17.09.08
צוות בטיפולנט
כאשר ילדך רץ אל הכביש או מושיט יד לחשמל, אין לך שום התלבטות לגבי חשיבות הגבולות, ותעשה הכל בכדי לעצור אותו. אבל מה לגבי מספר שעות הצפייה בטלוויזיה? ואם היא כל כך בוכה, למה לא לתת לה עוד ממתק? ומתי דווקא כדאי להתגמש?
שאלות אלו מטרידות הורים רבים אשר חוששים להיות "הורים רעים" אך בו זמנית לא רוצים ילד שתלטן ומפונק. עם זאת, חשוב לזכור כי ילד ללא גבולות חש מבולבל ולא מוגן על-ידי הוריו. כאשר אנו מציבים גבולות לילדינו חשוב שגבולות אלו יהיה מתוכננים, מחוברים לצרכיהם של הילדים וההורים, עקביים, גמישים במידת הצורך, ושהרציונל מאחוריהם יהיה מבוסס על מניעת התנהגות בעייתית ולא על ענישה. בנוסף לכך יש להבין שמדובר בתהליך - הגבולות אינם מופנמים אצל הילדים מהיום למחר, והאחריות על השמת הגבול היא על המבוגר. כמובן שיותר קל להגיד מאשר לעשות, ולכן צוות שדות אסף עבורכם מספר טיפים שיעזרו לכם לאורך הדרך:
• אין הוראות הפעלה לילד?! אין גבולות שמתאימים עבור כל ילד, ולצערנו ילדים אינם מגיעים עם חוברת הדרכה. עם זאת, הגישות הפופולאריות כיום גורסות שיש למצוא את האיזון הדק בין הורות אוהבת ותומכת לבין הורות תקיפה וסמכותית. על הגבול להיות מותאם להתפתחות הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית של הילד, וחשוב לזכור שעליו להיות מוצב ללא שימוש באלימות פיסית או מילולית (האסורה ע"פ חוק ונמצאה במחקרים כבלתי יעילה).
• תולים את החוקה על המקרר... ההחלטה על חינוך ילדכם ועל הגבולות שאתם מקנים להם צריכה להיות על-פי שיקול דעתכם בתור הורים (ולא של השכנה או של חמתכם). כאשר אתם מחליטים על הגבולות שאתם רוצים להקנות לילדכם, חשבו לפני כן האם אתם מסוגלים לעמוד בגבול זה, האם הוא בר ביצוע ומובן לילד, האם באמת יש לו משמעות, והאם הוא מונע מראש התנהגות לא רצויה. אם יש לכם רשימה ארוכה של חוקים, סביר להניח שהגזמתם ושאתם מעמיסים על הילד. בנוסף לכך, חשוב להסביר לילד מה אתם מצפים ממנו באופן קונקרטי וברור - למשל אל תגידו לו "תהיה ילד טוב" אלא "אסור לך להרביץ".
• איך להגיב כשהילד מפר את הגבול? הפנמה של גבול היא תהליך ממושך ולכן סביר להניח שלאורך הדרך הילד יפר את הגבול לא פעם. תכננו מראש ובאופן משותף את תגובתכם להפרת הגבול, על-מנת שתגובתכם תהיה עקבית: ילד המודע להשלכות התנהגותו השלילית בעוד מועד אינו מפתח חרדה מיותרת. למשל, מחשבות כ"ירביצו לי? לא יאהבו אותי?" מפחידות הרבה יותר מ"לא יתנו לי קינוח". כמו כן, חשוב לבחור בסנקציה שאתם יודעים שאתם יכולים לעמוד בה. למשל, אי צפייה בטלוויזיה למשך שבוע היא דבר שקשה לאכוף, ואמינותכם תפגע אם הילד ידע ש"מילה היא לא מילה". כמו כן, כאשר הילד מפר את הגבול חשוב להגיב באופן ענייני ולהביע אי שביעות רצון מההתנהגות ולא מהילד. למשל, עדיף שלא לומר "אתה ילד רע, אנוכי וטיפש" אלא להדגיש כי ההתנהגות אינה מקובלת עלינו.
• טובים השניים מן האחד... ילדים הם אלופים ב"מציאת פרצות בחוק" ולכן סביר שינסו לאכוף את הגבולות באמצעות פנייה להורה השני. לכן, כדי שהמסר לא יאבד ממשמעותו חשוב לשמור על עקביות ואחידות הגבולות והאיסורים שמציבים שני ההורים.
• אם לא תאכל יבוא שוטר: פרסים ועונשים הם טכניקה העשויה להשפיע על ההתנהגות באופן יעיל כאשר השימוש בה נכון ומותאם. ניתן לבחור פרסים משמעותיים עבור הילד שידרבנו אותו להתנהגות טובה ובכך למנוע ממנו התנהגות שלילית. גם עונשים תואמים המחזקים את נוכחותו וסמכותו של ההורה עשויים להועיל: עונש הכולל אלימות פיסית, התעלמות או דחייה של הילד מחזקים תחושות שליליות ומעוררים טינה וחוסר כבוד להורה. עונש הכולל מסר ברור לגבי ההתנהגות הבלתי רצויה, ומבהיר כי העונש מתייחס אליה ולא אל הילד באופן כללי - עשוי להעביר מסר ברור.
• יש במי להיעזר לפעמים, למרות כל מאמצכם אתם חשים שהילד לא מקשיב לכם ואינו תופס אתכם כדמויות סמכותיות. במקרה כזה ניתן לקבל עזרה מקצועית אשר תנחה אתכם בהתמודדות והפיקוח על הילד ובהעברת מסר לגבי מידת רצינותכם בעניין. לעיתים עשויה עזרה ממורים, קרובי משפחה או כל דמות אחרת משמעותית בחיי הילד להיות מספקת. בנוסף, ניתן לפנות לייעוץ או טיפול פסיכולוגי או הדרכת הורים, אשר עשויים להביא לשיפור משמעותי בחיזוק הסמכות ההורית, הצבת הגבולות ופתירת הקונפליקטים.
• ואולי רק הפעם... כפי שכבר אמרנו הצבת גבולות הינה דבר הכרחי וחיוני עבור הילדים, אך לעיתים רצוי להתגמש, ולוותר לילדים מדי פעם. יש לשקול כל מקרה לגופו - אם הילד לא רוצה ללכת לחוג, לא יקרה כלום אם נתן לו פעם אחת להישאר בבית. החוקים הם חשובים, אך לעיתים חשוב לא פחות להקשיב לילדים ולרצונם. אנו בתור הורים מנסים לחנך את ילדנו עפ"י ערכנו ואמונותינו, אך עלינו להתאים את החוקים גם לאופיו של הילד ולצרכיו. זכרו שכל הורה עושה טעויות לאורך הדרך, אך תמיד אפשר לנסות לתקן.
