חווה חרדת ביצוע ביחסי המין? למה זה קורה ומה ניתן לעשות

צוות בטיפולנט

אסף, בן 20, זוכר את עצמו מאז ומתמיד כילד עדין, מופנם וחסר ביטחון. עד התיכון, לדבריו, הוא בכלל "לא העז להסתכל או לחשוב על בנות" והחל מהתיכון החל להיות עסוק ביותר בהופעתו החיצונית ובתחושה שהוא אינו גברי ומושך מספיק בכדי ליצור קשר עם נשים. למרות זאת, נוצר קשר זוגי עם טל- חיילת אשר משרתת בבסיסו. הקשר התקדם והעמיק אך כאשר הגיע לשלב המגע הפיסי ויחסי המין, אסף מצא עצמו לחוץ וטרוד ביותר במחשבה שלא יצליח לספק את בת זוגתו. רגעי המגע הפיסי הפכו למעיקים ואסף החל להתחמק מהם כדי להמנע מהחרדה שחווה בהם. טל פירשה את ההמנעות מיחסי מין כחוסר משיכה אליה והחלה גם היא להתרחק- פיסית ורגשית.

דניאל, בן 29, הוא רווק תל אביבי אשר לדבריו - עשה הכל וניסה הכל. במהלך שנות ה-20 שלו נהנה ממספר רב של רומנים ויחסי מין מזדמנים ועתה, לראשונה, נכנס למערכת יחסים אותה הוא רואה כרצינית. דניאל מתאר את חברתו כ'אישה המושלמת', כל מה שגבר יכול לבקש: יפה, חכמה, מצחיקה... דניאל חש משיכה רבה ומרבה לפנטז על המגע המיני עם חברתו אך בפועל, כאשר הוא נמצא איתה במיטה, הוא אינו מצליח להגיע לזקפה או לשמר אותה לאורך זמן.

המקרים של אסף ודניאל הם מקרים 'קלאסיים' של חרדת ביצוע: קושי לתפקד מינית עקב חרדה או עיסוק מוגבר באפשרות לתפקד מינית באופן מספק. הלחץ המשמעותי לתפקד פוגע באפשרות להתמסר להנאה ולחוויה המינית ומביא פעמים רבות לירידה בתשוקה, אובדן זקפה והיעדר הנאה מיחסי המין.

• התמודדות עם קשיים
  בתפקוד המיני

  
• צפו עכשיו: מיניות
  וטיפול מיני

  
• כל מה שרציתם לדעת על סקסולוגיה ולא העזתם לשאול

  

הסיבה לכך שחווית החרדה הפנימית מתבטאת גם באופן פיסי היא אבולוציונית: במצבי איום גופנו מתכונן באופן אוטומטי לתגובה של בריחה או מאבק המבוססת על השקעת משאבי האנרגיה בשרירים גדולים וחיוניים על חשבון השקעה באיברים חיוניים פחות כמערכת העיכול והמערכת המינית. הגוף אינו יודע להבחין בין פחד מסכנה ממשית לבין חרדה מתפקוד מיני ולכן, באופן אוטומטי, מסיט את זרימת הדם מאיברי המין לאיברים החיוניים- פעולה אשר מתבטאת פעמים רבות באובדן הזקפה.

אובדן הזקפה מעמיק את חווית הכשלון וחוסר היכולת אשר מגבירים את החרדה וחוזר חלילה. המעגל השלילי שנוצר עשוי להביא לפגיעה משמעותית בקשר הזוגי הן עקב הפגיעה באפשרות לקיום יחסי מין מספקים והן מתוך המבוכה, האשמה ותחושת חוסר הערך והאכזבה אשר עלולה להיווצר במצבים אלו- האם זה קורה לו כי הוא לא נמשך אלי מספיק? כי אני לא טובה מספיק? איזה מין גבר ובן זוג אני, אם אני אפילו לא יכול לקיים יחסי מין סדירים?

חרדת ביצוע מופיעה בדרך כלל אצל מתבגרים וגברים צעירים, והיא אופיינית במיוחד לשלבים של תחילת הקשר.

גברים רבים חשים כי הם צריכים להרשים את בת הזוג בביצועים מופלאים. תפיסה זו נובעת פעמים רבות מאמונות שגויות בנוגע לצרכיהן המיניים של נשים ("אם אין לך איבר מין ענק אתה צריך להיות מדהים בדברים אחרים") ומעיוות בתפיסה של האופן בו יחסי מין "צריכים להיראות" (בהשוואה לסרטים פורנוגרפיים, לדוגמא). כאשר תפיסה זו דומיננטית יתר על המידה, או משתלבת עם דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון ו/או חוסר ניסיון מיני- גדל הסיכוי שתפגע באפשרות להינות מיחסי המין ולתפקד באופן סדיר. קבוצה נוספת של גברים אשר נמצאים בסיכון להתפתחות חרדת ביצוע הם גברים המתאוששים מהתקפי לב ובעיות בריאותיות. גברים אלו מגיעים ליחסי המין עם חשש מוקדם לגבי יכולתם לתפקד מינית, ועלולים לפרש כל תגובה גופנית כעדות לאימפוטנציה. פרשנות זו מגבירה את החרדה וחוסר האמון ביכולת לתפקד מינית באופן שמגשים את החשש.

מלבד לגורמים פסיכולוגיים, עלולים גם גורמים הנובעים מהאינטראקציה הזוגית הספיציפית להביא לחרדת ביצוע. כאשר הגבר מודע לפער בניסיון המיני בינו לבין בת הזוג וחש נחות לעומתה, או כאשר האישה מדגישה את ציפיותיה הגבוהות, גדל הסיכון להתפתחותה של חרדת ביצוע.

ההתמודדות עם חרדת ביצוע תלויה בעוצמתה ובמידה בה היא משפיעה על התפקוד. כאשר קיימת רמת חרדה מתונה אשר מופיעה בעיקר בתחילת קשרים, מומלץ לבני הזוג להאט את הקצב- להרבות במגע גופני שאינו מיני ולהקדיש זמן לפרקטיקות מיניות אשר אינן דורשות חדירה מלאה. כאשר הלחץ לקיום יחסי מין מלאים יורד, פעמים רבות יש יותר פניות להנאה, אשר מביאה לרגיעה הדרושה להשגת זקפה. כאשר מדובר בחרדה בעוצמה גבוהה, או בחרדת ביצוע אשר אינה נרגעת גם עם ביסוס והתקדמות הקשר, ניתן להיעזר בטיפול מיני קצר וממוקד. הטיפול מסייע בזיהוי ונטרול דפוסי חשיבה וציפיות אשר מביאים לחרדה ומקנה טכניקות הרגעה עצמית.

מקורות

The role of performance anxiety in the development and maintenance of sexual dysfunction in men and women, McCabe, Marita P., International Journal of Stress Management, Vol 12(4), Nov 2005, 379-388