19.11.08
יעל אידיסיס - קרימינולית קלינית
אם נדמה לכם שהעיתונים בשנים האחרונות מלאים בדיווחים על מקרי אונס, תקיפות מיניות ועוד, כנראה שלא טעיתם. בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של עלייה במספר הדיווחים על עבירות מין שונות ויותר תוקפים מינית מרצים עונשי מאסר על מעשיהם.
אחת הבעיות המרכזיות בתחום עבריינות המין היא הנטייה להישנות העבירות. חומרת עונשו של עבריין שנתפס נקבעת על פי חומרת המעשה ולא על פי מידת מסוכנותו הפוטנציאלית בעתיד, כך שלא פעם חוזרים עברייני מין לתקוף זמן קצר לאחר שחרורם מהכלא.
במטרה להתמודד עם בעיה קשה זו, מציעה ד"ר יעל אידיסיס, קרימינולגית קלינית ופסיכותרפיסטית, תוכנית טיפולית הנלמדת היום במסגרת החוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן. "בניגוד למרבית הטיפולים הפסיכותרפויטיים", אומרת ד"ר אידיסיס, "מטרתו הראשונית של הטיפול אינה הפחתת מצוקתו של המטופל אלא הפחתת מסוכנותו המינית והסיכון לתקיפות נוספות. רק בשלב מאוחר יותר של הטיפול ניתן להתחיל לגעת בנושאים הקשורים למצוקה של התוקף עצמו, לעברו ולאלמנטים הקשורים ברווחתו האישית.
מיהם עברייני המין?
על אף התפיסה המקובלת לפיה עברייני מין הם "סוטים", מדגישה ד"ר אידיסיס את ההבדל בין סטייה מינית לעבריינות מינית: "סטייה מינית היא דפוס חוזר ונשנה של פנטזיות מיניות, דחפים מיניים או התנהגויות מיניות המערבות אובייקטים לא אנושיים, הנאה מגרימת סבל או השפלה או אובייקטים שלא יכולים לתת הסכמה מדעת; הסטיות מוגדרות כאחד מסוגי ההפרעות הנפשיות ופעמים רבות הן מלוות בהפרעת אישיות. עבריינות מינית, לעומת זאת, היא כל התנהגות שנכללת תחת הכותרת החוקית של עבירות המין - אונס, מעשה סדום, מעשים מגונים, עבירות מין במשפחה וכן הלאה. כלומר, סטיות ועבירות מיניות אינן בהכרח חופפות: אדם עם פטיש לנעלי נשים נחשב לסוטה מין, אך לא לעבריין מין ואנס אשר קורבנותיו הן נשים בוגרות ואשר אין לו הנאה מסבל והשפלת הקורבן, אינו בהכרח סוטה, אלא עבריין מין. בחלק מהמקרים, כמובן, האדם הוא גם סוטה וגם עבריין - לדוגמא, פדופיל הפוגע בילדים, עונה להגדרה של סטייה ועבירה כאחד".
בעבר ראתה הפסיכואנליזה את הסטיות המיניות כנובעות מכשל באחד משלבי ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית הנורמטיבית וכניסיון בלתי אדפטיבי להתמודד עם חרדת הסירוס על ידי האב המתעוררת בגילאי הילדות. בהמשך, הושם הדגש על התנסויות ולמידה חברתית בילדות: ילדים אשר היו בעצמם קורבנות להתעללות מינית, או נחשפו להתנהגויות או לתפיסות לקויות של מיניות, הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח סטיות מיניות. בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות לבחינת גורמים ביולוגיים ביצירת הסטיות המיניות, כרמות הורמונליות וסממנים נוירולוגיים, אך ניסיונות אלו לא הניבו תוצאות חד משמעיות.
"כיום", מסבירה ד"ר אידיסיס, "מניחים שסטיות ועבריינות מינית נוצרות משילוב של גורמים מולדים, חוויות עבר, מסרים שליליים על מיניות שהוטמעו בגיל צעיר ובעיות אישיותיות. למשל, אנשים בעלי אישיות אנטי סוציאלית, המאופיינים בהיעדר מצפון ויכולות אמפתיה לאחרים, עשויים להפוך לתוקפים מינית; אנשים עם הפרעת אישיות תלותית או נטייה לתלותיות עשויים להימשך לילדים אשר אינם אובייקטים מאיימים כאנשים בוגרים".
לדבריה של ד"ר אידיסיס, פעמים רבות מגיעים עברייני המין מרקע של מצוקה קשה, אך טיפול פסיכותרפויטי "קלאסי" אשר יתמקד בעברו ובסבלו של המטופל לא רק שאינו מועיל אלא אף מזיק - "מדובר באנשים שפעמים רבות הינם ללא תובנה או יכולת להתבוננות עצמית ולכן טיפול קלאסי הוא חסר טעם ועשוי ליצור תחושה ש'אני כבר בסדר' או של הסרת האחריות לעבירות המיניות".
"זה לא 'קרה לך', אתה בחרת לאנוס": הטיפול בעברייני מין
הטיפול אשר מציעה ד"ר אידיסיס לעברייני מין אינו טיפול פשוט, אבל לדבריה מקטין בצורה משמעותית את הסיכון לתקיפות מיניות נוספות. מדובר בטיפול קבוצתי קוגניטיבי התנהגותי המכוון לדיכוי התנהגויות סוטות ושינוי דפוסי חשיבה מעוותים ובמקביל - לאיתור משאבים חיוביים לשיקום עצמי, מתוך אמונה שהסיכוי לתקיפה מינית יפחת אם האדם יצליח לנהל חיים טובים ומספקים. הטיפול מבוסס על יצירת שינוי בשלושה תחומים מרכזיים - התחום הקוגניטיבי, ההתנהגותי והרגשי:
התחום הקוגניטיבי: "אלמנט מרכזי בטיפול", אומרת ד"ר אידיסיס, "הוא לקיחת אחריות על המעשים ועל משמעותם. רב עברייני המין יודעים היטב שמעשיהם אסורים אך מפתחים עיוותי חשיבה שונים המאפשרים להם לבצע פשעים מיניים ולחיות איתם בשלום. כך, למשל, עשויים עברייני מין להחזיק בתפיסות כ'הוא ילד קטן, גם ככה הוא לא יזכור', 'היא רצתה את זה גם, עובדה שהיא באה אלי עוד פעם', 'זה לא היה מיני, רק משחק', 'גם ככה זה היה רק פעם אחת' וכן הלאה. בדומה, פעמים רבות עברייני מין יכולים לדבר על 'האונס שקרה לי' והמטרה היא לבסס אצלם את תחושת האחריות למעשה - אתה תיכננת, בחרת ותקפת". במסגרת הטיפול לומדים המטופלים לזהות את דפוסי החשיבה הלקויים, את המניעים לתקיפות (למשל, צורך בשליטה והשפלה), את דפוסי הפגיעה ואת "תמרורי האזהרה" היכולים למנוע מהם פגיעות עתידיות.
התחום ההתנהגותי: התחום ההתנהגותי ממוקד בהכחדת דחפים ופנטזיות מיניות אשר עשויים להביא לפגיעה מינית. "משיכה מינית", מסבירה ד"ר אידיסיס, "נוצרת באמצעות התניה: אדם לומד לקשר בין הנאה מינית לגירוי מסוים, אך במקרה של עברייני מין מדובר בהתניה בעייתית. המטרה היא להכחיד התניות מסוג זה המקשרות, למשל, בין ילדים להנאה מינית. במדינות מסוימות בארצות הברית נהוג שימוש באמצעים כשוקים חשמליים או ריחות דוחים כדי להכחיד ודכא דחפים מיניים לא הולמים, אך הטיפול שמציעה ד"ר אידיסיס מבוסס על שימוש בפנטזיות שליליות נגדיות: "מאחר ואי אפשר להרגיש בו זמנית גם אי הנאה והנאה מינית, המטופל לומד להיזכר באירוע שלילי הקשור לעבירה שביצע בכל פעם שדחפים מיניים אסורים עולים. למשל, בכל פעם שמתעורר הדחף, המטופל מונחה להיזכר בהשפלה שנגרמה לו ולאשתו כשהשוטרים פשטו על ביתו, במכות שחטף מהורה של אחד הילדים בהם פגע וכן הלאה". לדבריה של ד"ר אידיסיס, בחלק מהמקרים טכניקות אלו אינן מספיקות בכדי להשיג שליטה בדחפים המיניים. לא ניתן לחייב אדם להשתמש בתרופות אשר ידכאו את דחפיו המיניים אך לעיתים הטיפול מגביר את המודעות ואת המוטיבציה של המטופל להשתמש בתרופות מסוג זה.
התחום הרגשי: אלמנט מרכזי בטיפול הוא פיתוח יכולות אמפתיות. לדבריה של ד"ר אידיסיס, רבים מעברייני המין מתקשים לתפוס את היקף ועומק הסבל שגרמו לקורבנותיהם, וכל עוד הבנה זו אינה מושגת, קשה יהיה להביא גם לשינוי התנהגותי. לכן, חלקו האחרון של הטיפול מוקדש לניסיון לקרב את התוקף לחווית הקורבן ועל ידי כך להביא לתחושות בושה ואשמה: המטופלים צופים בסרטים המתארים את זווית הראייה של קורבנות תקיפה מינית, מתבקשים לתאר את הפגיעה המינית מזווית ראייתה של הקורבן, לכתב מכתבים (שלא ישלחו) לקורבנותיהם ועוד. בין השאר נעשה שימוש במשחקי תפקידים המדמים באופן חלקי את חווית חוסר האונים של הקורבן.
לאחר הטיפול, ממליצה ד"ר אידיסיס על קיום מעקב ושימור האפשרות להיעזר במטפל במקרה הצורך. לדבריה, אלמנטים אלו "מזכירים" למטופל כי הוא עבריין מין וכי עליו לעמוד על המשמר כדי שלא לפגוע שוב וכי במידת הצורך, יש לו אל מי לפנות ובמי להיעזר. מרבית המטופלים הלוקחים חלק בטיפול של ד"ר יעל אידיסיס עושים זאת לאחר שעבירות המין שביצעו התגלו. חלקם משתתפים בטיפול תוך כדי מאסר, מתוך תקווה לקבלת הטבה בתנאים או פחד ממאסר נוסף; חלק מן המטופלים הם בני המגזר החרדי אשר פנו לטיפול בלחץ או באיום רבנים, לאחר שהתוודו או נתפסו מבצעים עבירה מינית. עם זאת, לדבריה של ד"ר אידיסיס במקרים רבים חל שינוי במהלך הטיפול והמטופלים מביעים רצון ומפגינים מאמץ אמיתי להיגמל מדפוס הפגיעה המינית. כמו כן, אנשים המרגישים כי עשויים לבצע תקיפה מינית יכולים להיעזר בטיפול כטיפול מניעה, בטרם יבצעו עבירה מינית (לקבלת טיפול ניתן לפנות לאגודת אלע"מ - האגודה למניעת עבריינות מין - 03-5318221/41).
על המטפלת - ד"ר יעל אידיסיס
ד"ר יעל אידיסיס היא קרימינולית קלינית ופסיכותרפיסטית, מרצה במחלקה לקרימינולוגיה ומנהלת התוכנית להכשרת מטפלים בעברייני מין באוניברסיטת בר אילן.
ניתן ליצור קשר דרך מזכירות אוניברסיטת בר אילן - 03-5318221 או דרך הכרזת המנהלית של לימודי תעודה 03-5317195.