ילד לא מקובל - איך מתמודדים?

צוות בטיפולנט

כמעט כל הורה מאחל לילדו להיות מלך הכיתה: אותו ילד שכולם רוצים לשחק איתו, שמוזמן לכל פעילות חברתית, שמצליח חברתית בדיוק במקומות שאנחנו כילדים לא כל כך הצלחנו בהם... מעמד חברתי הוא אחד הנושאים הרגישים והמשמעותיים ביותר עבור ילדים והורים, ובמאמר זה נציג את הגורמים המשפיעים על מעמדו החברתי של הילד ואת הדרכים לשיפור מעמד זה.

השתייכות חברתית היא אחד הצרכים הבסיסיים בחייהם של מרבית האנשים.

תיאוריות ומחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה מצביעים על כך שאנו מגיעים לעולם "מתוכנתים" לחיפוש אחר קשר עם בני אדם אחרים. תינוקות צעירים נוטים להעדיף את פניהן וקולן של אמהותיהם על פני אלו של אנשים אחרים, ומגיבים בבכי כאשר הם שומעים תינוק אחר בוכה; ילדים צעירים מגלים סקרנות טבעית כלפי בני גילם, ונוטים לחפש אחר קרבתם גם ללא הכוונה ישירה; מחקרים רבים מצביעים על כך שרווחתם הנפשית של ילדים מושפעת ממצבם החברתי הרבה יותר מהישגיהם הלימודיים. הצורך בהשתייכות חברתית מלווה את רובנו גם בבגרות, אך בגילאי הילדות, כאשר הילד מגבש את זהותו ומבסס את צעדיו הראשונים מחוץ למעגל החברתי המשפחתי - הוא חיוני ומרכזי במיוחד. על רקע זה, קל להבין את החששות הרבים המתעוררים בילדנו ובנו נוכח הרעיון שהאוצר הביתי שלנו - המתוק והחכם - יהיה "ילד לא מקובל".

המונח "לא מקובל" מתייחס בדרך כלל לאחד משני מצבים: מצב חמור של בידוד חברתי, דחייה, הצקות או חרם ומצב חמור פחות בו הילד אינו מקובל ואינו נמצא בראש ההיררכיה החברתית, אך אינו סובל מדחייה. במאמר זה נתמקד בסוג חוסר המקובלות השני (לקריאה על התמודדות עם קשיים חברתיים לחץ כאן).

• חרם אונליין: על חרם בקרב ילדים בעידן הווירטואלי

  
• כיצד נוכל לחזק את החוסן
  הנפשי של ילדינו?

  
• למה מתכוונים כשמדברים על 'ילדות רעות'?

  

ילד לא מקובל - או הורה לא מקובל? גורמים לחוסר מקובלות

הרצון שלנו שלילדנו יהיה טוב הוא טבעי, מובן וחיוני. אך במקרים רבים רצון זה אינו מבטא רק את אהבתנו הכנה לילד, אלא גם את היותו שלוחה שלנו וביטוי להצלחותינו וכשלונותינו כהורים. כך, ציפיות ותפיסות רבות בהן אנו מחזיקים לגבי הילד מתגבשים פעמים רבות על בסיס זכרונותינו וחוויותינו האישיים: הורה שסבל מדחייה חברתית משתוקק לכך שילדו יהיה מלך הכיתה ואם שהיתה מוקפת תמיד בחברות משוכנעת שילדתה אומללה אם אינה נהנית ממעמד חברתי דומה. אך האם ציפיות אלו מבטאות תמיד את צרכיו של הילד? לא בהכרח. כאשר הילד סובל מקשיים חברתיים משמעותיים, הצקות או חרם, יש סיבה ברורה לדאגה. אבל מה אם הילד אינו סובל חברתית, אלא רק לא מקובל? במצבים אלו, חשוב לבחון היטב מי סובל ממעמדו החברתי של הילד - הילד עצמו או ההורה. ילדים רבים חשים מסופקים כאשר יש להם מספר חברים קרובים, ואינם חווים מצוקה משמעותית סביב העובדה שאינם מלכי הכיתה.

גם כאשר ציפיותיו של ההורה אינן מוגזמות, עשויים מסרים מסויימים להם חשוף הילד בבית להקשות עליו להתערות חברתית. כאשר ההורה, באופן מודע או בלתי מודע, אינו סומך על כישוריו החברתיים של הילד או מתקשה לוותר על הקשר הקרוב והצמוד אליו, הוא עלול להעביר לילד מסרים סמויים אשר פוגעים בבטחונו או ברצונו של הילד להשתלב חברתית. גם מסרים המשדרים חוסר אמון וחשדנות כלפי אינטראקציות חברתיות ("שים לב כי ילדים לפעמים רק רוצים לנצל אותך"; תסמכי רק על עצמך") עלולים להשפיע באופן דומה.

מלבד לגורמים הקשורים באינטראקציות המשפחתיות ישנם כמובן גורמים אישיים ואישיותיים של הילד אשר משפיעים על מעמדו החברתי:

• חריגות: ילדים אשר סובלים ממגבלה גופנית, חריגות (שפה, צבע עור שונה) או באים ממשפחה בעלת מבנה לא קונבנציונלי עשויים להתמודד עם יותר הצקות ולהתקשות יותר לזכות במעמד חברתי גבוה. עם זאת, הכנה של הילד להתמודדות עם הקשיים וגיוס תמיכה מהמערכת החינוכית עשויה למתן את הקשיים באופן משמעותי.

• אטרקטיביות חיצונית: ילדים בעלי הופעה חיצונית אטרקטיבית יוצרים רושם חיצוני חיובי יותר ופעמים רבות זוכים באופן אוטומטי להערכה וייחוס תכונות חיוביות (יכולת לימודית, חברותיות) על ידי ילדים ואנשי מקצוע. עם זאת, מידת אטרקטיביות ממוצעת אינה פוגעת ביכולתו של הילד להיות מקובל. אלמנט אשר עשוי לפגוע במידת המקובלות של הילד הוא הופעה מוזנחת ומרושלת, לבוש חריג שאינו תואם את הנורמות החברתיות או הדפת ריח לא נעים.

• אגרסיביות ועויינות: ילדים אשר מפגינים התנהגות תוקפנית או עויינות לא מילולית (כלומר, עויינות המובעת דרך שפת גוף והבעות פנים) הם בעלי סיכוי נמוך להפוך לילדים מקובלים.

• יכולת ויסות רגשי ומיקוד קשב: ילדים בעלי יכולת לווסת ולשלוט ברגשותיהם ולהתמקד בנושא מסוים נהנים ממעמד חברתי גבוה יותר ביחס לילדים אשר מתקשים בתחומים אלו. זאת, מאחר וילדים אלו נוטים פחות להתפרץ, להפגין רגש שלילי ולהקלע לקונפליקטים מהם הם מתקשים להיחלץ.

ילד לא מקובל - מה עושים?

עד כאן לגורמים העומדים בבסיס חוסר המקובלות. אבל כיצד מגיבים? איך עוזרים בלי להפעיל לחץ? כמה צריך לעזור וכמה לתת לילד להסתדר בעצמו? קיבצנו מספר טיפים שיכולים לעזור.

1. קודם כל - לא להתעלם

נושא המעמד החברתי הוא נושא רגיש - אחד הדברים הקשים ביותר להורה הוא לראות שהילד המתוק, המקסים והחכם נדחה על ידי בני גילו. קושי זה עשוי להביא להתעלמות והשתקה של קשיי הילד, באופן שלא מאפשר לסייע לו. לכן, חשוב לבדוק עם הילד כיצד הוא מרגיש מבחינה חברתית ולסייע לו לתפוס את מעמדו החברתי באופן נכון: אפשר לעודד ילד עם חברים מעטים להרחיב את קשריו החברתיים ולהזמין לביתו חברים חדשים, ובו זמנית לעזור לילד לקחת בפרופורציה גם את הועבדה שאינו מלך הכיתה: להדגיש ולתמוך בקשרים הקיימים, ולא לחזק את התפיסה לפיה אם אתה לא מלך הכיתה - זה לא שווה כלום; להדגיש שאי הזמנה לאירוע חברתי יחיד אין משמעה דחייה חברתית; לתת לגיטימציה לכמיהה של הילד להיות מלך הכיתה אך בו זמנית - להדגיש את הישגיו החברתיים המציאותיים ואת כישוריו הנוספים.

2. בחן את ילדך: האם יש לו מיומנויות חברתיות הולמות?

חוסר מקובלות יכול לנבוע מקושי בהפנמת מיומנויות חברתיות אשר הופך את הילד לפחות אטרקטיבי מבחינה חברתית. במידה והילד מתמודד עם קשיים ממושכים בהפנמת קודים חברתיים, קריאת סיטואציות חברתיות, ניהול משא ומתן וניהול נכון של קונפליקטים או במידה והוא שתלטן או ביישן באופן שפוגע בהשתלותו החברתית, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. קבוצות טיפוליות או טיפולים פרטניים הממוקדים בהקניית מיומנויות חברתיות מסייעים בצורה משמעותית ומקנים לילד כלים אשר תורמים להשתלבותו החברתית.

3. לא להתבייש לעזור

למרות שהזירה החברתית היא עולמם של הילדים, אפשר לסייע לילד להכנס אליה בדרכים עקיפות כיזימת אירועים חברתיים בביתו של הילד, עידוד הילד להזמין חברים, עידוד לעיסוק בפעילויות "טרנדיות" (קלפים, סופר בול), בגילאים צעירים - הזמנת חברים עבור הילד, עידוד ורישום הילד לחוגים ופעילויות בהם יוכל ליצור קשר עם ילדים נוספים.

4. שיתוף הצוות החינוכי

בגילאים הצעירים מרבית קשריו החברתיים של הילד נוצרים במסגרת החינוכית, ולכן כדאי להיעזר בצוות החינוכי כאשר הילד מתקשה מבחינה חברתית. ניתן לבקש מהמורה פידבק על תפקודו של הילד כדי להבין את מקור הקושי, ולהיעזר בה לקידום מעמדו החברתי באמצעות הושבתו ליד ילדים מקובלים, מתן תפקיד מרכזי בפעילויות (עורך עיתון הכיתה, ראש ועדה) או מתן שבחים ועידוד בפני הכיתה באופן שיעביר מסר חיובי לגבי תכונותיו ויכולותיו.

5. חיזוק הביטחון העצמי

ילד לא מקובל עשוי לסבול מביטחון עצמי ירוד אשר פוגע ביכולתו להשתלב באופן שמוריד עוד יותר את בטחונו העצמי וחוזר חלילה. לכן, כדאי לפעול לחיזוק בטחונו העצמי של ילד על ידי מתן חיזוקים ופידבקים חיוביים, מתן מטלות ביתיות אשר יחזקו את תחושת המסוגלות והרשמה לפעילויות בהן הילד יכול לרכוש מיומנויות ייחודיות כאמנות לחימה, ספורט, צילום וכן הלאה.

לקבלת מידע נוסף אודות מיומנות חברתית