15.08.11
צוות בטיפולנט
כמה פעמים מצאת את עצמך דוחה מחזר רציני ומאוהב עד מעל הראש, ובוהה בכמיהה ביו"ר אגודת הסטודנטים המוקף בחורות אחרות? כמה פעמים נשבעת שלא תתחיל שוב קשר חסר סיכוי, ומצאת את עצמך מפלרטט עם אישה נשואה או בחורה שהודיעה לך שהיא ממש לא בעניין?
סימפטום הרדיפה דווקא אחרי מי ש"קשה להשגה" או בלתי זמין לקשר הוא סימפטום נפוץ למדי. צעירים וצעירות רבים, חלקם אטרקטיביים ונחשקים ביותר בפני עצמם, מוצאים עצמם נמשכים לא פעם דווקא לאדם היחיד שנראה כבלתי מושג לחלוטין. ה"סימפטום" יכול להתבטא בצורות שונות - החל מהתאהבויות דווקא בנשים נשואות, בוסים ובנות הזוג של החבר הכי טוב, דרך משיכה לאנשים אשר אינם פנויים מבחינה רגשית ועד לאנשים פנויים ואפשריים - אך לא מעוניינים. אך מדוע דווקא אנשים אלו מושכים חלק מאיתנו? חלק מה"מכורים" לאותם קשרים קשים להשגה יסבירו את הנטייה בהנאה מאתגר הכיבוש, חלקם יצהירו כי ה"קשיחות" שמפגין הצד השני היא שמלבה את התשוקה וחלקם יודו בתסכול שאין להם מושג מדוע זה כך - ואיך נפטרים מהדפוס ומתחילים קשרים בריאים ויציבים יותר.
זה לא אני, זאת את - מאפייני ה"קשים להשגה"
האם אותם אנשים "קשים להשגה" הם אכן אטרקטיביים במיוחד, או שיש בנו עצמנו משהו שנמשך דווקא אליהם? הפסיכולוגיה החברתית מציעה מספר הסברים אשר הופכים את ה"קשים להשגה" לנחשקים במיוחד.
אנשים אלו ממצבים את עצמם פעמים רבות כ"בררנים" ובעלי "רף גבוה" ומאחר והם כאלה - אנשים אחרים אכן נוטים לתפוס אותם כבעלי ערך גבוה יותר - "כי אם היא מרשה לעצמה להיות כל כך בררנית - כנראה יש לה מה להציע". כלומר, במובן מסוים אותם "קשים להשגה" מתפעלים את אותה מערכת של שיקולים קוגניטיביים שאנו מפעילים כאשר אנו ניצבים בפני שני מוצרים דומים שפער המחירים ביניהם גדול: "כנראה יש משהו במוצר היקר יותר אם הוא מתומחר כך", אנחנו מניחים, ומתקשים לבחור במוצר דומה אך זול יותר ("קל להשגה") אשר גורם לנו לחוש שהתפשרנו ולא רכשנו דבר מה בעל ערך.
מעבר לכך, אותם פרטנרים קשים להשגה ובלתי זמינים מייצרים תחושה חזקה של אי ודאות (היא רוצה? הוא בעניין?) וכך גורמים לאוהב/ת לעסוק בהם ולחשוב עליהם באופן אינטנסיבי, ביחס לבני זוג אשר הצורך בהתלבטות לגבי מידת הרצון שלהם נמוך יותר. העיסוק באי הוודאות שגורם ה"קשה להשגה" הופך אותו למרכזי יותר בחיינו ומלבה את העוצמות הרגשיות.
כמו כן, ככל שמתארכת מערכת היחסים כך קשה לנו יותר להכיר בכך שאנו מבזבזים את זמננו. "אם כבר הגענו עד כאן, אם כבר השקעתי משאבם רגשיים רבים כל כך", אנחנו אומרים לעצמנו,"לא עדיף לנסות עוד קצת? לא חבל שכל המאמץ ירד לטימיון?". גם כאן מופעל מנגנון קוגניטיבי מוכר אשר לא פעם גורם לאנשים להעריך באופן חיובי יותר דברים בהם השקיעו משאבים רבים יותר. כך, אנשים ששילמו יותר כסף על מוצר מסוים ייטו להעריך אותו ואת הנאתם ממנו באופן חיובי יותר מאנשים ששילמו פחות, ובאותו האופן - אנו נוטים להעריך באופן חיובי יותר ולהדגיש את "רגעי חסד" ככל שהשקענו יותר במערכת היחסים. לנטייה זו מצטרפת גם האשליה ש"ממש עוד מעט הוא יהיה בשל לקשר" או ש"הילד רק יגדל עוד קצת ואז היא תתגרש", אשר מקשה עוד יותר על סיום הקשר.
הסברים אלו מתייחסים לסיטואציה החברתית-קוגניטיבית הגורמת לנו להימשך לקשרים בלתי מושגים, אך אינה מסבירה מדוע אנשים מסוימים נוטים יותר מאחרים להימשך לקשרים מסוג זה ו"להתקע" בהם לאורך תקופות ארוכות. כדי לזהות את הגורמים לנטייה מוגברת זו, כדאי לפנות להסברים פסיכולוגיים ואישיותיים.
זו לא את, זה אני - מה בנו גורם לנו להימשך אחרי ה"קשים להשגה"?
הציטוט הידוע "אינני רוצה להיות חבר במועדון אשר יסכים לקבל אותי כחבר" מדגים את אחד ההיבטים הפסיכולוגיים המשפיעים על הנטייה להתעקש על השגת הבלתי מושג. אנשים הפועלים על פי עקרון זה פועלים - במודע או שלא במודע - על סמך ההנחה כי אם מישהו רוצה בהם, סימן שהוא עצמו אינו "מציאה" גדולה. אנשים אלו מאופיינים לא פעם בערך עצמי נמוך אשר גורם להם להתקשות להאמין כי אדם בעל ערך יוכל לרצות בהם. כאשר מנגנון זה הוא הדומיננטי בניסיון להשיג את הבלתי מושג, פעמים רבות אותו פרטנר "קשה להשגה" ונחשק יאבד מקסמו ברגע בו יהפוך למושג ונגיש.
אלמנט נוסף אשר מגדיל את הסיכוי למשיכה לאותם קשים להשגה הוא - איך לא - האופן בו נטבע בנו הקשר עם הורינו. פרויד היה הראשון אשר זיהה את הנטייה לחפש קשרים זוגיים בדמות המודל ההורי - לשלילה ולחיוב. נטייה זו נובעת הן מהעובדה שדפוס האהבה והטיפול בנו הוא משמעותי ביותר ולכן נוטה להטבע בנפשנו באופן עמוק, והן מהנסיונות שלנו לתקן את אותם איזורים של תסכול, חוסר סיפוק או טראומה במערכת היחסים עם ההורים - דרך הזוגיות. כך, לדוגמא, ילד שגדל עם אם בלתי זמינה מבחינה פיסית ו/או רגשית, עקב דיכאון, מחלה או קריירה תובענית עשוי למצא את עצמו נמשך בבגרותו לנשים בלתי זמינות בעליל. הניסיון להשיג דווקא את אהבתן של נשים אלו מהווה ניסיון לתקן את חווית העבר באמצעות הקשר בהווה ש"הפעם" יצליח, סוף סוף.
לצד גורמים אלו, הנוגעים לגורמי עומק העומדים בבסיס המערכת הנפשית-אישיותית, מתקיימים לעיתים גם גורמים פסיכולוגיים מצביים הנוגעים למידת הבשלות והפניות לקשר.
חיפוש אחר אהבה וזוגיות נחשב לנורמלי ומתבקש בקרב אנשים בוגרים צעירים, ורבים מהם מתחילים בחיפוש מבלי שיהיו בשלים לכך. אנשים אלו מתקשים להודות בפני אחרים או בינם לבין עצמם כי הם חוששים ממחוייבות, מיניות ואינטימיות או שבתקופת חיים מסוימת פשוט אינם מרגישים צורך בקשר זוגי ולכן בוחרים באופן בלתי מודע במושאי אהבה אשר איתם אין חשש שהזוגיות תתממש...