03.08.20
עליזה רוזן
זוג חדש נכנס לקליניקה. רווקים בתחילת העשור השלישי, מקצועות חופשיים.
סיבת הפנייה – 'להיות או לחדול'. היא רוצה להקים אתו משפחה הוא לא בטוח. אוהבים, בטח אוהבים. יש תשוקה וטוב להם יחד. אלא שלאחרונה רבים הרבה על כיוון הקשר. להיות או לחדול?
אישה וגבר מכירים. זוג חדש נוצר. ההכרות הראשונית מלהיבה ומרגשת. כשיש כימיה ויש עניין הדדי, יש תקווה. הזוגיות בתחילת דרכה מתפתחת בשל צרכים משותפים לשייכות שהזוג מחזיק.
אולם על אף התקווה רבים נכנסים לקשר חדש, טוב ומבטיח ככל שיהיה עם הרבה חששות ופחדים. כל אי הסכמה הופכת למהותית ומתקבלת כסימן רע לבאות.
האם להמשיך או להיפרד?
שאלה חוזרת כמעט מההתחלה.
האם אלו אכן סימנים שהזוגיות לא טובה? האם הציפיה להסכמה מלאה היא מציאותית? האם הצורך בהסכמה תמידית נוגד בעצם את הרעיון ששני זרים מנסים לבנות זוגיות שבה המשותף והשונה חייבים למצוא את מקומם בתוך המרחב הזוגי.
מה גורם לזוג חדש לחששות ומתח כבר מההתחלה?
הקליניקה מראה שהיסטוריה של יחסים קודמים וקשרים ראשוניים לא טובים מעיבים על הזוגיות החדשה ולא נותנים לה אפשרות להתפתח.
אדם שחווה קשרים קודמים מאכזבים ולא מספקים, כמה לקשר אחר שיש בו נחמה וביטחון. הוא זקוק ומשתוקק לקשר של אהבה ללא תנאים, קשר שיקבל אותו על כל פגמיו ללא ביקורת או דרישה ולא יכאיב לו יותר אף פעם.
אך באופן פרדוקסאלי הוא יחפש בן/ת זוג שממנה יוכל לדרוש ואתה להיאבק על הצרכים ועל החסכים.
זוהי משאלה ראשונית משותפת של השניים, שהזוגיות תמלא ותרפא פצעים וחסכם מהעבר.
הם לא מוכנים לקבל את העובדה שלבן/ת הזוג יש צרכים, פצעים ומגבלות משלו. משאלת הזוגיות כמרחב מרפא לשניים לא מתממשת, כי שניהם מגיעים עם חסכים.
התלות באחר שממנו יבוא עזרי גוררת תסכול ואכזבה במיוחד אם גם בן/ת הזוג חסר וזקוק בעצמו או במקרה שהתלות היא ברמה מכבידה מידי.
הזוגיות יכולה להיות מרפא ונחמה לשני בני הזוג אם הם יהיו מודעים לעצמם ולצרכיהם ואם יהיו מכוונים להכיר את הצרכים של השני/ה. אפשר ללמוד להשתמש בזוגיות כמשאב משותף בו כל אחד הוא גם תומך וגם נתמך. גם נותן וגם מקבל. אי היכולת לראות את צרכי השני הופכת לחרב פיפיות שפוגעת בחזרה. זוגות מגיבים בד"כ בפגיעה על פגיעה וכך מעגל האיבה ממשיך ומשתרש.
אדם מביא לקשר את אופי הקשר המיטבי או הפוגעני עליו גדל. היחסים בתוכם גדלנו משפיעים עלינו ומגדירים את היחסים שנבנה.
כל קשר יבנה על אותה תבנית מוכרת עליה גדלנו ובתוכה נבנתה התבנית של הזוגית. זוהי תבנית פנימית לא מודעת כמובן, שמפעילה ומנציחה קשרים כואבים, קשרים שבורים.
כדי לצאת מהדפוסים המזיקים על הזוג לעבור תהליך של מודעות משותפת למעשינו ומוכנות להתפתח ולהכיר את היכולות והמגבלות שלנו ושל בת/ן הזוג.
זוגיות יצירתית ומכילה, שיש בה מקום לשניים. לבנות מיכל זוגי משותף וחזק מספיק להכיל תסכול, כאב ופשרות אפשריות.
לא להיות או לחדול אלא לחיות עם הידיעה שאין דבר שלם יותר מלב שבור!!!
על המטפלת - עליזה רוזן
שמי עליזה רוזן M.A, מומחית ובעלת ניסיון בפסיכותרפיה אישית, זוגית וקבוצתית. מדריכה אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ומלמדת במכללות בתוכניות טיפול שונות. קליניקה פרטית ברמת השרון, בשנים האחרונות מטפלת, חוקרת וכותבת על זוגיות, חשיבותה, הבעייתיות המובנית בה וכן על חשיבות הטיפול הזוגי הפסיכואנליטי לטובת ההתפתחות של הזוג והזוגיות.