01.06.22
צוות בטיפולנט
אחוז הסובלים מהפרעות אכילה עלה בצורה דרמטית בשנים האחרונות, ולכן יש חשיבות להכיר את דרכי הטיפול האפשרויות להתמודדות עם ההפרעה. זאת, כיוון שהפרעות אכילה משפיעות באופן דרמטי על הרווחה הנפשית ועל היכולת לקיים שגרת חיים מספקת מבחינה תעסוקתית, חברתית ורגשית. יתרה מכך, פעמים רבות היא מובילה לבעיות רפואיות קשות ואף למוות. לכן, טיפול בהפרעות אכילה עוסק בהשלכות הרפואיות והתזונתיות של דפוסי האכילה הבעייתיים וכן עם הקשיים הרגשיים, סביבתיים ובין אישיים הנלווים להפרעה.
מהן הפרעות אכילה?
הפרעות אכילה הן שם כולל לקבוצת הפרעות אשר מאופיינות בדפוסי אכילה לקויים בצורה משמעותית ובעיסוק אינטנסיבי באוכל ובמשקל. שלושת הפרעות האכילה השכיחות ביותר הן:
1. אנורקסיה נרבוזה - הפרעת אכילה המאופיינת בירידה קיצונית במשקל באמצעות הרעבה עצמית, פעילות ספורטיבית, הקאות או שימוש בחומרים (משלשלים וכד'), המלווה בפחד משמעותי מעלייה במשקל.
2. בולימיה נרבוזה - הפרעת אכילה המאופיינת בצריכת כמויות מזון גדולות במיוחד המלוות ב"התנהגויות מפצות", כמו פעילות ספורטיבית אינטנסיבית, הקאות או שימוש בחומרים.
3. הפרעת אכילה כפייתית - הפרעת אכילה המאופיינת בבולמוסי אכילה בהן נצרכת כמות מזון גדולה. הבולמוסים מלווים ברגשות אשמה ותחושת חוסר שליטה אך הם אינם מלווים בהתנהגויות מפצות.
בנוסף, קיימות הפרעות אכילה בילדות, שהן הפרעות אכילה ייחודיות לילדים, אשר כוללות סירוב לאכול, העלאת גירה, תסמונת פיקה ועוד.
כמו כן, לעיתים אנשים מציגים דפוסי אכילה לקויים אשר אינם עונים באופן מלא על הקריטריונים לאבחון הפרעת אכילה על פי ה-DSM. יחד עם זאת, ייתכן ופנייה לגורם מקצועי כגון טיפול רגשי וליווי תזונתי יוכלו לסייע להתמודדות מיטיבה יותר.
טיפול בהפרעות אכילה
הפרעות אכילה מתפתחות לעיתים כתוצאה מלחץ חברתי-תרבותי הנוגע לאידיאל יופי מעוות המאפיין את החברה המערבית. יחד עם זאת, במרבית המקרים עומדים מאחורי הפרעת האכילה גורמים מורכבים הרבה יותר, כגון גורמים גנטיים, גורמים פסיכולוגיים-אישיותיים כפרפקציוניזם וקושי להתמודד עם המיניות המתפתחת בגיל ההתבגרות, וכן להיבטים משפחתיים כסביבה ביתית חודרנית, ריבוי קונפליקטים במשפחה ועוד.
כמו כן, הפרעות אכילה נוטות להיות יחסית עמידות לטיפול, כך שגם כאשר רואים שיפורים משמעותי בעקבות טיפול, האתגר האמיתי הוא למנוע הישנות של ההפרעה, שכן פעמים הסובלות מההפרעה נוטות לחזור ולהציג תסמינים במצבי משבר וקושי. בהתאם, טיפול בהפרעות אכילה הינו מערכתי וכולל התייחסות למספר גורמים והיבטים, כגון ליווי רפואי, תזונתי, טיפול רגשי וטיפול משפחתי. במידת הצורך, לעיתים יש אף צורך באשפוז חלקי או מלא, כפי שיורחב בהמשך:
טיפול פסיכודינאמי - במסגרת טיפול דינאמי, ניתן לזהות את הקונפליקטים הנפשיים העומדים בבסיס הפרעת האכילה, לזהות מה מבטאים דפוסי האכילה הלקויים ולהמיר אותם בביטוי מילולי של הכאב הנפשי. כמו כן, הטיפול מאפשר עיבוד אירועים טראומטיים וקשיים רגשיים אשר הובילו להתפתחות ההפרעה ותורמים לשימורה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי - טיפול על פי גישה זו נמצא כיעיל במיוחד בעבור התמודדות עם בולימיה נרבוזה, דפוסים של התקפי זלילה ומחשבות רומינטיביות על משקל. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתבסס על זיהוי דפוסי התנהגות וחשיבה בלתי יעילים המשמרים את הפרעות האכילה, ומקנה מיומנויות לשליטה וניהול נכון יותר של דפוסי האכילה.
טיפול משפחתי בהפרעות אכילה - טיפול זה נמצא יעיל במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים, בעיקר אלו המתמודדים עם אנורקסיה נרבוזה. מחקרים רבים הצביעו על קיומו של קשר בין בעיות אכילה לדפוסים משפחתיים בעיתיים כחודרנות, תלותיות, קונפליקטים והזנחה. בהתאם, טיפולים משפחתיים המכוונים לשיפור היחסים ודפוסי התקשורת מסייעים גם להחלמה מהפרעת האכילה. גם כאשר לא מדובר במשפחה עם קשיים מסוג זה, ההתמודדות עם הפרעת אכילה מעוררת תחושות קשות של אשמה, כעס וחוסר אונים וטיפול משפחתי מסייע בהתמודדות מורכבת זו.
טיפול תרופתי - תרופות אנטי דיכאוניות נמצאו יעילות לטיפול בבולימיה ואכילה כפייתית, אך אין עדויות להשפעת טיפול תרופתי על סימפטומים של הפרעות אכילה אחרות. יחד עם זאת, כאשר הפרעות אכילה מלוות או מתעוררות על רקע קשיים רגשיים כדיכאון וחרדה, עשוי הטיפול התרופתי לתרום ולהביא לשיפור בדפוסי האכילה באופן עקיף או בטווח הרחוק.
אשפוז - במקרים בהם ההפרעה מסכנת את חייה או התפתחותה של הסובלת ממנה, עשוי אשפוז להיות האופציה הטיפולית היעילה ביותר ואף ההכרחית. טיפול נפשי במסגרת אשפוז מאפשר לייצב את המצב הבריאותי, וכן מאפשר למטופל לקבל מסגרת טיפול תומכת ואינטנסיבית המספקת השגחה מלאה על התפריט התזונתי, ובו זמנית מציעה שירותים טיפוליים מקיפים.
מקורות
https://www.psychologytoday.com/us/conditions/eating-disorders