופשה?

אל תעברי זאת לבד. אמא, בן או בת זוג, או פסיכולוגית – את יודעת לאיזו תמיכה את זקוקה ומתי. אבל העיקר לא לעבור זאת לבד!

על הכותבת – נירית אשכר טולקובסקי

נירית אשכר טולקובסקי היא פסיכולוגית בעלת קליניקה "מעברים" לנשים במצבי קונפליקט.