למה עכשיו, יותר מאי פעם, הילדים שלכם צריכים לכתוב יומן?

אור שמש

אם מדי פעם אתם מעיינים ברשימות הספרים רבי המכר בישראל, אתם בטח יודעים שסדרת הספרים "יומנו של חנון" מככבת ברשימה זו באופן קבוע, מאז פרסום הספרים הראשונים בסדרה. בעידן בו הרעיון לשכנע ילד לעזוב את האייפד ולקרוא ספר נראה כמעט כמו פנטזיה, רוב הילדים בישראל היו שמחים לקבל את הספר החדש של "יומנו של חנון" כמתנה. נס גלוי של ממש. למעשה, לאחרונה, באירוע חתימה על הספר החדש בסדרת הספרים, שהתקיים בישראל, חיכו מאות רבות של ילדים ובני נוער בתור, על מנת לקבל חתימה ממחבר הספרים - ג'ף קיני, כאילו היה לכל הפחות כוכב תוכנית ריאליטי או אייפון חדש.

ההצלחה של "יומנו של חנון" היא מדהימה, גם בגלל שנראה כי כתיבת יומנים ומכתבים, שבמאות התשע עשרה והעשרים הייתה נפוצה מאוד בקרב ילדים ומתבגרים, הולכת ונעלמת במאה העשרים ואחת. כתיבת היומן פינתה את מקומה קודם כל לכתיבת הבלוגים, וכיום היא נעלמת, כיוון שרוב הילדים ובני הנוער נמצאים בשיח כתוב ומצולם מתמשך עם חבריהם ברשתות החברתיות.

תהליכים אלו הם טבעיים ונובעים מההתפתחות הטכנולוגית והשתנות הזמנים, ויש בהם כמובן יתרונות רבים, אך יש בהם גם מידה מסוימת של הפסד ואפילו אובדן. הנטייה של מרבית הילדים שנולדו לעולם הטכנולוגי בכלל, ולעולם הרשתות החברתיות בפרט, הינה לחשוף ולדברר החוצה, באמצעות הרשתות החברתיות, את מחשבותיהם ופעולותיהם. החשיפה הזו לעולם ה"חברים" (שהם כמובן מאות רבות של חברים ו"עוקבים" ולא כמה חברים בודדים) נעשית באופן מהיר ואף אוטומטי לפעמים, מבלי שהילד נשאר לבדו לרגע עם המחשבות, הרגשות, הקשיים, הריגוש והחוויה שלו. 

כאן טמונה ההזדמנות האדירה שבכתיבת יומן. כתיבת יומן יכולה לאפשר לילד שלכם ללמוד לפתח מרחב פנימי-אישי משלו, בו הוא יכול להימצא בשיח מתמשך עם עצמו, שיח שאינו חשוף לאחרים. 

• כיצד נוכל לחזק את החוסן
  הנפשי של ילדינו?
  

  
• האם אנחנו מאפשרים לילדים
  שלנו יותר מדי ביטוי רגשי?

  
• להתנחם בטיפול נפשי ובערימת ספרים וסרטים

  

7 יתרונות פסיכולוגיים וחברתיים שכתיבת יומן תקנה לילדכם

1. פיתוח היכולת לרפלקציה והרחבת ההיכרות העצמית
יכולת רפלקטיבית היא אחת מהיכולות הנפשיות החשובות ביותר להתפתחות האינטלקטואלית והנפשית שלנו. התובננות עצמית פנימית מכוונת על תהליכי החשיבה, על הרגשות, החוויות, הלמידות והתהליכים החברתיים המתרחשים בחיינו, מעודדת למידה והתפתחות, היכרות טובה יותר עם העצמי ועם אחרים וכך גם מעודדת יחסים בין-אישיים בריאים יותר, רווחה נפשית טובה יותר ולמידה מוצלחת. כתיבת יומן היא למעשה אימון ברפלקציה, וילדים, בני נוער ואף מבוגרים שהתמידו בכתיבת יומן, לאורך למעלה מחצי שנה מראים יכולות רפלקטיביות גבוהות ומודעות עצמית מפותחות יותר לעומת מי שלא כתבו יומן באותו פרק זמן.

2. מיקוד וסידור המחשבות - לטווח הקצר והארוך
כתיבת יומן מאפשרת סידור ומיקוד של המחשבות והחוויות. הכתיבה מקלה על ההבנה של מה חשוב ומה טפל, איפה ואיך אירוע התחיל, מה הוביל למה ומה הן דרכי ההתמודדות האפשריות. לא רק שבאופן מיידי המחשבות על אירוע מסויים הופכות להיות מאורגנות יותר ונבנה נרטיב מסודר לאירוע ולהתמקמות שלו ברצף החיים, אלא שהילד רוכש מיומנויות של ארגון ומיקוד המחשבה שלו והתמצאות מסודרת בסיפור החיים שלו (כלומר מה גרם למה ומה הוביל אותו למקום בו הוא נמצא היום), מיומנויות שישרתו אותו לכל אורך חייו ונמצאו כמקדמות בריאות נפשית.

3. הרגעה והפחתה של מחשבות חוזרות
הרגעה והפחתת מתח היא משהו שכמעט כל ילד, מתבגר ומבוגר יכול ליהנות ממנו. כתיבת יומן מאפשרת הפחתת מתח ככל הנראה באמצעות מנגנונים שונים. הראשון הוא אוורור של רגשות, מחשבות וחוויות שלא תמיד הילד מרגיש שהוא יכול לפתוח ולדבר עליהם עם אחרים. השני הוא היכולת לסדר ולארגן את הדברים (מסעיף 2). המנגנון השלישי, ככל הנראה, הוא התחושה שהמחשבה או האירוע נמצאים וכתובים במקום מוגן ושמור, מחוץ לעצמי, ולכן ניתן לשחרר אותם במידה מסוימת ולהפחית את החשיבה עליהם. בשל מנגנון הפעולה השלישי, כתיבת יומן מומלצת מאוד לילדים הסובלים מדיכאון או חרדה ונוטים למחשבות החוזרות על עצמן שוב ושוב. גם ילדים שמתקשים להירדם בלילה יוכלו להרוויח מאוד מכתיבת לפחות דף אחד ביומן בכל יום, לפני השינה.

בשל שילוב של היתרונות השני והשלישי, ילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יכולים להרוויח רבות מניהול יומן; כתיבת יומן נמצאה במחקרים כמסייעת להם להתמודד עם קשיי הארגון, הריכוז, דחיית הסיפוקים, הזיכרון ויצירת הנרטיב של אירועים, המאפיינים בעלי הפרעות קשב וריכוז.

4. פיתוח מיומנויות שפה
כתיבת יומן דורשת מיומנויות שפה מגוונות ומאפשרת לילד להתנסות במשלבים לשוניים שונים ובהבעת המחשבות, הרגשות והתחושות שלו בכתב. כל אלו יוצרים פיתוח של מיומנויות השפה, משלב לשוני גבוה יותר ויכולת ביטוי טובה יותר של החוויה האישית.

5. למידת "הגיינת רשת" וניהול הפרטיות ברשת
בדוחות של הפורום הכלכלי העולמי וכן של מכוני מחקר מטעם ה-OECD לחינוך, המסכמים מהם הכישורים הקוגניטיביים שידרשו ביותר לילדים של היום כבוגרים, מציינים חוקרים שוב ושוב את החשיבות העצומה של היכולת של האדם להפריד בין מה שפרטי ואישי לבין הדברים שניתן לפרסם ברשת, ברשות הרבים. מיומנות זו, שנראית למי שנולד לפני עידן הרשתות החברתיות כבסיסית, הייתה מאז ומתמיד מיומנות המורכבת ומבלבלת ביותר למתבגרים וילדים, אך בעידן הרשתות החברתיות, היא אפילו עוד יותר מבלבלת, וילדים ובני נוער מתקשים לרכוש אותה. ניהול יומן יכול לאפשר לילדיכם ללמוד להפריד בין החוויה האישית הפרטית שלהם לבין מה שהם מעוניינים ומוכנים לחשוף לעיני כל. בעזרת שיח בין ההורה לילד על היומן וההבדלים בין יומן לבלוג (ברשת), וכן בין יומן לשיח ברשתות החברתיות, ניתן לסייע לילד ליצור את התמהיל הנכון עבורו של מה שהוא מוכן לפרסם אודות עצמו ומה לא.

6. התמודדות עם אירועים טראומתיים
כתיבה על אירועים טראומטיים במידה וקרו כאלו, נמצאה במחקרים שונים כמשפרת את ההתמודדות הנפשית עם הטראומה והחיים אחריה, ואפילו את המצב הבריאותי של מי שעברו טראומה.

7. קידום ילדים מחוננים
כתיבת יומן נמצאה מועילה במיוחד לילדים מחוננים. יתרה מזאת, חוקרים מציעים שחשוב במיוחד לעודד בנים מחוננים לכתוב יומן, שכן הם נוטים לעשות זאת פחות מבנות, אף על פי שהחשיבות הנפשית והחברתית של כתיבת יומן עבורם היא גדולה יותר.

לסיכום,

לכתיבת יומן יש יתרונות רבים. זה הזמן "לרכב על הגל" של סדרת הספרים המצליחה "יומנו של חנון" ולעודד את הילד שלכם להתחיל לכתוב יומן. כדאי לקחת את הילד לבחור יחד מחברת שיאהב וניתן להקדיש בכל יום זמן ייעודי לכתיבה ביומן, רצוי לפני השינה. מחקרים שונים מראים כי בנים נוטים פחות לכתוב יומן, אף על פי שכתיבת היומן מועילה להם במידה זהה ואף לעיתים גדולה יותר, ולכן כדאי לעודד גם בנים לכתיבה.

על הכותבת - אור שמש

אור שמש הינה פסיכולוגית קלינית מתמחה הפועלת ביחידה לתגובת קרב בצה"ל, יחידה המציעה טיפול פסיכולוגי לכל אזרח שהשתתף בלחימה כחייל צה"ל סדיר או מילואים וסובל מקשיים כתוצאה מההתמודדות עם השלכות הלחימה. אור הינה בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מהמכללה האקדמית תל אביב יפו ועורכת המגזין "הגיע זמן חינוך". 

מקורות

הווארד גרדנר, אינטליגנציות מרובות: התאוריה הלכה למעשה, מאנגלית: אמיר צוקרמן, ירושלים : מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה, 1996. 

Baikie, K. A., & Wilhelm, K. (2005). Emotional and physical health benefits of expressive writing. Advances in psychiatric treatment, 11(5), 338-346‏

Heydt, S. (2004). Dear Diary: Don't Be Alarmed... I'm a Boy. Gifted Child Today, 27(3), 16-25‏

Hiemstra, R. (2001). Uses and benefits of journal writing. New directions for adult and continuing education, 2001(90), 19‏

Young, S., & Myanthi Amarasinghe, J. (2010). Practitioner Review: Non?pharmacological treatments for ADHD: A lifespan approach. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 51(2), 116-133‏