הקשת הטרנסית: אתגרים וטיפול מותאם לקהילה

צוות בטיפולנט

מה זה אומר להיות טרנסג'נדר?

המונח טרנסג'נדר מתייחס לא.נשים החווים חוסר התאמה בין המין אליו שויכו בלידתם לבין הזהות המגדרית שלהם.ן. בעוד המין שלנו מציין את הסימון בלידה כזכר או כנקבה מבחינה פיזיולוגית והורמונלית, הזהות המגדרית שלנו מתייחסת לתחושה ולאופן בו אנו תופסים את המגדר שלנו.

חשוב לציין כי המונח טרנסג'נדר לא מתייחס רק למקרים בהם נזדהה כגבר או כאישה, אלא זהו מונח כללי שמאגד תחתיו קשת רחבה של זהויות מגדריות, כמו "מגדר א-בינארי" המתייחס לא.נשים אשר אינם מזדהים עם אף אחד ממגדרים אלו. המשותף לזהויות הללו הוא התחושה כי המין המולד אינו בהלימה עם המגדר.

כדאי לזכור כי החוויה הטרנסית מלאת רבדים וגוונים וכי אין דרך אחת לחיות כטרנסג'נדר. כך למשל, חוויית חוסר התאמה בין המגדר למין המולד יכולה להתרחש בכל גיל. בעוד שניתן לפתח מודעות ולחקור את הזהות המגדרית שלנו כבר מגיל צעיר, יש שיעשו זאת בגילים מאוחרים יותר, כמו גיל ההתבגרות והבגרות המאוחרת.

באופן דומה, לעיתים תהיה העדפה לעבור תהליכים כירורגיים או טיפולים הורמונליים להתאמת הגוף והמראה לזהות המגדרית, אך גם ניתן לקיים אורח חיים התואם את הזהות המגדרית ללא התערבויות מעין אלו. אורח חיים מעין זה יכול לכלול שימוש בלשון מגדרית מתאימה, שינוי שם, בחירת לבוש ועוד.

• על זהות להט"בית ויציאה מהארון: שיחה עם דנה בכר

  
• ההשפעות הנפשיות של חיים בארון ויציאה ממנו

  
• דיספוריה מגדרית: איך זה מרגיש ומה עשוי להקל על המצוקה?

  

אילו התמודדויות נפשיות יכולות להתלוות לזהות טרנסית?

זהות טרנסית בפני עצמה היא אינה הפרעה נפשית, אך לפעמים, החוויה בה המגדר שלנו אינו בהלימה עם המין ויחס הסביבה לכך יכולים לעורר מצוקה נפשית. אחד המונחים החשובים בהקשר זה הוא "דיספוריה מגדרית" – אבחנה פסיכיאטרית המתארת מצוקה רגשית משמעותית או פגיעה בתפקוד אשר נובעת מחוסר ההתאמה בין המגדר למין המולד.

חשוב לשים לב כי אבחנה זו אינה מתייחסת לחוויה עצמה של חוסר התאמה בין המגדר למין, אלא למצוקה נפשית שנגרמת לנוכח חוויית חוסר הלימה זו. למעשה, לא כל מי שיזדהו על הקשת הטרנסית יחוו דיספוריה מגדרית ולא כל מי שיאובחנו עם דיספוריה מגדרית יבחרו להזדהות כטרנסג'נדרים.

בנוסף, פעמים רבות א.נשים על הקשת הטרנסית חשופים לאפליה, לדחייה חברתית ואף לבריונות. יחס שלילי זה יכול להתרחש מצד בני משפחה, חברים ואף בבית ספר ובמקומות עבודה. החוויות הללו יכולות להוביל לעיתים להסתרת הזהות המגדרית ועלולות לעורר תחושת חוסר ושייכות או בושה.

באופן טבעי, חוסר קבלה מצד הסביבה וחוויות אלו יכולים לגרום למצוקה נפשית, ולעיתים גם לסימפטומים של חרדה, דיכאון ואף אובדנות. במקרים אלו, כדאי ומומלץ לפנות לטיפול מותאם ורגיש לצרכי הקהילה הטרנסית, אשר יכול לספק תמיכה וסיוע בהתמודדות עם חוויות אלו.

מה מיוחד בטיפול לקהילה הטרנסית?

ההשתייכות לקשת הטרנסית לא מחייבת שיח על הזהות המגדרית בטיפול, אך ישנם מספר מאפיינים של טיפול מותאם, רגיש ומיטיב לקהילה הטרנסית אשר כדאי להכיר ולהתייחס אליהם בבואנו לבחור מטפל.ת:

• טיפול מאשש מגדר - שם זה ניתן לגישה טיפולית אשר אחד ממאפייניה העיקריים כולל את תיקוף הזהות המגדרית הנבחרת על ידי המטופל.ת. בין היתר, מאמצי גישה זו ימנעו מערעור על התפיסה המגדרית של הפונה לטיפול ויפנו בשם או במגדר לפי בקשת המטופל.ת.

• היכרות עם הקשת הטרנסית - הצורך להסביר וללמד את המטפל.ת על היבטים ומושגים בסיסיים הקשורים לקהילה ולחוויה הטרנסית עלול לדרוש כוחות נפשיים רבים. היכרות מוקדמת של המטפל.ת וצבירת ידע בתחום זה יכולים לסייע לתחושת הנוחות ולחסוך זמן ומשאבים.

• התייחסות להיבטים נפשיים ייחודיים – אמנם ייתכן שנפנה לטיפול בעקבות מצוקות נפשיות שאינן קשורות באופן ישיר לזהות טרנסית, אך בטיפול לקהילה הטרנסית יילקחו בחשבון הפרעות והתמודדויות נפשיות אליהן נחשפים.ות לעיתים קרובות א.נשים החיים על הקשת הטרנסית.

לסיכום, טיפול לקהילה הטרנסית יכלול קבלה ותיקוף של זהות מגדרית, מודעות לסוגיות מגדריות, והיכרות עם הקהילה הטרנסית, כמו גם עם ההתמודדויות נפשיות נפוצות בקרב חבריה וחברותיה. טיפול מעין זה יוכל לסייע בבירור וחקירת הזהות המגדרית ובהתמודדויות שונות הנלוות לעיתים לחוויה ולזהות זו.

מקורות

American Psychiatric Association, (2013), DSM-V:Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 4th Edition

Exposito-Campos, P., Pérez-Fernández, J. I., & Salaberria, K. (2023). Empirically supported affirmative psychological interventions for transgender and non-binary youth and adults: A systematic review. Clinical Psychology Review (100)

Warren, J. C., Smalley, K. B., & Barefoot, K. N. (2016). Psychological well-being among transgender and genderqueer individuals. International Journal of Transgenderism, 17(3–4), 114–123

Weir, C., & Piquette, N. (2018). Counselling transgender individuals: Issues and considerations. Canadian Psychology/ Psychologie Canadienne, 59(3), 252-261

www.psychologytoday.com/intl/basics/transgender

www.psychologytoday.com/intl/therapy-types/affirmative-therapy