מה לעשות עם הילד בחופש? קצת להשתעמם

צוות בטיפולנט

הורים רבים דואגים למלא את החופש באין-ספור בילויים וחוששים משעמום, ויש לכך סיבות רבות. למשל, שעמום לעיתים מקושר עם תחושות עצב ובדידות, עלול להוביל ל״נדנוד״ מצד הילד אשר חווה שעמום, ואף למריבה עם אחיו על מנת להפיגו. לצד חששות מוצדקים אלו, פסיכולוגים מאמינים כי לוח זמנים שמאפשר מעט שעמום, טומן בחובו יתרונות חשובים.

למה חשוב להשתעמם?

הילדים של היום כמעט ולא מקבלים את ההזדמנות להשתעמם. יש סביבם אין סוף גירויים – טלוויזיה, משחקי מחשב, רשתות חברתיות וכדומה. היכולת לשאת שעמום חשובה מאוד להתפתחותם, ואלו הם חלק מן היתרונות בכך:

• מנוחה והטענה של המוח: המוח שלנו מוצף במידע והסחות דעת, מה שמוביל לעומס קוגניטיבי ופוגע ביכולות כמו קשב וריכוז. פעילויות מוחיות כמו חלימה בהקיץ ובהייה הם לעיתים מה שהמוח זקוק לו כדי לנוח, להיטען ולהמשיך במשימות. בנוסף, מנוחה מגירויים עשוי להטיב גם עם הבריאות הנפשית, למשל לקחת הפסקה מהרשתות החברתיות אשר נוטות לעורר דחק.

• פיתוח יצירתיות, דמיון וחדשנות: בהיעדר גירויים חיצוניים, מתאפשרת יותר חשיבה יצירתית והפעלת דמיון. כאשר ילד נדרש להפיג את השעמום שלו, עליו להמציא בעצמו עניין ומשמעות בעשייה כלשהי. לדוגמה, קרה לכם פעם שצץ לכם רעיון בזמן המקלחת? זהו מצב שבו כאשר המוח פנוי מעיסוקים אחרים ודווקא אז מגיח רעיון או פתרון חדש.

• עידוד עצמאות ומוטיבציה פנימית: פיתוח יכולת של הילד להיסמך על משאביו הפנימיים, למצוא מה מעניין אותו ומה הוא רוצה לעשות כעת באופן עצמאי – הן יכולות חשובות. מבלי לדעת להסתכל פנימה ולבחון את ההעדפות והמוטיבציות הפנימיות (ולא אלו המוכתבות מבחוץ), ילדים יתקשו למצוא תחומים שמסבים להם הנאה וסקרנות.

• רכישת מיומנויות של שליטה עצמית: היכולת לשאת שעמום קשורה ליכולות כמו קשב וריכוז, וכן ויסות של רגשות, מחשבות ופעולות. בקרב סטודנטים, לדוגמה, נמצא כי חוויה של שעמום מקושרת עם הישגים לימודיים נמוכים. ניתן להבין את הקשר בין השניים דרך היכולת לשאת את השעמום. יכולת זו מאפשרת לסטודנט להמשיך להתרכז וללמוד למרות העניין המופחת, במקום לקום מהשולחן ולעסוק בפעילות מעניינת יותר.

• צפו עכשיו: ויסות רגשי
  אצל ילדים

  
• תסמונת "אמא משעמם לי":
  מדוע, וכיצד מתמודדים איתה?

  
• זה עובר כל גבול! תיווך
  גבולות לילדים

  

איך לאפשר לילד להשתעמם?

באופן פרדוקסלי, להשתעמם זו לא משימה כל כך פשוטה. במהלך חלון הזמן החופשי עלולים לעלות קשיים, הן אצל הילד והן אצל ההורה, ביכולת לשאת את השעמום. לפניכם כמה קווים מנחים על מנת לאפשר את היתרונות הכרוכים בשעמום: 

1. תכננו מסגרת זמנים ברורה

פעילויות בחופש הגדול ושמירה על מסגרת הם חשובים ביותר. ילדים בחופשה זקוקים למסגרת ולכללים וביסוסה של שגרת בסיס הינה חיונית לילדים, במיוחד בגילאים צעירים. עם זאת, אל תמלאו את לוח הזמנים של הילדים בחופש לגמרי. במקביל, השאירו זמנים בהם הילד נמצא תחת השגחת מבוגר ויכול לבחור מה ירצה לעשות.

2. הפרדה מן פעילויות שגרתיות במסך

חשוב שחלון הזמן החופשי זה יהיה נפרד מהזמן שבו הילד משחק או גולש במכשירים אלקטרונים או צופה בטלוויזיה. פעילויות אלו, פעמים רבות נבחרות מתוך תחושת שעמום, אך הן מהוות מענה חיצוני להפגתו ולכן אינן מאפשרות את היתרונות אשר טמונים בשעמום. עם זאת, המסך עשוי לשמש ככלי על מנת לחקור ולמצוא תעסוקה, כמו ללמוד לנגן דרך היו-טיוב. 

3. בצעו הכנה עם הילד

תמכו בילד במעבר להתמודדות עם שעמום – הציעו לו לרשום רשימה של דברים מהנים שהוא היה רוצה לעשות במהלך הקיץ. כאשר יש ברשימה כמה רעיונות, תלו אותה ביחד במקום נגיש לילד והציעו לו לפנות לרשימה כאשר הוא חש שעמום. ניתן כמובן להוסיף דברים לרשימה במהלך החופש.

4. אל תבהלו מהשעמום

טבעי שבתחילה הילד יפנה אליכם שוב ושוב בבקשה שתפיגו את השעמום, וכן ילין על כך שמשעמם לו. הורים מתקשים להתמודד עם הילד המשועמם שלהם, והם מיד עוברים לנסות להתמודד עם השעמום ולהפיגו, לפעמים תוך הפגנת ביקורתיות מסוימת כלפי הילד. האמינו כי עם הזמן הוא ילמד להעסיק את עצמו.

5. הימנעו מלספק פתרונות

כאשר אתם תומכים בילד למצוא מוטיבציה פנימית לתעסוקה, השתדלו לסייע בעזרת שאלות פתוחות ככל הניתן – מה היית רוצה? מה מעניין אותך? מה אתה אוהב לעשות בדרך כלל? אם חסר ציוד בבית, עודדו לפתרון בעיות – מה אפשר לעשות? במה תוכל להשתמש במקום?

עד כה עסקנו ביתרונות ובחשיבות של השעמום וכיצד לאפשר ולתמוך בו. לצד זאת, חשוב להיות ערניים לכך כי במצבים מסוימים תלונה על שעמום בקרב הילד, עשויה ללמד על קושי עמו הוא מתמודד. אחת מהאינדיקציות לכך היא כאשר הילד מתלונן על שעמום דווקא בסביבה עתירת גירויים ואתגרים, כמו בית הספר ובמצבים חברתיים. במידה וההורה מזהה קושי יוצא דופן של ילדו בתוך חלון הזמן החופשי והוא מעוניין להבין מה המקור לכך, ישנה אפשרות לפנות למטפל רגשי בילדים. 

מקורות