התמכרות לגראס

צוות בטיפולנט

עידו, בן 27, פנה אל טיפול פסיכולוגי עקב לחץ משמעותי שהפעילה עליו בת זוגו עינת ועל רקע המריבות התכופות ביניהם. עידו תיאר את הקשר הזוגי כ"דבר הכי חשוב" בחייו אך הרגיש כי דרישתה של עינת להפסקת או הפחתת השימוש שלו בגראס היא בלתי הוגנת. הוא תיאר את עצמו כאדם שמתפקד היטב והתקשה להבין את דאגתה של עינת ואת הרגשתה שהוא מכור לגראס: אחרי הכל, כשהם רק הכירו גם היא לקחה שכטה פה ושם ובכל מקרה, כולם מעשנים היום, לא?

בחן את עצמך: האם אתה מכור לגראס?

כמו עידו, רבים מהצעירים המשתמשים בגראס באופן קבוע אינם מגדירים עצמם כמכורים לגראס. ואכן, מאחר ותסמיני ההתמכרות הפיסית והגמילה מגראס אינם חזקים במיוחד, ולאור השימוש הנפוץ יחסית בגראס גם בקרב מי שאינם מכורים לשימוש בו, לא תמיד קל להבחין בין שימוש "סביר" לבין התמכרות. עם זאת, במידה ואתה עונה בחיוב על חלק גדול מהשאלות באות, יש סיכוי סביר שאתה מתמודד עם התמכרות לגראס:

האם כמות או תדירות השימוש שלך בגראס הלכו וגדלו מאז התחלת להשתמש בו?

האם אתה משתמש בגראס גם לאחר שקבלת החלטה שלא להשתמש בו? (למשל, שימוש בגראס לאחר שאמרת לעצמך שלא תעשן במשך שלושה ימים)

האם אתה מרבה לעשן לבד, ללא קשר לפעילות חברתית המערבת שימוש בגראס?

האם אתה מעדיף את חברתם של מעשנים על פני חברתם של לא-מעשנים, או נהנה יותר מקשריך החברתיים כאשר אתה תחת השפעת הגראס?

האם אתה מארגן את סדר היום שלך כך שלא ימנע ממך עישון, או האם אתה מוצא את עצמך מוותר על פעילויות חברתיות ותעסוקתיות כדי לאפשר לעצמך לעשן?

האם אתה מוציא על גראס יותר כסף מכפי שהיית רוצה?

האם אתה חווה חששות או חרדה סביב האפשרות שתמצא את עצמך ללא גראס?

האם אתה חווה שעמום או ירידה במצב הרוח, בביטחון עצמי או בתחושת הרווחה הנפשית הכללית בימים בהם אינך משתמש בגראס?

האם מכרים, בני משפחה או בן או בת הזוג שלך מעירים לך על שימוש מוגזם בגראס?

• צפו עכשיו: על תופעת ההתמכרות

  
• התמכרות בגיל ההתבגרות ומניעתה

  
• התמכרות היא מחלה משפחתית

  

התמכרות לגראס - מה קורה ולמה?

כאשר אנו חושבים על התמכרות לסמים אנו חושבים בדרך כלל על התמכרות לסמים קשים כמו הרואין וקוקאין, אשר ההתמכרות הפיסית אליהם היא חזקה ביותר. התמכרות לגראס, לעומת זאת, נתפסת פעמים רבות כ"התמכרות פסיכולוגית". תפיסה זו נכונה במידה חלקית בלבד.

מצד אחד, החומר הפעיל בגראס, THC, הוא חומר פסיכו-אקטיבי (כלומר, חומר המשנה את מצב התודעה) שנקשר לקולטנים מסוימים במוח אשר מייצרים תחושות של רגיעה, מצב רוח טוב, הקלה במתח ובחרדה ועוד. בהתאם, שימוש קבוע ב-THC מביא להתפתחות תלות פיסיולוגית בגראס אשר גם אם אינה חמורה ביחס למתרחש בהתמכרויות לסמים אחרים - היא בעלת השפעה פיסיולוגית ניכרת אשר מקשה על הפסקת השימוש בגראס.

לצד התלות הפיסית בגראס מתפתחת, כמובן, גם תלות פסיכולוגית. עקב השפעותיו המרגיעות, השימוש בגראס הופך פעמים רבות לאמצעי לוויסות מצבים רגשיים בלתי נעימים של מתח, חרדה ועצבנות, ול"תרופת פלא" להקלה על תסמינים של ביישנות, בדידות, סגירות וכן הלאה. השימוש החוזר בגראס באופן זה יוצר מצב בו האדם חש כי הוא מרוצה הרבה יותר מחייו, מקשריו החברתיים ובעיקר מעצמו תחת השפעת הגראס כך שהמוטיבציה להשתמש בסם הולכת וגדלה. כך, למשל, עידו תיאר כי כאשר הוא "מעושן" הוא מצחיק ופתוח הרבה יותר, ולכן גם מצליח לייצר ולשמר חברויות וקשרים אשר קודם לשימוש בגראס נטה להימנע או להתקשות בהם. באופן זה מתגבשת בהדרגה גם תחושה של תלות, כאשר המשתמש מאמין פחות ופחות בעצמו וביכולתו לתפקד ללא הגראס. תלות זו בגראס מביאה גם לכך שהתנסויות אקראיות בוויתור על השימוש בסם הופכות קשות ומורכבות יותר וכך מאשרות, כביכול, את תחושת התלות וחוסר היכולת לתפקד ללא הגראס. כך, למשל, כאשר אדם מגיע למסיבה ללא גראס, לאחר שהשתמש בו בכל האירועים החברתיים בהם נכח בחודשים הקודמים, הוא עשוי להרגיש "כבד", עצור ופחות נינוח באינטראקציות החברתיות שייצור וכך לקבל "אישור" לכך שהשימוש בגראס חיוני עבורו.

התמכרות לגראס - האם ואיך מטפלים?

עידו התקשה להבין את עמדתה של עינת. "אילו התפקוד שלי היה נפגע, אם זה היה הורס לי את התפקוד, את הבריאות, את הצד הכספי - הייתי מבין", הוא אמר. "אבל עכשיו, כשאני בסך הכל עושה את החיים שלי קצת יותר נינוחים, ואין לזה השפעות מזיקות, איך קרה שזאת הפכה לבעיה משמעותית כל כך?".

על אף שהשימוש בגראס נתפס כבלתי מזיק, מחקרים מצביעים על כך ששימוש קבוע מביא לנזקים בריאותיים ופסיכולוגיים שונים שביניהם הפרעה לפעילות הלב ולחץ הדם, פגיעה בתפקוד המיני, פגיעה ביכולות הזיכרון, הקשב והריכוז, שיעול כרוני, פזיזות וחוסר אחריות, ירידה במוטיבציה ובשאפתנות הכללית ובמקרים של רגישות מולדת - גם הגדלת הסיכון לפריצתם של סימפטומים חרדתיים, דיכאוניים ואף פסיכוטיים. נזקים אלו מתקיימים, כאמור, לצד ההתמכרות הפסיכולוגית המביאה לפגיעה באמונו של האדם ביכולתו לתפקד ללא הגראס - פגיעה המביאה פעמים רבות לוויתור על ניסיונות לשיפור מיומנויות התמודדות, מיומנויות וויסות עצמי ויכולות חברתיות.

השפעות אלו ולחצים סביבתיים מביאים חלק מהמשתמשים בגראס לפנות אל טיפול פסיכולוגי, אך אחרים מגיעים לטיפול עקב סימפטומים וקשיים רגשיים אחרים, כאשר ההתמכרות לגראס נחשפת רק במהלך הטיפול. בחלק מהמקרים, המכורים לגראס לא יביעו מוטיבציה לגמילה הן מאחר ואינם חווים ישירות את ההשפעות השליליות של השימוש בגראס, והן מאחר והם חרדים מפני הפסקת השימוש בו. בהתאם, טיפול פסיכולוגי למכורים בגראס יותאם בדרך כלל למידת המוטיבציה של המטופל לגמילה.

מאחר והגמילה הפיסית מגראס אינה קשה מאוד, במרבית המקרים אין צורך בשהות במרכז גמילה כדי לטפל בה. במסגרת טיפול פסיכולוגי המאפשר למטופל לשמור על שגרת חייו, המטפל והמטופל יבררו באופן מעמיק את הגורמים לשימוש בגראס ויעבדו את הגורמים הרגשיים הלא מודעים העומדים מאחורי הקשיים שהביאו לשימוש היתר בגראס. במקרה של עידו, למשל, נחשפה בתהליך הטיפולי תחושת נחיתות עמוקה אשר קשורה בחוויות ילדות מוקדמות. תחושת נחיתות זו הובילה הן למתקפות חריפות של ביקורת עצמית אשר גרמו למצוקה משמעותית, והן להתנהלות מבוישת ומסתגרת בסיטואציות בין אישיות.

עיבוד החוויות הרגשיות מהן המטופל מנסה להימנע דרך השימוש בגראס מאפשר "שחרור" מקונפליקטים וזיכרונות שליליים לא מעובדים ושיפור של היכולת להיות במגע עם העולם הפנימי מבלי לברוח ממנו אל השימוש בגראס. במקביל, הטיפול מסייע בהתמודדות עם קשיים שונים בתחום הרגשי והבין אישי, וכך מאפשר למטופל להישען יותר ויותר על כוחותיו ויכולותיו, ופחות ופחות על הגראס.
מטופלים רבים אשר נגמלים מהשימוש בגראס מרגישים, אמנם, שהם פוגשים מצבים רגשיים מכאיבים מהם נמנעו בעבר, או שהם צריכים לבסס מחדש מערכות יחסים אשר הושתתו על השימוש המשותף בגראס - אך בו מזנית מרגישים כי הם חיים חיים "אמיתיים" יותר, וכי תחושתם העצמית, הערך העצמי שלהם וביטחונם ביכולתם להתמודד עם אתגרי חיים שונים השתפרו בצורה משמעותית.