27.12.10
צוות בטיפולנט
הפרעת אישיות גבולית. כותרת בת שלוש מילים אשר מאגדת מגוון רחב של אנשים - ובעיקר נשים - השונים זה מזה באופיים ויכולותיהם התפקודיות, אך דומים בדבר אחד: חווית הסבל המתמשך לאורך שנים; סבל אשר נובע במרבית המקרים מתחושות ריקנות וייאוש, יחסים בין אישיים בלתי יציבים ועוצמות רגשיות גבוהות וקשות לויסות.
בחלק א' של המאמר נציג את הפרעת האישיות הגבולית והמודלים המרכזיים המסבירים את היווצרה. בחלקו השני של המאמר נציג את המודלים הטיפוליים אשר נחשבים כיום ליעילים ביותר לטיפול בה.
"תני לי סיבה אחת לחיות": מאפייני האישיות הגבולית
נגה, בת 27, עומדת ליד חלון הדירה שלה ומשקיפה החוצה, אל הרחוב הריק. השקט של הרחוב מאיים, מעצים את הבדידות שמלווה את הימים האחרונים, מאז עזב אותה בן הזוג שלה. היא נזכרת בכאב במילים הקשות שהטיח בה, בקור בו אמר לה שהוא לא יכול לשאת עוד את התפרצויות הזעם, את ההסתגרויות הממושכות ואת הקנאה שלה. חמישה ימים עברו, בהם ניסתה בכל כוחה לשכך את הכאב בעזרת אלכוהול ומפגשים מיניים עם ידידי עבר, אבל הכאב החד נשאר, מזכיר לה שוב ושוב שהכל, הכל, היה שקר. הוא מעולם לא אהב אותה באמת. איך היא טעתה בו כך והאמינה לו? היא ניגשת לשידה, מוציאה ממנה סכין וחותכת שוב ושוב את פרקי ידיה. וסוף סוף, הכאב נרגע מעט.
מדוע נגה זקוקה לסכין, לאלכוהול ולמיניות כדי להתמודד עם הרגשות המתעוררים בה עם עזיבת החבר? בדומה לרבים מהמאובחנים כבעלי אישיות גבולית, נגה מתמודדת עם קשיים משמעותיים בויסות הרגשי ובהתמודדות עם מצבים בין אישיים שונים. קושי זה מביא אותה לשימוש באסטרטגיות אשר מסייעות לה בטווח הקרוב אך פוגעות בה בטווח הרחוק. דפוס זה מצטרף למאפיינים נוספים של האישיות הגבולית: נסיונות נואשים להמנעות מנטישה (איומים, תחנונים); דפוס יחסים בין אישיים בלתי יציב אשר נע בין אידיאליזציה ("הוא מושלם, רק הוא מבין אותי") לדוולואציה ("הוא איחר בחמש דקות, כנראה לא אכפת לו ממני והוא מזלזל בי"); אימפולסיביות העשויה להתבטא בבזבזנות כספית, נהיגה מסוכנת, שימוש בסמים, מיניות לא מבוקרת ועוד; התנהגות אובדנית, פגיעה עצמית או איומים אובדניים; תחושת ריקנות כרונית; אי יציבות רגשית ושינויים תכופים במצבי הרוח; תחושות זעם וקשיי שליטה בכעס; סימפטומים דיסוציאטיביים ופרנואידים אשר מופיעים במצבי לחץ.
באופן לא מפתיע, תסמינים אלו הופכים את חייהם של בעלי האישיות הגבולית לסוערים ביותר, כאשר ה"סערות" מתקיימות בעיקר בהקשר בין אישי. אירועים ואמירות אשר מרבית האנשים מצליחים לעבד ולווסת, מתפרשים אצל בעלי האישיות הגבולית כפוגעניים או מסמנים נטישה קרבה, ולכן מעוררים רגשות קשים. היכולת הלקויה לווסת רגשות עוצמתיים מביאה בתורה להתפרצויות זעם, התנהגויות אובדניות או פנייה ל"משככי כאב" בלתי יעילים בטווח הרחוק כסמים, מין ופגיעה עצמית.
למה אני כזאת?
אם גם את מאובחנת כבעלת אישיות גבולית או מזהה את עצמך בתסמינים שתוארו, בוודאי שאלת את עצמך מדוע תגובותייך קיצוניות כל כך, ומדוע חייך מלאים בתחושות של סבל וייאוש מתמשכות. לאורך השנים פותחו מספר מודלים אשר ניסו להסביר את התפתחות האישיות הגבולית.
אוטו קרנברג, אחד התיאורטיקנים הבולטים בתחום הפרעות האישיות הדגיש את קיומה של רמת אגרסיה מולדת גבוהה במיוחד, אשר גורמת לתפיסת הדמויות המטפלות כמסוכנות, ואת הקושי ביצירת חוויה אינטגרטיבית של העצמי והאחר: לבעלת האישיות הגבולית אין אפשרות לתפוס את עצמה או אחרים כדמויות מורכבות בעלות היבטים נעימים ומתסכלים בו זמנית, ולכן היא נעה בין תפיסה שלה או של אחרים כ'רעים' או 'טובים' באופן מוחלט. חוויה זו הופכת את העולם למקום בלתי יציב ובלתי בטוח, ובשילוב עם רמת האגרסיביות הגבוהה - מקשה על התפקוד ועל קיום יחסים בין אישיים יציבים.
גישה עכשווית בולטת היא גישתה של דר' לינהאן אשר רואה את האישיות הגבולית כתוצר של מפגש בין נטייה מולדת לרגשות עוצמתיים וקושי בויסותם, לבין סביבה בלתי מתקפת - סביבה אשר שוללת באופן קבוע את חוויתו הרגשית של הילד ובכך אינה מאפשרת לו ללמוד לזהות ולווסת את רגשותיו. כאשר הילד נחשף שוב ושוב לביטול של תפיסתו וחוויתו - "אתה סתם אומר", "זה לא באמת כואב", "את מגזימה" - אין לו אפשרות לרכוש שליטה במיומנויות של זיהוי רגש ("אני עצבני") וויסותו ("ולכן לא כדאי שאכנס לדיון הזה כרגע").
גישה נוספת המכונה גישת המנטליזציה מתמקדת גם היא בתהליכי העיבוד הרגשיים הלקויים בהפרעת האישיות הגבולית. הגישה מציעה כי הפרעת אישיות גבולית מאופיינת בהיעדר יכולת למנטליזציה - יכולת לזהות ולהבין את התהליכים הנפשיים המתרחשים בנפש האדם עצמו ובנפש האחר. בהיעדר יכולת זו, אשר באופן נורמטיבי הולכת ומתבססת בגילאי הילדות, נוצרים קשיים משמעותיים ביכולת הויסות הרגשי וביכולת לנתח ולהגיב באופן תואם בסיטואציות חברתיות.
גישות נוספות הדגישו את תפקידו של הטיפול ההורי הלקוי בגילאי הילדות המוקדמת. חלקן הדגישו את קשיי ההורה ביצירת איזון בין תלות ועצמאות בגילאים המוקדמים, בהם הילד מתחיל לצאת אל העולם באופן עצמאי יותר. חלקן הדגישו את השפעתן של מערכות יחסים מתעללות (פיסית, מינית ורגשית) ומזניחות אשר יוצרות תמונת עולם שלילית ומעוותת אשר מהווה בסיס להתפתחות הקשיים הבין אישיים. במערכות יחסים אלו הילד לומד כי הקשר המשמעותי והקרוב ביותר (הקשר עם ההורה) הוא גם הקשר המסוכן וההרסני ביותר, ומכאן קצרה הדרך ליחסים מתעללים, התנהגויות סיכון עצמי וקושי בויסות רגשי במערכות יחסים בין אישיות.
מלבד הגורמים הסביבתיים והרגשיים, הצביעו מודלים ביולוגיים גם על חוסר איזון נוירוכימי בנוירוטרנסמיטורים כדופאמין וסרוטונין, אשר משפיעים על איזון מצב הרוח, וקשורים בהפרעות נפשיות אחרות כסכיזופרניה ודיכאון.
לסיכום, התבוננות במודלים המרכזיים המסבירים את תהליך היווצרות האישיות הגבולית מצביעה על תפקידם הקריטי של מערכות היחסים המוקדמות ועל הפגיעה בתהליכי עיבוד וויסות רגשי.
הסבל העמוק אשר נגרם לבעלי האישיות הגבולית מצביע על הצורך הרב בעזרה מקצועית-טיפולית ואכן, לאורך השנים פותחו מודלים טיפוליים רבים אשר מחקרים הצביעו על יעילותם בהפחתת הסבל, הקשיים הבין אישיים וההתנהגויות ההרסניות. בחלק ב' של המאמר נסקור את המודלים הטיפוליים המובילים בתחום.
לקבלת מידע נוסף אודות הפרעת אישיות גבולית
