29.12.22
צוות בטיפולנט
עדי בת ה-20 עולה על מטוס בדרכה לטיול הגדול שלה במזרח, אך בעוד שהמטוס מתחיל להסיע לכיוון מסלול ההמראה, היא חשה בזיעה קרה ודפיקות לב מואצות, היא מבקשת בתקיפות לרדת מהמטוס תוך כדי שהיא חושבת כי כל שאר הנוסעים בוודאי מתבוננים בה בשיפוטיות. במקרה הזה – זוהי רק סימולציה, עדי יכולה להוריד את משקפי המציאות המדומה, לחזור למרחב הטיפולי הבטוח ולהמשיך לעבוד על ההתמודדות שלה מול חרדת הטיסה. אז מהי מציאות מדומה וכיצד היא יכולה לשמש אותנו בטיפול?
מה הקשר בין 'מציאות מדומה' לטיפול?
מציאות מדומה (virtual reality), או בקיצור VR, היא טכנולוגיה אשר מספקת למשתמש אשליה כי הוא נמצא בסביבה מציאותית אחרת מזו שהוא נמצא בה באמת. טכנולוגיית VR משמשת לצורך משחק, אימון, לימוד, וכן – מחקרים מראים כי היא עשויה להיות כלי יעיל במסגרת טיפול, במיוחד במצבים של הפרעות חרדה.
לרוב הדרך היעילה ביותר לטפל בחרדה היא דרך חשיפה לדבר אשר מעורר אותה, מה שמכונה בשפה המקצועית 'חשיפה ממושכת'. למשל, פחד מטיסה יכלול גירויים שונים המעוררים את הפחד, כמו רעשי מנוע, טלטלות תא הנוסעים או מערכת כריזה. שימוש ב-VR בטיפול בחרדה מתבסס על ההנחה כי ככל שהגירוי אליו נחשף המטופל מדמה באופן מוחשי יותר את מה שמעורר את החרדה, כך הטיפול יהיה יעיל יותר.
מחקרים מראים כי המפגש עם גירויים מעוררי פחד או חרדה באמצעות מציאות מדומה, מעורר תחושות גופניות דומות לאלו אשר במציאות האמיתית, כמו הזעה, דופק מהיר או סחרחורת. כאשר משתמשים ב-VR במסגרת תהליך טיפולי, המטופלים נחשפים לגירויים מעוררי חרדה והם לומדים ומתרגלים טכניקות של התמודדות עמה.
באילו מצבים ניתן להיעזר ב-VR?
כניסתה של טכנולוגיית ה-VR לחדר הטיפולים הינה חדשה ועדיין מצויה תחת מחקר. עם זאת, ישנן עדויות מחקריות על כך ששימוש במציאות מדומה עשוי להיות יעיל עבור המצבים הבאים:
1. חרדה או פוביה ספציפית
זהו השימוש העיקרי בטכנולוגיה זו במסגרת טיפול. האשליה הטכנולוגית מאפשרת למטופל לתרגל חשיפה לדבר אשר מעורר חרדה באופן אשר קרוב ככל הניתן למציאות. כך, בטרם המטופל נחשף אל ״הדבר האמיתי״ הוא יכול לתרגל את ההתמודדות מולו, וכן לחזק את הביטחון שלו ביכולתו להתגבר עליו. מדובר על מצבים כמו חרדת טיסה, חרדת נהיגה, פחד גבהים (אקרופוביה) או פחד מחרקים למיניהם (אנטופוביה).
2. PTSD בקרב הלומי קרב
הלומי קרב רבים חווים תגובות גופניות לנוכח ״טריגרים״, גירויים אשר מזכירים את האירוע, כמו רעש חזק המזכיר ירי. בתהליך הדרגתי עם ליווי מקצועי מתאים, ניתן להיחשף לגירויים אלו בעזרת ה-VR ולהפחית את העוררות הפיזית אליהם. בנוסף, מספר מחקרים מראים כי ניתן להשתמש ב-VR גם כטיפול מונע לטראומה על ידי סימולציות של סיטואציות מורכבות אותן הלוחמים עלולים לפגוש בעת הלחימה.
3. לחץ או כאב פיזי
נמצא כי שימוש ב-VR עשוי לסייע במצבי לחץ וכאב פיזי בעזרת שתי דרכים. הראשונה היא הסחת דעת בעזרת משחק. בהשוואה לפלטפורמות אחרות, החוויה ב-VR יותר מאפשרת לשקוע במשחק ובכך להתנתק מן המציאות המאתגרת. הדרך השנייה היא כאשר המציאות המדומה מספקת סביבה מרגיעה ופסטורלית, ובמקביל המשתמש מקבל הנחייה של תרגול טכניקות הרגעה והרפיה, לדוגמה מיינדפולנס.
לא מהווה תחליף לטיפול
לעיתים אנו מרגישים בנוח יותר לפנות לאמצעים טכנולוגיים ולהסתדר בעצמנו מאשר לשתף אדם אחר בקשיים שלנו ולבקש עזרה. טיפול בחרדה והפרעת דחק פוסט-טראומתית הם מצבים מורכבים ורגישים, ולכן חשוב לזכור כי טכנולוגיית מציאות מדומה היא כלי בו ניתן להשתמש במסגרת התערבות טיפולית ולא תחליף לה.
בהיעדר ליווי טיפולי מתאים, החשיפה למקור החרדה או הטראומה בטרם עת או בעוצמה גדולה מדי, עלולה להיות חוויה מציפה אשר עשויה להחריף את המצב הנפשי. בטיפול תתקיים הערכה ואפיון של המצב הרגשי, קביעת מדרג החשיפות או שיטה טיפולית אחרת, ולעיתים גם המלצה לטיפול תרופתי.
מקורות
https://www.psychologytoday.com/us/blog/integrative-mental-health-care/201711/virtual-reality-graded-xposure-therapy-vrget
https://www.apa.org/monitor/2019/09/cover-virtual-worlds
Park MJ, Kim DJ, Lee U, Na EJ and Jeon HJ (2019) A Literature Overview of Virtual Reality (VR) in Treatment of Psychiatric Disorders: Recent Advances and Limitations. Front. Psychiatry 10:505. doi: 10.3389/fpsyt.2019.00505
