והם חיו בנפרד, באושר ועושר? (או – האם אפשר לכפות גישור על בני זוג?)

נילי שילה

גישור, במהותו, הוא הליך שאליו נכנסים אנשים מרצון, כשלמרות המחלוקות ביניהם, הם חולקים תפיסה משותפת, לפיה עדיף לפתור את הסכסוך הקשור בתהליכי פרידה בדרכי שלום, ולא בעזרת גורמים שיפוטיים. מצב זה השתנה לאחרונה, כאשר הוחל חוק בישראל, שמחייב בני זוג שמבקשים להיפרד, לבדוק את האפשרות של פרידה באמצעות הליך גישור, לפני כל פנייה לבית המשפט. מעתה, התחלת תהליך הגישור הינה בגדר חובה, ודלת היציאה מתהליך הגישור נפתחת רק לאחר השתתפות בארבע פגישות מהו"ת*.

למרות שגישור נשמע כמו דרך אידילית, שבה בני זוג בוחרים בדרך בוגרת להיפרד בצורה יפה ונעימה, זו אינה תמיד המציאות. במרבית המקרים, אם לא בכולם, בני הזוג מביאים לחדר הגישור את הרגשות הקשים שלהם, את הכעסים והעלבונות, את הפחדים, החרדות ואת כל המטען הרגשי העודף שצברו עם השנים - זה שאיתו הגיעו למערכת היחסים וזה שנצבר בתוכה. מטרת הגישור היא להגיע לפתרון מושכל, בר קיום, למרות המכשלות הרגשיות. פתרון כזה יאפשר למשפחה לעבור ממצב של משפחה המתנהלת בבית אחד, למשפחה המתנהלת בשני בתים, עם פתרונות והסדרים ששומרים על טובת הילדים ומאפשרים לכל אחד מבני הזוג, לצאת לדרך חדשה.

5 סיבות שבגללן כדאי לבחור בגישור

עוד לפני הפיכת ההליך לחובה, ישנם זוגות רבים, שלפני או לאחר תקופה ארוכה של מאבק גירושין מר בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני, החליטו לשנות כיוון ולבחור בהליך גישור.

מדוע זוגות בוחרים בהליך גישור ואיך קורה, שבני זוג, שראו בילדיהם רכוש לחלוקה, שחיפשו כל דרך לנצח האחד את האחר, החליטו לסגת מהמאבק? יש לכך תשובות רבות הקשורות ליעילותו של הגישור, ואפשר למצוא 4 מאפיינים עיקריים שמסייעים לאנשים לבחור בגישור: התשובה טמונה כנראה בגישות פרגמטיות, שמוליכות את האנשים לפתרון שיש לו כמה מאפיינים משמעותיים - אוטונומיה, פרטיות, מהירות ועלות. במקרים אחרים, המציאות, או בוחן המציאות, מכוונים את האנשים לגישור.

1. אוטונומיה

כאשר שופט של בית משפט נדרש להכריע בסכסוך בין בני זוג, הוא מודרך ולא פעם גם כבול, להלכות משפטיות שנקבעו באשר להסדרי פרידה בין בני זוג. יש הגיון רב, המושתת על ידע וניסיון שנצברו לאורך שנים, בהלכות אלו. עם זאת, יש בני זוג שמעוניינים להגיע לפתרונות אחרים, כאלה שימצו את המיטב מהרכב הרכוש שלהם או, שיאפשרו להם התנהלות מיטבית בכל הנוגע לגידול הילדים. על מנת להגיע לפתרונות אלה, יש צורך בהידברות. גישור הינו מקום בטוח, שיכול לאפשר הידברות ולהיות חממה לפתרונות יצירתיים. זה המקום, שבו אפשר לבצע, הלכה למעשה, סיעור מוחות, לבחון אפשרויות שונות, עד שימצא הפתרון הסביר ביותר, מבחינת בני הזוג. המגשר יסייע לזוג בתהליך זה בדרכים שונות וביניהן, העלאת רעיונות ובחינת האפשרויות השונות, תוך שמירה על האינטרסים של שני בני הזוג.

2. פרטיות

לכל אדם ולכל משפחה יש ארון עם שלדים, אמתיים או מדומים. מי שניהל מערכת יחסים רומנטית מחוץ לנישואין, מי שניהל מערכת יחסים לקויה עם שלטונות המס ומי שיש לו העדפה מינית שונה לעיתים קרובות יעדיף שהמידע אודות אלה לא יהפוך לנחלת הכלל. אמנם הליכים בבית המשפט לענייני משפחה הינם חסויים, אולם, מטבע הדברים המידע מגיע לידיים רבות, והסכנה לאבדן הפרטיות גדלה.

• איך בוחרים מגשר
  לגירושין?

  
• איך עוזרים לגישור להצליח –
  8 עצות למתגשר מתחיל

  
• מתי לפנות לטיפול זוגי ומה
  חשוב להצלחת הטיפול?

  

3. מהירות

מי שהגיע לנקודת האל-חזור לקראת פרידה, רוצה, בדרך כלל, לסיים את התהליך מהר ככל האפשר. תהליך הפרידה כרוך בסבל, אי ודאות ותחושה שהחיים נמצאים בהמתנה. נדמה בדרך כלל שכל אלה יגיעו לסיומם, לכשיהיה הסכם פרידה חתום וכל צד יצא לדרכו. בעוד שבבית המשפט, כמערכת ביורוקרטית, קיימים תורים, לוחות זמנים של השופט ועורכי הדין, ושאר מיני עיכובים, בהליך גישור ניתן לקיים פגישות בתדירות גבוהה ואין צורך בהליכים ביורוקרטיים. כמו גילוי מסמכים שלוקחים זמן רב. צדדים המחויבים להליך הגישור, יאפשרו למגשר לנהל את ההליך ביעילות ובצורה ממוקדת ומהירה. במרבית המקרים ההליך כולו, עד לאחר מתן הגט (במקום בו יש צורך בכך) בבית הדין הרבני, לא יארך יותר מחודשים ספורים.

4. עלות

הליכי גירושין הכוללים התכתשויות משפטיות הינם יקרים מאד. לא פעם עלותם עולה, בצורה משמעותית, על הוצאות החתונה. אולם בעוד שלקראת החתונה יש נכונות רגשית לבצע את ההוצאות הכבדות, לחגוג אירוע משמעותי ומשמח, נכונות כזו אינה קיימת כשהאירוע הוא גירושין, אירוע שמרכיבים בולטים בו הם תחושות של אבדן וכישלון. יתרה מכך, זהו שלב מעבר לתקופה חדשה, לגביה יש בדרך כלל אי ודאות כלכלית רבה, שמעוררת חרדה. אחד מיתרונותיו המובהקים של הליך הגישור הוא העלויות המופחתות שלו. במקרים רבים, הכסף הוא המדבר ובני הזוג פונים לגישור על מנת להקטין את הוצאות הפרידה, מתוך מטרה להשאיר נתח קטן ככל האפשר מההון המשפחתי, בידיים זרות.

5. מציאות

כאמור, גם לפני שהוחלה חובת ההשתתפות בפגישות מהו"ת, לא מעט זוגות בחרו בהליכים משפטיים, מסיבות כאלה או אחרות. זוגות אלה מגלים, לא פעם, שלמרות שדלתו של בית המשפט הייתה פתוחה לרווחה בזמן שהגישו את התביעה, הדרך החוצה מההליך המשפטי היא ארוכה ומייגעת, וקו הסיום נראה רחוק. בזמן הזה הם רואים, לא פעם, את המחיר שההליך המשפטי גובה מהם ומילדיהם. זוגות כאלה בוחרים, לעתים, לחפש מוצא מההליך המשפטי הארוך ובוחרים לעבור להליך גישור, כדי לקצר את הסבל ולהגיע לתוצאה המיוחלת מבחינתם - הפרדה מלאה, גם מבחינה משפטית.

ובחזרה לשאלה שבכותרת - האם מעתה יחיו כל בני הזוג, בנפרד, באושר ועושר? התשובה כנראה שלילית. למרות שנראה שיותר זוגות יצליחו להיפרד בדרכי שלום בגישור, עדיין יהיו בני זוג שיצאו להילחם את עלבונם בבית המשפט, עדיין יהיו אנשים שהפגיעה הנרקיסיסטית שלהם, ממה שיחוו כנטישה, תעוור את עיניהם. אלה ימלאו אחרי דרישות החוק, יגיעו לפגישות המהו"ת ועם סיומן, יפנו להליכים משפטיים. לעומת זאת, אותם זוגות שלא היו מגיעים להליך גישור אלמלא החוק, יקבלו הזדמנות לסיים את מערכת היחסים שגוועה ולעבור לפרק הבא של חייהם, בדרך כואבת פחות.

*מהו"ת - ראשי תיבות של "מידע, היכרות ותיאום". בהליך מהו"ת בני הזוג מקיימים פגישות, בנוכחות גורם שלישי, בניסיון לבדוק את האפשרות לסיים את הסכסוך בדרך של הסכמה, ללא היעזרות בגורמים שיפוטיים. בפגישות המהו"ת ניתן לצדדים מידע על האופן בו מתנהל הליך הגישור וניתנת להם ההזדמנות להציג את הסכסוך, כל אחד מנקודת ראותו. בסופן של פגישות המהו"ת, הצדדים מקבלים החלטה אם ברצונם להמשיך בהליך גישור.

על הכותבת - נילי שילה

נילי שילה הינה מגשרת-עו"ד בתחום המשפחה, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר שני במנהל עסקים, מנחת קבוצות בעלת הכשרה בטיפול זוגי ומשפחתי, ועוסקת במשך שנים כעו"ד בתחום הגישור.