08.03.09
ד"ר דני דרבי
מיניות האדם היא תחום עשיר ומורכב הנוגע להיבטים פסיכולוגיים, רגשיים, חברתיים ופיסיולוגיים. באופן טבעי, תחום זה עשוי להפוך מורכב במיוחד עבור נפגעי/ת טראומה מינית. ד"ר דני דרבי, פסיכולוג קליני ודוקטור למיניות האדם, מנהל מרכז חושים לטיפול מיני, מסביר על האופן בו משפיעה הפגיעה המינית על המיניות והזוגיות ועל הטיפול המיני המגדיל את הסיכוי לחיי מין מספקים.
כשהסקס הוא פצע פתוח: השפעת תקיפה מינית על המיניות
עבור רבים מאיתנו מהווים יחסי המין מקור להנאה וביטוי לאינטימיות עם בן/בת זוגנו, והמיניות מקושרת לקירבה, עונג וסיפוק. באופן טבעי, עבור חלק מנפגעי/ות התקיפה המינית, מקושרת המיניות גם לכאב, השפלה וניצול.
"אחוז לא קטן באוכלוסייה סובל מקשיים מיניים", אומר ד"ר דרבי, "אך בעוד שמרבית הפונים לטיפול עקב קשיים בתפקוד המיני מתלוננים על שעמום, חוסר עניין מיני או שחיקה ביחסי המין הזוגיים, נפגעי תקיפה מינית חווים קשיים המתפרשים על כל רצף התגובה המינית: הקשיים עשויים להתגלות כבר בשלב התשוקה המינית ולהתבטא ברתיעה, חוסר עניין או ירידה בעניין המיני. בעת קיום יחסי המין הקשיים עשויים להתבטא ברמת הנאה ועוררות מינית נמוכה יותר, קושי בהגעה לאורגזמה ועוד. בחלק גדול מהמקרים יחסי מין פשוט מזכירים את הטראומה ולכן הופכים את יחסי המין לחוויה לא נעימה. לעומת זאת, בחלק מן המקרים מביאה הפגיעה המינית דווקא לעיסוק מיני מוגזם או לא סלקטיבי כהתמכרות למין אשר משחזרת באופן עקיף את האירוע הטראומטי".
את הגורמים לקשיים מיניים לאחר פגיעה מינית רואה ד"ר דרבי כקשורים ברגשות שליליים המקושרים למיניות: "המיניות הופכת מורכבת יותר מאחר והיא מזכירה את הטראומה ומעורבים בה רגשות כאשמה ובושה. גם עצם היכולת ליהנות ממין עלולה לקבל משמעויות שליליות ולהתקשר לתחושת אחריות על הפגיעה המינית ("בטח אני פיתיתי אותו"), בושה על היכולת ליהנות מהמיניות וכן הלאה.
למעשה, הטראומה המינית משפיעה בשני ערוצים מרכזיים - התניה ושיבוש בתפיסת העולם. התניה מתייחסת לקישור האוטומטי שנוצר בין מיניות לבין כאב, כפייה וכן הלאה. בחלק מן המקרים ההתניה תביא לרתיעה מדברים ספציפיים ביחסי המין כטון הדיבור של בן הזוג, מילים רגילות הקשורות למין ונאמרו בזמן התקיפה על ידי האנס וכן הלאה. תנוחה או התנהגות של בן הזוג יכולים לקבל משמעות שלילית ולהציף את זיכרון הטראומה, ואילו במקרים מסויימים תהייה הכללה רחבה יותר אשר תביא לרתיעה מגברים או ממין בכלל. במקביל, הטראומה המינית משפיעה על היבטים שונים של תפיסת העולם. הביטחון העצמי, האמון באחרים, הערך העצמי והיכולת ליצור קשר אינטימי עם אחרים נפגעים, וגורמים אלו משפיעים גם על המיניות".
"הוא תקף, אני אשמה": כיצד מתנהל הטיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית?
אחד הנושאים הרגישים ביותר בתחום הפגיעה המינית הוא נושא האשמה. נפגעים רבים חווים אשמה בלא קשר למציאות שהיתה בזמן התקיפה או הניצול המיני. האשמה עלולה להתעורר על כך שנהגו באופן שכביכול "הזמין תקיפה" (כנסיעה בטרמפים), על התנהגותם בשעת האירוע ("איך לא צעקתי?"), שתיקתם אחרי התקיפה ועוד. זאת, למרות שכאשר בוחנים אירועים אלו מקרוב ניתן לראות שלא תמיד האפשרויות שהאדם רואה אחרי הטראומה היו זמינות לו בזמן האירוע. קל לחשוב אחרי איך היה צריך לנהוג, אבל לעולם לא ניתן לדעת מה באמת היו התוצאות אילו הייתה ההתנהגות אחרת.
אחד ההיבטים הכי מעוררי האשמה, מדגיש ד"ר דרבי, הוא התגובות הגופניות בשעת האירוע: "גם כאשר מדובר במין כפוי הגוף מעורר פיסיולוגית ועשוי להגיב באופן מותאם מינית, כביכול. בשעה שחוויה זו יכולה להחוות כבגידה של הגוף, הגוף למעשה מגיב כפי שהוא יודע ובנוי להגיב - בדיוק כפי שדגדוגים יכולים לגרום לנו לצחוק גם כשהדגדוג אינו נעים לנו, כך עשוי להיווצר פער בין החוויה של אי הרצון במגע לבין התגובות הגופניות (זיקפה, הירטבות הנרתיק) ופער זה מביא לבלבול ותחושת אשמה - אולי בעצם כן רציתי? אולי הזמנתי את זה?"
תחושת אשמה זו מתלווה לפגיעה בתפיסה העצמית והמינית ולא פעם הופכת את המיניות למקור לקשיים וכאב רגשי. בהתאם, מצביע ד"ר דרבי על כך שטיפול יעיל בנפגע/ות תקיפה מינית צריך לכלול הן התייחסות לעיבוד הטראומה וחווית האשמה והן לטכניקות שיביאו לשיקום היכולת להינות ממין: "בחלקו הראשון של הטיפול הדגש הוא על עיבוד הטראומה, זיהוי השפעותיה ושינוי תפיסות העולם אשר מקשות על המיניות והאינטימיות. המטרה היא לאפשר עיבוד רגשי של הטראומה (למה זה קרה לי? איך זה השפיע עלי?) ובו זמנית להקנות כלים אשר יאפשרו להטיל ספק בהנחות לא מציאותיות ("אני תמיד בסכנה בזמן סקס"; "כל גבר רוצה לנצל אותי") ולנטרל אותן. בשלב זה נושא האשמה עשוי להיות מאוד דומיננטי ושמים דגש רב על בחינת חווית האשמה תוך התייחסות למידע בו החזיק הנפגע/ת לפני האירוע ולא על סמך תוצאת האירוע, כפי שנוטים לעשות בדרך כלל: האם באמת יכולתי כילד להבין שקרוב המשפחה האהוב עושה לי דבר אסור? האם הייתה לי דרך לצפות מראש שבחור שאני יוצאת איתו לא יכבד את הסירוב שלי?
בשלב השני של הטיפול מתמקדים בחיזוק ותרגול היכולת ליהנות מיחסי המין באמצעות חיבור להנאה החושית, נטרול ההכללות השליליות ("סקס זה תמיד כואב ומפחיד") ויצירת חוויה חיובית יותר של המיניות".
ככה זה כשיש שניים, ואחד מהם הוא נפג/עת תקיפה מינית
למרות שרבים מנפגעי/ות התקיפה המינית חווים קשיים בתחום המיני, פעמים רבות מגיעה הפנייה לטיפול המיני רק בעקבות עידוד או לחץ של בן/בת הזוג. "אחת מהשפעות הטראומה המינית", מסביר ד"ר דרבי, "היא שמיניות הנפגע/ת נותרת בעצם בידי הפוגע כאשר הנפגע עצמו מוותר על מיניותו. אחד הצעדים הראשונים בטיפול הוא חידוד הבנת המטופל כי נלקח ממנו אלמנט משמעותי לו הוא זכאי והעלאת המוטיבציה לחזור וליהנות ממין. המוטיבציה לטיפול מתקיימת ונשמרת רק כאשר הנפגע חש כי הוא זכאי ומעוניין להחזיר לעצמו את השליטה במיניותו. היבט זה משמעותי גם עבור בן/בת הזוג אשר פעמים רבות חווה תסכול ואשמה על תשוקתו וצרכיו המיניים ("איך אני יכול להתעקש על משהו שכל כך קשה לה?"). לאחר גיוס המוטיבציה ועיבוד הטראומה בני הזוג יכולים לבנות מחדש מיניות מותאמת. טכניקה מרכזית בטיפול היא טכניקת "מיקוד תחושה" בה בני הזוג מתרגלים באופן הדרגתי מגע ומתן פידבק אחד לשני; מתחילים ממגע עם בגדים באיזורים לא מיניים ולאט לאט עוברים למגע חושני יותר. למעשה, טיפול מיני אשר נערך במסגרת זוגית דורש שיתוף פעולה והשקעה של שני בני הזוג: בן הזוג שנפגע מוכן להתנסות באופן הדרגתי בסיטואציות אשר כרוכות תחילה בחוסר נוחות עקב התזכורת שהן מהוות לאירוע הטראומטי; בן/בת זוגו של הנפגע/ת צריך להיות מוכן להשהות לזמן מסוים את צרכיו המיניים ולהתאים עצמו לקצב והפרקטיקות החדשות. במקביל, בני הזוג לומדים טכניקות אשר מקלות על ההתמודדות עם הזכרונות והקישורים הטראומטיים המתעוררים סביב המגע המיני. בין השאר נלמדות טכניקות של 'קרקוע' המסייעות לנפגעת להתמודד עם התנתקויות ופלשבקים אשר פוגעים בסקס. למשל, בני הזוג עשויים להיות מונחים להדליק את האור, לגעת זה בזה בצורות מסוימות וכן הלאה".
למרות מורכבותו של הטיפול המיני בנפגע/ות תקיפה מינית מדגיש ד"ר דני דרבי כי במרבית המקרים מדובר בטיפול קצר וממוקד באופן יחסי. כמו כן, ניתן להיעזר בטיפול גם במקביל לטיפול פסיכותרפי קלאסי במידה ויש צורך בהכוונה והדרכה ממוקדת יותר בתחום המיני.
על המטפל
ד"ר דני דרבי הוא פסיכולוג קליני ודוקטור למיניות האדם. הוא מטפל קוגניטיבי התנהגותי המתמחה בטיפול מיני ובנפגעי/ות תקיפה מינית, טיפול בחרדה, חרדה חברתית והפרעות פוסט טראומטיות. מנהל מרכז חושים לטיפול מיני ומרכז קוגנטיקה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי.