04.05.20
ד"ר רותי דרדיקמן עירון
הקושי הגדול בחזרה למסגרות החינוכיות הוא חוסר הידיעה, גם של ההורים וגם של המורים, למה בדיוק חוזרים ואיך. הערפול וההודעות הסותרות מוסיפים גם הם למתח ולחששות. בכדי לסייע בהתמודדותכם, ברצוני להציע מספר טיפים לגבי מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להקל על הילדים ועלינו:
להתכונן לשיחת הכנה עם הילד
המידע שאנחנו מעבירים בערוצים לא מילוליים ובהתנהגות שלנו, פעמים רבות הרבה יותר חזק מהמילים שאנחנו אומרים (או לא אומרים). אם נהיה חרדים, לא קשובים או עצבניים בשיחה, זה יעבור הרבה יותר חזק מהמילים הכי יפות ונכונות שנגיד. לכן, בררו את כל המידע האפשרי שיעזור לכם להבין לקראת מה אתם הולכים ולהרגיש בטוחים בשיחה. בחרו זמן נוח בו אתם פנויים ונינוחים ככל האפשר, ובו גם הילדים פנויים לשמוע (לא רעבים, עייפים או קצרי רוח מכל סיבה שהיא).
להכין את הילדים לכך שלא חוזרים בדיוק לאותה מציאות שעזבנו
חשוב להבהיר לילדים שלפחות חלק מהדברים יראו אחרת בתקופה הקרובה, כדי להכין אותם טוב יותר למצב. ילדים רבים בטוחים שיחזרו והכל יהיה אותו דבר, והאכזבה והתסכול עלולים להיות קשים גם להם וגם להוריהם. אם נסביר כי המציאות הולכת לחזור בצורה מדורגת ונדגיש שאין מדובר במתג שהיה כבוי וכעת בבת אחת נדלק – נעזור להם ולנו להתאזר בסבלנות.
להשתמש בניסיון קודם כדי לתת פרספקטיבה
אם הילד כבר עבר שינוי גדול כמו מעבר דירה או מעבר מסגרת חינוכית בעבר, כדאי להזכיר לו שתמיד בהתחלה דברים לא ברורים, מבלבלים ומלחיצים, אבל עם הזמן הדברים מתארגנים ואנחנו מתרגלים. אם לילדים אין עדיין נסיון כזה, לשתף אותם מניסיוננו אנו. כך למשל ניתן להגיד: "אתה יודע, שינויים גדולים בחיים יכולים להיות מאוד מלחיצים לפעמים וזה מאוד טבעי. אני זוכר שביום הראשון בכתה א' היה לי מאוד מפחיד ומבלבל ולא ידעתי איך אסתדר בהפסקה ואיך אמצא את השירותים ותוך כמה ימים התרגלתי, והרגשתי לגמרי אחרת".
לבחון יחד עם הילד כיצד נכון לו להיערך לשינוי
חשוב לשאול את הילד או הילדה למה התגעגעו וממה דווקא נהנו בתקופה האחרונה, ולחשוב יחד איתם גם מה עלול להיות קשה בחזרה לשגרה. לאחר מכן, ניתן לחשוב ביחד מהן הדרכים שהילד/ה ואנחנו מכירים שיכולות לעזור להם, כמובן בהתאם לגיל.
לשמור על מידה נכונה של כנות ושיתוף
תמיד צריך להגיד את האמת לילד, אבל לא חייבים להגיד לו את כל האמת בבת אחת. כדאי להגיד לילד שיכול להיות בהתחלה בלאגן, שדברים עוד ישתנו, לספר כי יש הרבה דברים שגם אמא ואבא עוד לא יודעים ולהכיר במגבלות של מה שנמצא בשליטתנו. יחד עם זאת, מומלץ לא לשתף בחרדה ובבלבול שלנו על מנת לא להעמיס על הילד. כמובן שטבעי שנחוש רגשות מאתגרים כהורים בתקופה מלחיצה זו, אך חשוב גם לראות שהילד לא חשוף לרגשות עוצמתיים מדי מכדי שיוכל להבין ולהכיל מצד דמויות המהוות עבורו מקור ביטחון.
לזכור שגם אם חוסר הוודאות גדול יש דברים רבים שאנחנו יודעים
אנחנו לא יודעים מה ואיך יהיה בדיוק, אבל אנחנו יודעים שאנחנו אוהבים את הילדים שלנו, שנהיה שם תמיד בשבילם ונעזור להם להתמודד עם האתגרים שיבואו, ושאנחנו שולחים אותם (בתקווה) למקומות ולאנשים טובים שדואגים להם וחושבים עליהם. את האמת הזו כדאי להזכיר לעצמנו ולילדינו ברגעים מלחיצים וגם ברגעים נינוחים – להעביר את המסר כי לצד המציאות המשתנה והמשונה, יש דברים שמהווים עבורנו עוגן במים סוערים.
על המטפלת - ד"ר רותי דרדיקמן עירון
ד"ר רותי דרדיקמן עירון, פסיכולוגית קלינית מומחית - מדריכה, מנהלת המרפאה לבריאות הנפש של קופת החולים "מאוחדת" בחיפה. מטפלת בילדים והורים, נוער ומבוגרים.
