15.08.19
צוות בטיפולנט
פרנק, בן 32, היה איש עסקים ממוצע. מאז גילאי העשרה הוא היה שחקן קלפים נלהב ונהנה להמר על תוצאות משחקי ספורט, כאשר הוא חש גאווה רבה על רווחיו הקטנים אך היציבים. פרנק מצא את ההשכלה הפורמלית משמימה ופרש בשנת הלימודים האוניברסיטאיים הראשונה לטובת ניהול חנות מכשירי החשמל של אביו. תוך מספר שנים הוא הרחיב את החנות היחידה לרשת חנויות, התחתן, הביא לעולם שלושה ילדים וחי חיים של רווחה וסיפוק. אלא שבמקביל התחילו ההימורים לתפוס יותר ויותר מקום בחייו ולהתרחב למשחקי קלפים שלא הכיר קודם לכן. לאחר מותו הפתאומי של אביו, פרנק החל לבלות יותר ויותר ערבים בשבוע בקזינו, והגדיל בהדרגה את סכומי ההימור. תוך שנתיים צבר פרנק חובות של מיליוני דולרים והמשיך להמר מתוך אמונה שלבסוף יזכה בסכום שיאפשר לו להחזיר את חובותיו בבת אחת. כדי לשלם את חובותיו פרנק ניצל עד תום את חשבונות האשראי שלו והלווה כסף מקרובים ומלווים בריבית, אך לאורך כל הזמן ניסה להסתיר מאשתו ומשפחתו את המצב. הוא השתמש בקוקאין כדי להקל על תחושת היאוש ושקל להרוג עצמו בתאונת דרכים יזומה. כאשר אשתו של פרנק גילתה שהכסף שנועד למימון השכלה אקדמית לילדיהם הושקע בהימורים, היא החליטה להתגרש ממנו אך שינתה את דעתה לאחר שאביה כיסה את החובות. פרנק נשבע שלא יהמר עוד והצטרף לתוכנית "מהמרים אנונימיים", אך תוך מספר חודשים שב להמר. לאחר מספר אפיזודות נוספות של החלמה וחזרה להימורים הסתיימו נישואיו של פרנק. רק אז החליט פרנק להצטרף לתוכנית טיפולית ניסויית אשר כללה טיפול קבוצתי ופרטני, טיפול תרופתי (במהלך התוכנית פרנק אובחן כסובל ממאניה דפרסיה) וטיפול משפחתי. גם לאחר שנגמל מההימורים, חזר לקשר עם אשתו ומצא עבודה, פרנק מודה כי "אין יום בו אני לא מתגעגע לאקשן".
התמכרות להימורים: רולטה רוסית על החיים
המקרה של פרנק, המופיע באחד המדריכים הפסיכיאטרים הידועים (ראה ביבליוגרפיה) מתאר את המסלול המפתה וההרסני אותו עוברים בין 3-5% מהאוכלוסיה: אנשים הסובלים מהתמכרות להימורים. התמכרות להימורים, או הימורים פתולוגיים, מאובחנים כהפרעת שליטה בדחף ומובחנים מדפוס הימורים נורמטיבי עקב פגיעתם המשמעותית במצב הכלכלי ובתפקוד התעסוקתי, החברתי, הבין אישי והרגשי (לקריאה מורחבת על אבחון הימורים פתולוגיים).
התמכרות להימורים נוטה להיות כרונית ולהתאפיין בארבעה שלבים מרכזיים:
1. שלב הניצחון: המהמר מרוויח סכום כספי עצום (שווה ערך למשכורת של שנה לפעמים) אשר מהווה פיתוי עצום להמשך ההימור. אצל נשים סכום הזכייה אינו חייב להיות משמעותי כל כך, מאחר וההימור מהווה בדרך כלל אמצעי לבריחה מקשיים ובעיות אחרות.
2. שלב ההפסד הפרוגרסיבי: בשלב זה חיי המהמר בנויים סביב ההימורים, ודפוס ההימור נעשה פחות מחושב ויותר הרסני: נלקחים סיכונים לא הגיוניים והמהמר מתחיל להחמיץ ימי עבודה, לשבור חסכונות ולהלוות כספים.
3. השלב הנואש: בשלב זה המהמר מהמר על סכומי כסף עצומים, מתחמק מתשלום חובות, כותב צ'קים בידיעה שיחזרו ומסתבך עם נושים ומלווים "שחורים".
4. השלב חסר התקווה: בשלב זה כבר קיימת הכרה בכך שההימורים לא יאפשרו לכסות על החובות, אך ההימורים נמשכים מתוך כמיהה לריגוש והעוררות הנלווים להם.
מהם הגורמים להתמכרות להימורים?
נסה להיזכר בפעם האחרונה בה גירדת כרטיס חיש גד או מילאת טופס לוטו. האם אתה יכול להיזכר בהתרגשות שנגרמה לך? ב"תחושת הבטן" לפיה תפסיד או תנצח? האם אתה יכול להיזכר בהנאה שנגרמה לך אם אכן זכית, גם היה מדובר בסכום אשר עלה רק במעט על עלות הכרטיס שרכשת?
הריגוש והתקווה לזכייה המלווים את ההשתתפות בהגרלות, משחקי מזל, הימורים, משחקי קלפים ועוד הן תחושות טבעיות. מדוע, אם כן, רובנו נפנה לדוכני הפיס רק אחת לזמן מה בעוד שאחרים ישקיעו את מרבית המשכורת שלהם בהימורים אשר כמעט אף פעם לא ישתוו לסכום המקורי שהושקע בהם? התשובה, כמובן, אינה חד משמעית אלא כוללת גורמים אישיותיים, פסיכו-סוציאליים וביולוגיים. עם זאת, חשוב להדגיש כי התמכרות להימורים מסכנת שכבות אוכלוסיה רבות ולא, כפי שניתן היה לחשוב, רק שכבות חלשות בעלות קשיים סוציו-אקונומיים: מספר בני הנוער המתמכרים להימורים הולך וגדל, ואחד מבתי הקזינו בארצות הברית טוען כי רופאים מהווים את אוכלוסיית המהמרים ה"כבדה" ביותר שלהם...
גורמים פסיכוסוציאליים מצביעים על גורמי סיכון כהורה המכור לחומרים או הימורים וכמבנה משפחתי בו מודגשים יתר על המידה תפקידם של הכסף וסמלי סטטוס אחרים. ברמה האישית, נראה כי הפנייה להימורים נעשית כתחליף להתמודדות עם בעיות וכי היא קשורה בקושי בשליטה בדחפים ובאה במקביל להפרעות מצב רוח (דיכאון, מאניה דפרסיה), הפרעות אישיות והפרעות קשב וריכוז. מספר מחקרים מצביעים אף על השפעתם של גורמים פיזיולוגיים כחוסר איזון נוירו-כימי באזורי מוח הקשורים באינהיביציות (עכבות), ובהפרשות הורמונליות וגירוי יתר של אזורי מוח המביאים לחווית הנאה בעת ההימור.
התמכרות להימורים - איך מטפלים?
התמכרות להימורים אינה מערבת התמכרות פיסית לחומרים ממכרים כסמים, אלכוהול וניקוטין ועם זאת - היא נחשבת לאחת ההתמכרויות הקשות והעמידות לטיפול. למרות זאת, העלייה בשכיחות ההתמכרות להימורים בשנים האחרונות הביאה לפיתוחן של מגוון שיטות טיפוליות.
אחת השיטות הנחשבות ליעילות ביותר היא ההצטרפות לקבוצת "מהמרים אנונימיים". קבוצה זו מהווה מקור תמיכה ומוטיבציה מרכזי וכוללת הדגשה של ההכרה בבעיית ההימורים, וידוי בפני הקבוצה, הפעלת לחץ להפסקת ההימורים על ידי בן/בת הזוג וחברי הקבוצה ומפגשים עם מהמרים לשעבר אשר נגמלו.
שיטות נוספות הן שיטות פסיכותרפויטיות - חלקן מתבססות על השגת הבנה מעמיקה יותר של גורמי ההתמכרות להימורים וחלקן מבוססות על טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות המכוונות לזיהוי טריגרים, למידת טכניקות הרגעה עצמית והשגת שליטה בדחף להמר. כמו כן, טיפול משפחתי ואשפוז אשר ימנע הימורים עד לרגיעת הדחף נמצאו יעילים. מספר עדויות תומכות ביעילות הטיפול התרופתי, אך אלו עדיין אינן מבוססות דיין. טיפולים אלו כוללים תרופות אנטי דכאוניות ומייצבות מצב רוח, ובחלק מן המקרים אף תרופות אנטי פסיכוטיות או כאלה שנועדו במקור לטיפול באפילפסיה. בשורה התחתונה יש להדגיש כי גמילה עצמית מהימורים היא קשה ביותר ומוטב לפנות לסיוע מקצועי מוקדם ככל שמתגלה ההתמכרות. זיהוי וטיפול מוקדמים קריטיים במיוחד בקרב בני נוער - מרבית המהמרים מתחילים להמר בגילאי ההתבגרות וימשיכו בדפוס זה גם בבגרותם בהיעדר התערבות מתאימה.
היכנסו לקבלת מידע נוסף אודות טיפול בהתמכרות
מקורות
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (2007) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry tenth edition