הילד שלי ביישן – איך מפתחים מיומנויות חברתיות?

צוות בטיפולנט

האם לילד שלי יש מספיק חברים? מדוע הילדה שלי מתקשה להצטרף למשחק קיים? הורים נוטים להיות עסוקים במידת החברותיות של ילדיהם, ובצדק. השתלבות חברתית של ילדים היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על רווחה נפשית, וקשיים בתחום זה מובילים במקרים רבים גם לפגיעה בערך העצמי, היעדר פניות ללמידה ומצוקה רגשית.

כמובן, קיימת שונות רבה בין ילדים. יש ילדים יותר מוחצנים, המסתגלים במהרה לסביבות חדשות ומייצרים קשרים חברתיים יחסית בקלות. לעומת זאת, אחרים ביישנים יותר, וזקוקים לעידוד או תמיכה מצד הוריהם בהתמודדות עם מצבים חברתיים חדשים. יש כאלו הזקוקים לחבר אחד או שניים קרובים ואילו אחרים זקוקים למספר רב יותר של חברים. שונות זו נובעת משילוב בין גורמים שונים, ובכתבה הבאה נרחיב אודות מה הופך ילד לביישן, מתי מדובר בבעיה ומה ניתן לעשות בנידון.

מה הופך ילד לביישן?

מידת החברותיות של הילד מושפעת משילוב בין גורמים מולדים וגורמים סביבתיים. גורמים מולדים נוגעים לטמפרמנט הבסיסי של הילד, אשר משפיע על המידה בה הוא פתוח ונינוח עם חוויות ואנשים חדשים. ילדים אשר מגיעים לעולם עם מזג חששני וזהיר יותר עלולים להיות ביישניים ולהימנע מ"קפיצה" אל המים החברתיים. ילדים אלו זקוקים לליווי ועידוד צמוד יותר ביצירת קשרים ראשונית.

גורמים סביבתיים מתייחסים למסרים וההתנסויות אליהם נחשף הילד כבר בשנות חייו הראשונות. בניגוד לטמפרמנט של הילד שהוא מולד ואינו נתון לבחירתנו, לנו כהורים יש מרחב משמעותי בבחירת המסרים שאנו מעבירים לילדנו בתחום החברתי ובבחירת מידת החשיפה שלו לסיטואציות חברתיות.

בנוסף, הסביבה, כמות הגירויים והסיטואציות החברתיות אליהם ילדים נחשפים בשנים הראשונות לחייהם מעצבים את היכולת שלהם ליצור קשרים חברתיים משמעותיים ולשמר אותם. למשל, מחקרים מצאו כי חשיפה ממושכת למסכים מקושרת למיומנויות חברתיות נמוכות יותר. על כן, גורמים סביבתיים מושפעים מהמודל ההורי, הסביבה הקרובה ומידת החשיפה לסיטואציות חברתיות.

• כיצד נוכל לחזק את החוסן
  הנפשי של ילדינו?

  
• צפו עכשיו: ויסות רגשי
  אצל ילדים

  
• טיפול פסיכולוגי לילדים: איך
  תדעו אם הילד זקוק לטיפול?

  

מתי הביישנות הופכת לבעייתית?

כאמור, פעמים רבות ילדים ביישנים ואין הדבר מוביל למצוקה או לפגיעה בתפקוד. יחד עם זאת, לעיתים ביישנות מוגזמת בקרב ילדים מובילה להתפתחות של מעגל אכזרי – חוסר נוחות בסיטואציות חברתיות, המובילה להימנעות מאינטראקציות חברתיות אשר עלולה בעצמה להוביל לקושי בפיתוח מיומנויות חברתיות. כך, כאשר יהיו בסיטואציה חברתית (לרוב בעל כורחם) הם יחושו יותר ויותר חוסר נוחות וחוסר הבנה של הסיטואציה אשר תעמיק את הקושי ואת המצוקה, הן של הילד והן של סביבתו.

במקרים אחרים, ילדים אשר חווים קושי בהבנה והתמודדות עם סיטואציות חברתיות, יביעו תסכול מכך שהם אינם מובנים או מכיוון שהם חשים דחייה כלשהי. במצבים אלו, במקום להימנע מסיטואציות חברתיות, ילדים מציגים לעיתים התנהגויות "לא חברותיות" ומגיבים באופן אלים, משתלט, ועוד.

תחילה, חשוב להבין שככל שנפנה להתמודדות וטיפול עם קשיים חברתיים יותר מוקדם, כך ייטב. גילאי 0-5, לפני כניסה לביה"ס, הם גילאים קריטיים לפיתוח מיומנויות חברתיות. יחד עם זאת, על הורים לנסות ולהימנע מפשוט "לדחוף" את ילדיהם לעבר התמודדות חברתית. לרוב, הדבר רק יגרום לחוויות שליליות נוספות ולהגברת המצוקה וההימנעות של ילדים שגם ככה היו ביישניים והתקשו להתמודד עם סיטואציות חברתיות שונות או חדשות.

איך ניתן לסייע לילדינו בפיתוח מיומנויות חברתיות?

1. להציג מודל הורי לחברותיות - ילדים לומדים הכי טוב על ידי חיקוי. כלומר, גם אם ההורים ידברו על חשיבות המפגש עם ילדים אחרים, אם בפועל ההורים בעצמם לא מציגים התנהגויות סוציאליות ופתוחות לאנשים אחרים, ילדים בעצמם יתקשו ללמוד בעצמם התנהגויות חברתיות.

2. התנסות בקשרים חברתיים וחיזוקים חיוביים – ליצור הזדמנויות למפגשים ואינטראקציות חברתיות אשר מותאמות לתחומי העניין של ילדם, וכן להתחיל בקטן – באינטראקציות של אחד על אחד ולא בקבוצות. בנוסף, בעוד שאנחנו ממהרים להגיב להתנהגויות חברתיות שליליות, אנחנו שוכחים פעמים רבות לחזק התנהגויות חיוביות. חשוב להגיב גם להתנהגויות נכונות מבחינה חברתית, מאחר וכך יגבר הסיכוי להישנותן.

3. להתחיל לתרגל מיומנויות חברתיות בסביבה בטוחה – ניתן להתחיל להתמודד עם סיטואציות חברתיות עם ההורים בעת משחק או עם אחים. במהלך משחקים אלו, יש ללמד מיומנויות בסיסיות כגון יצירת קשר עין, חיוך, דיבור ברור, שימוש בשם, שאילת שאלות המביעות התעניינות כמו "מה" ו"איך", ובהמשך לפתח מיומנויות מורכבות יותר כמו שיתוף פעולה, ניהול משא ומתן ופתרון קונפליקטים.

4. פיתוח מיומנויות תגובה – כאשר ילדים מגיבים באופן "לא חברותי", אלים או לא מותאם, יש לסייע להם בפיתוח מיומנויות אדפטיביות ומתאימות יותר. זאת, על ידי שילוב בין שיקוף הרגש הלא נעים ומתן לגיטימציה לתחושות אלו, לצד שימת גבולות והצעה להתנהגות חלופית. למשל, "באמת מעצבן לחכות הרבה זמן בתור לנדנדה, אבל אסור לך לדחוף את מי שלפניך. אתה יכול בינתיים לשחק בחול עם הילדים שמחכים בתור". ככל שהילד גדול ומנוסה יותר, ניתן לאפשר לו להציע בעצמו התמודדות אחרת ("מה עוד אפשר היה לעשות?" או "מה תעשה בפעם הבאה שתפסיד?")

5. פנייה לטיפול – במידת הצורך ועל פי רמת המצוקה של הילד או של סביבתו. במידה וילדים מפגינים חרדה מפני סיטואציות חברתיות או קושי משמעותי בהבנה של סיטואציות חברתיות והצגת התנהגויות מותאמות, חשוב במיוחד לפנות לטיפול מתאים אשר יסייע הן בפיתוח מיומנויות חברתיות נאותות, לרוב באמצעות טיפול קבוצתי. בנוסף, יש מקום לפנות לטיפול רגשי הכולל גם הדרכת הורים, אשר יסייע לילד ולמשפחתו להתמודד עם המצוקה הנובעת מהביישנות או הקושי להתנהל בסיטואציות חברתיות.

מקורות

https://www.psychologytoday.com/intl/basics/child-development/social-skills

Beauchamp, M. H., & Anderson, V. (2010). SOCIAL: an integrative framework for the development of social skills. Psychological bulletin, 136(1), 39

de Mooij, B., Fekkes, M., Scholte, R. H., & Overbeek, G. (2020). Effective components of social skills training programs for children and adolescents in nonclinical samples: A multilevel meta-analysis. Clinical child and family psychology review, 23(2), 250-264

Hinkley, T., Brown, H., Carson, V., & Teychenne, M. (2018). Cross sectional associations of screen time and outdoor play with social skills in preschool children. PloS one, 13(4), e0193700