05.08.19
צוות בטיפולנט
הדס, שהוריה מתארים אותה כילדה ונערה שמנמונת מאז ומתמיד, התחילה לרדת במשקל בגיל 15. בחודשים הראשונים של הירידה במשקל הוריה תמכו בה ועודדו אותה, והדס נהנתה מהשיפור בהופעתה ומהמחמאות הרבות שגרפה. אך כמו שקורה במקרים רבים של אנורקסיה, הירידה במשקל המשיכה והדס צמצמה באופן קיצוני את מגוון המזונות שהיתה מוכנה לאכול, והחלה לעסוק בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית. אחרי לחץ רב הסכימה הדס לפנות אל טיפול פסיכולוגי בהפרעות אכילה, אך לאחר שנה של טיפול חל שיפור מינורי בלבד במצבה. בשלב זה, המטפלת המליצה על פנייה אל טיפול משפחתי במקביל להמשך הטיפול הפרטני.
טיפול משפחתי להפרעות אכילה: מתי ולמה?
באופן טבעי, כאשר אחד מבני המשפחה מתמודד עם קושי נפשי או רגשי אנו נוטים לחשוב כי שיטת הטיפול המתאימה היא פסיכותרפיה פרטנית אשר תסייע לו בעיבוד הקשיים ורכישת אסטרטגיות התמודדות יעילות. עם זאת, בעשורים האחרונים החלה להתבסס ההבנה כי קשיים רגשיים רבים שביניהם דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה וקשיים רגשיים נוספים - קשורים באופן עמוק למבנה המשפחתי ולדינמיקות המאפיינות אותו, ובפרט כאשר מדובר בהפרעות המתפתחות במהלך גיל ההתבגרות.
טיפול משפחתי מבוסס על ההנחה כי קשיים של אחד מחברי המשפחה תמיד קשורים בדינמיקות המשפחתיות, ובו זמנית משפיעים על כל אחד מחברי המערכת המשפחתית באופן פרטני. היבט זה בולט במיוחד במקרים של הפרעות אכילה: מחקרים מצביעים על כך שרבות מהנערות המתמודדות עם אנורקסיה מגיעות מבתים המאופיינים בהורות חודרנית, שמרנית ושתלטנית ובעידוד (סמוי או גלוי) של נטייה לפרפקציוניזם. בדומה, המחקר מצביע על כך שרבות מהנערות המתמודדות עם בולימיה מגיעות ממשפחות רוויות קונפליקטים בעלות מיומנויות תקשורת וויסות רגשי נמוכות.
כמובן, הפרעות אכילה אינן רק מושפעות מהדינמיקה המשפחתית אלא גם משפיעות עליה. הדאגה לשלומה הפיסי והנפשי של הנערה, הצורך בהשגחה צמודה על אכילתה והמאבקים הקשים המתעוררים לא פעם סביב האכילה מטלטלים את המערכת המשפחתית, מעכירים את האווירה וגוזלים משאבי זמן, כסף ואנרגיות נפשיות מההורים. תהליך זה מביא לא פעם ל"תגובת שרשרת" בה ילדים אחרים במשפחה חשים באופן לא מודע כי עליהם לפתח הפרעות אכילה, בעיות התנהגות או סימפטומים אחרים בכדי לזכות בתשומת הלב ההורית או להביע את הרגשות העזים המתעוררים סביב התקופה הקשה.
טיפול משפחתי להפרעות אכילה: איך זה עובד?
תחילה, הוריה של הדס סירבו לפנייה אל טיפול משפחתי מתוך תחושה כי הדס היא זו שמתמודדת עם הקושי. עם זאת, הקשיים המתמשכים והשוחקים הביאו אותם בסופו של דבר לפנות אל טיפול משפחתי מתוך רצון לקבלת תמיכה וכלים להתמודדות. פגישות הטיפול הראשונות היו מאכזבות: הדס היתה שקטה וביישנית, אחיה היו נבוכים ושתקניים וההורים הביעו סקפטיות רבה לגבי תרומתו של טיפול משפחתי. עם זאת, לאחר מספר פגישות בהן נידונה התחושה של היעדר האפשרות לדבר על הקשיים למרות נוכחותם המשמעותית בחיי המשפחה, ההורים הופתעו מעוצמת הכעס שהדס הביעה כלפיהם: הנערה הביישנית והמופנמת שהכירו הביעה זעם ועלבון סביב תחושתה כי מופעל עליה לחץ בלתי פוסק להצטיינות וכי היעדר הצטיינות משמעה אובדן העניין ותשומת הלב ההורית. בהמשך הטיפול הצטרפו אחיה של הדס לתחושה כי ההורים מפעילים לחץ רב על אימוץ ערכים, התנהגויות ודעות בהם הם עצמם מחזיקים. לצד זאת, הם הביעו כעס על הדס שפנתה להתנהגות קיצונית כל כך אשר הפרה את שגרת החיים של כל אחד מהם. כמו כן, עלתה בטיפול התחושה הכללית כי בני המשפחה מתקשים מאוד לדבר באופן גלוי על קשיים והיבטים שמפריעים להם: "הכל מתחת לפני השטח", טענה הדס, "אי אפשר להגיד כלום והדרך היחידה להגיד שמשהו לא בסדר היא לא לאכול".
טיפול משפחתי, כפי שניתן לראות בדוגמה, מהווה הזדמנות ייחודית לדיון ישיר וכנה בקונפליקטים ודינמיקות אשר מתקיימים "מתחת לפני השטח" ומייצרים קשיים וסימפטומים רגשיים. טיפול משפחתי מאפשר לתת מילים לקשיים שמאחורי הסימפטומים ובאופן זה להפוך את הסימפטומים, המאבקים והקונפליקטים להכרחיים פחות. כמו כן, טיפול משפחתי מחזק מיומנויות תקשורת, מסייע ביצירת ארגון טוב יותר של חלוקת התפקידים והמשאבים ההוריים והמשפחתיים, ומסייע לכל אחד מבני המשפה לפתח אסטרטגיות התמודדות טובות ויעילות יותר עם קשיים ורגשות עוצמתיים. חשוב להדגיש כי טיפול משפחתי סביב הפרעות אכילה אף מציע תמיכה להורים והאחים אשר מתמודדים עם תקופה קשה עמוסה בקושי רגשי אשר לא פעם מוזנח לאור המיקוד הרב בנער/ה בעל הפרעת האכילה. השילוב בין מרכיבים אלו הוא שמביא בסופו של דבר הן להקלה בסימפטומים של הפרעת האכילה והן ל"חיסון" המערכת המשפחתית מהתפתחותם של קשיים נוספים.