התמכרות למסכים: כיצד הטכנולוגיה משפיעה על בני הנוער בחופש הגדול?

צוות בטיפולנט

כיצד בני הנוער שלכם מבלים את זמנם בחופשת הקיץ? האם הם נפגשים עם חברים, מבלים בים ובבריכה, פעילים בתנועת הנוער ועוסקים בספורט, או שמא הם עוברים ממסך למסך – מהמחשב, לסלולרי, כמה שעות מול הטלוויזיה ולסיום מעט משחק באייפד?

בעשור האחרון, הולכת ומתעצמת תופעת ההתמכרות למסכים. בני נוער מבלים את מרבית זמנם מול מסך ומנהלים את רוב התקשורת הבין-אישית שלהם ברשתות חברתיות כגון פייסבוק, סנאפצ'ט ו-וואטסאפ, או מצלמים את עצמם (בדרך כלל ב"סלפי") ולאחר מכן מעלים את התמונות לרשת.

לאחרונה, נכנסו לעולמם של הילדים משחק ה"פוקימון-גו" ואפליקציית הסנאפ-צ'ט, אשר חושפות את הילדים לעולם של מציאות רבודה, כך שהמכשיר הסלולרי מכיל בתוכו מציאות שבתוכה מוטמעים אלמנטים חדשים, כתוצאה מהתערבות דיגיטאלית (כך למשל – תמונת הילד עם אוזניים ואף של כלב, או הופעתו של פוקימון על המיטה שלו או באמצע הכביש).

כל אלו מובילים לכך שהרשת הפכה לאמצעי התקשורת העיקרי של בני נוער רבים, מצב שמתגבר באופן משמעותי בחופשות, שכן מכיוון ששגרת המפגשים החברתיים של בית הספר נפסקת, מפגשים חברתיים פנים-אל-פנים דורשים יוזמה ורצון. מתוך כך, בני נוער רבים שמעדיפים לבלות מול המסך ולתקשר עם אחרים דרך הרשתות החברתיות או משחקי הרשת בלבד, אינם יוצאים מביתם, מבלים את רוב זמנם מול המסך ומתקשרים באופן בלעדי דרך הרשת.

• תקשורת טובה עם מתבגרים -
  יש כזה דבר

  
• הורות בעידן הדיגיטלי: 12 צעדים
  להפחתת התמכרות למסכים

  
• זיהוי התמכרות בגיל ההתבגרות
  ומניעתה – מדריך להורים

  

ניתן לאתר שלוש סכנות מרכזיות בכל אלו, הקשורות להתמכרות למסך:

• התמכרות למסכים – התמכרות למסכים מורכבת מסוגים שונים של התמכרויות אפשריות: התמכרות למשחקי מחשב, לאתרי פורנו או לכתיבה ברשתות החברתיות ובמייל. בני נוער המכורים למסך ככל הנראה יראו סימני עצבנות, דכדוך או חרדה כאשר הם אינם נמצאים מול המסכים, או אל מול הניסיונות של הוריהם להפחית את זמן המסך שלהם, ועלולים לשקר להורים בכל הנוגע להרגלי הגלישה שלהם. לעיתים קרובות, התמכרות למסכים משמשת כדרך התמודדות ובריחה מרגשות שליליים, קשיים וחששות בקשרים בין-אישיים. התמכרות כזאת תפגע בתחומי החיים האחרים – הילד יתקשה להתרחק מהמסך, יבחר שלא להיפגש עם חברים, לא להגיע לפעילויות חברתיות שבעבר נהנה מהן, ינתק קשרים עם חברים, ינסה לא להגיע לבית הספר במהלך שנת הלימודים ועוד... במידה ושגרת חייו של ילדכם השתנתה והיא כוללת בעיקר הימצאות מול מסך, ואם הניסיונות שלכם להפחית את "זמן המסך" שלו נענים ברוגזנות, כעס והסתרה – יש סיבה לחשוש וכדאי לפנות לייעוץ.

• חרדה חברתית – אנשים הסובלים מהפרעת חרדה חברתית חווים אחרים כביקורתיים, מאיימים ואף עוינים. הם חוששים שבכל רגע הם עלולים להביך את עצמם מול אנשים אחרים, לפגוע באחר, לגרום לאחרים לזלזל בהם או לגרום לאחרים שלא לחבב אותם. הם מצפים תמיד לביקורת שלילית ולכך שאחרים יחשבו עליהם דברים שליליים.
מסך המחשב מהווה הגנה משמעותית ודרך בריחה למי שיש לו נטייה לחרדה חברתית. כך למשל, נער שחושש להביך את עצמו בדבריו, יכול לנסח הודעה בפייסבוק ולעבור עליה עשרות פעמים לפני שישלח אותה לחבריו, במקום להתעמת עם סיטואציית דיבור פנים-אל-פנים. נערה שמרגישה שהיא אינה יכולה לתקשר עם בני גילה וחשה חוסר ביטחון בקשר למראה שלה, יכולה לשחק במשחקי רשת מול שחקנים אחרים מבלי שתזדהה, ללא שידעו כיצד היא נראית ולהפוך במשחק לדמות יפהפייה ואמיצה. לכאורה בן הנוער חש כי המחשב מאפשר התמודדות עם החרדה, אך למעשה – הוא מאפשר בריחה לעולמות אחרים ואי התמודדות עם הפחד. הבריחה מחזקת את הפחד, וגורמת להתפתחותה של חרדה חברתית. לכן, אם בן הנוער שלכם מאוים מיצירת קשר עם אחרים וכתוצאה מכך נמצא שעות רבות מול המסך וממעט ביצירת קשרים עם אחרים – כדאי להגיע לייעוץ ולסייע לו להתמודד עם החששות או החרדות שלו.

• סיכון לתחלואה נפשית ובמיוחד לחרדה, דיכאון ואובדנות - מחקר ענק העוסק בבריאותם הנפשית של בני נוער, התקיים לאחרונה במדינות שונות באירופה וכן בישראל. במחקר נמצא כי בני נוער שמבלים שעות ארוכות בכל יום מול המסך, יושבים רוב היום וישנים מספר מועט של שעות, נמצאים בסיכון גבוה מאוד, הדומה לבני נוער שנהוג לקרוא להם "בני נוער בסיכון". למעשה, החוקרים מציעים שהתנהגויות אלו מציבות את בני הנוער הנוטים לשימוש מרובה במסכים בסכנה הדומה לעישון, שתיה, שימוש בסמים ונטייה לקחת סיכונים. המחקר מצא כי בני הנוער המשתמשים במדיה באופן תכוף ומרובה נוטים יותר ללקות בדיכאון, חרדה, פגיעה עצמית וכן נוטים לחוות יותר מחשבות אובדניות וניסיונות אובדניים. בדרך כלל, מבוגרים אינם שמים לב לכך שבני הנוער הללו נמצאים בסיכון חמור, שכן הם מבצעים התנהגויות נורמטיביות - הרי כמעט כל בני הנוער היום מבלים שעות במחשב. לכן – אם ילדכם מבלה שעות רבות במחשב, אינו מבצע פעילות גופנית וישן רק מספר מועט של שעות ביום – שימו לב – זה הזמן לעשות שינוי.

במידה וילדכם מבלה את רוב זמנו מול המסך, וממעט בפעילות אחרת – יתכן שיש סיבה לדאגה. כדאי לנסות לבדוק עמו את פשר השימוש המרובה במחשבים וצפייה בטלוויזיה ולהעלות את חששותיכם באופן המותאם לגילו. כדאי לנסות להסכים עם הילד על הפחתת צריכת המדיה, ובמידה והדבר לא מצליח, לפנות לייעוץ להורים או הדרכה הורים, אשר יקנו כלים להתמודדות עם הקשיים, או לעודד את הילד להגיע לטיפול נפשי שיסייע לו בתהליך ההפחתה בצריכת המדיה.

מקורות

Zalsman, G., Hawton, K., Wasserman, D., van Heeringen, K., Arensman, E., Sarchiapone, M., ... & Purebl, G. (2016). Suicide prevention strategies revisited: 10-year systematic review. The Lancet Psychiatry