מה עוצר אנשים מלפנות לטיפול נפשי? על ההשלכות של בושה וסטיגמות

צוות בטיפולנט

רבים מאיתנו מכירים את המצב הבא: חבר קרוב או בן משפחה נמצא במצב נפשי קשה. ייתכן שהוא מדוכא, לחוץ או אולי חרד מאוד. נראה שחייו מושפעים ממצב זה בצורה משמעותית, והוא סובל רבות. בשל הדאגה ומתוך ניסיון לסייע, אנו מציעים בעדינות שייתכן וכדאי לו להתייעץ עם איש מקצוע על מנת לבחון כיצד ניתן לסייע לו בהקלת המצב. באופן מצער, האדם הסובל העומד מולנו מסרב בכל תוקף לפנות לסיוע כזה, או אומר שישקול זאת, אך לבסוף לא פונה לקבלת עזרה. 

מדוע אנשים לא פונים לטיפול נפשי?

התמודדות עם קושי נפשי היא עניין נפוץ למדי. על פי ארגון הבריאות העולמי, אחד מתוך ארבעה אנשים בעולם יושפע מהפרעה נפשית בשלב כלשהו בחייו. למרות שקיימים כיום טיפולים רבים שיכולים לסייע בהפחתת הסבל הנגרם ממצוקה נפשית, אנשים רבים אינם פונים לטיפול הנפשי לו הם זקוקים. 

מחקרים רבים חקרו את השאלה מדוע אנשים לא פונים לטיפול נפשי, ומצאו גורמים שונים שעשויים להסביר את התופעה. נמצא למשל, כי ישנם אנשים שאינם מאמינים שטיפול נפשי יכול לסייע להם, או אחרים שמאמינים שהם אבודים ואינם יכולים כלל לקבל עזרה מאיש. לעומתם, יש אנשים שמעוניינים לקבל עזרה, אך מצבם הסוציואקונומי מקשה על קבלתה. גורמים נוספים הם הרצון להימנע מלחוות רגשות מכאיבים או הרצון להימנע מלחשוף מידע אישי שעשוי לעורר מצוקה. 

סטיגמה חברתית והימנעות מפנייה לטיפול נפשי

אחת הסיבות שנמצאה כגורם משמעותי להמנעותם של אנשים מפנייה לטיפול נפשי, היא הסטיגמה החברתית. בהקשר של בריאות הנפש, סטיגמה חברתית מתייחסת למצב בו אדם המבקש לעצמו טיפול נפשי, נתפס כלא מקובל חברתית ולכן הוא עשוי להימנע מלפנות לטיפול (Corrigan, 2004).  

• במה שונה שיחה עם פסיכולוג
  משיחה עם חבר?

  
• כיצד לבחור פסיכולוג ולמה
  חשוב לשים לב?

  
• למה באמת מקשיב הפסיכולוג
  בזמן שאתם מדברים?

  

אנשים רבים חושבים שאם הם יפנו לקבלת סיוע נפשי, הם עשויים להיות מתוייגים כ"משוגעים" או כמי ש"לא יכולים להתמודד עם החיים". תפיסה זו כלפי מי שפונה לסיוע נפשי הינה שגויה, ואף עשויה לגרום לנזק במידה והאדם אכן לא פונה לסיוע. לכולנו די ברור שאם אדם חולה במחלה כמו דלקת ריאות, אסטמה, אלרגיה או אפילו סרטן –  כדאי שיפנה לטיפול. אין אנו חושבים שיש משהו לקוי במי שהוא, ואין בכך כל בושה.

לצערנו, בשל הסטיגמה החברתית, המצב שונה כשמדובר בפנייה לטיפול נפשי. אך לאנשים הסובלים מקשיים נפשיים וממחלות נפשיות אין על מה לחוש בושה מכך שהם רוצים להקל על סבלם ופונים לטיפול, בדיוק כפי שלמי שסובל מכל מחלה אחרת אין במה להתבייש.

מה זה סטיגמה עצמית?

לצד הסטיגמה החברתית, קיימת גם הסטיגמה העצמית. סטיגמה עצמית היא תופעה שבה האדם מרגיש ירידה בערך העצמי שלו משום שהוא מתייג את עצמו או את מעשיו כלא מקובלים חברתית (Corrigan, 2004).

בהמשך לכך, מחקר מצא כי אנשים לא רק חוששים לפנות לקבלת סיוע נפשי מחשש שיתפסו באופן שלילי בעיני אחרים (סטיגמה חברתית), אלא גם כאשר מדובר בפניה לגמרי אנונימית, שלא תוודע לסביבתם, יש אנשים הנוטים שלא לפנות לקבלת סיוע, ואפילו לא לברר מידע ברשת על מצבם ועל טיפולים אפשריים להתמודד עמו (Lannin et al, 2016).

במהלך המחקר, ניתנה לנבדקים המתמודדים עם סבל נפשי ניכר, האפשרות ללחוץ על לחצן (מצב אנונימי) אשר יוביל אותם לקבלת מידע על סיוע נפשי. התוצאות הראו שההבדל בין הנבדקים טמון במחשבות השיפוטיות שהם חושבים על עצמם. מתוך כלל הנבדקים אשר סבלו רבות וחשבו מחשבות שיפוטיות רבות על עצמם, רק 8.5% לחצו על הלחצן, כלומר ביקשו מידע על אפשרויות הטיפול. לעומת זאת, מבין אלו שחשבו מעט מחשבות שיפוטיות על עצמם, 17.5% לחצו על הלחצן לשם קבלת מידע על סיוע נפשי. 

החוקרים משייכים התנהגות זו לסטיגמה עצמית – הם מציעים כי אנשים אינם פונים לטיפול או מבררים מידע על מצבם הנפשי, משום שהם מתביישים מעצמם ואינם רוצים להכיר בפני עצמם שהם זקוקים לעזרה. תוצאות המחקר מעידות שלבושה הנלווית לסטיגמה העצמית חלק לא מבוטל בנטייה של אנשים שלא לפנות לסיוע נפשי, גם כאשר הם סובלים ממצוקה משמעותית. 

מה עושים עם זה?

כמעט כולנו מכירים מישהו שסובל מקושי נפשי כלשהו: דיכאון, חרדה, לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז, סכיזופרניה, אוטיזם ועוד. לעיתים קרובות אנחנו לא מודעים לסבל אותו אנשים חשים, זאת בשל הסטיגמה והבושה הנלוות למצבים אלו. דרך משמעותית לעזור לסובבים אותנו היא לתמוך בהם, ולגרום להם להרגיש שזה לגמרי בסדר לפנות לעזרה.

כדי להתמודד עם הקושי הנפשי, חשוב גם שנמצא את היכולת לא להתבייש בעצמנו. דרך להתמודד עם זה תהיה להודות בסבל הנפשי שלנו בפני עצמנו, ואם נרצה, גם בפני הקרובים לנו. הפחתת הסטיגמה החברתית והעצמית תוכל לעזור למי שמתמודד עם קושי נפשי לפנות לעזרה מקצועית, לקבל את הטיפול לו הוא ראוי ולהקל על סבלו. 

היכנסו לקריאה נוספת אודות מציאת פסיכולוג מומלץ וטוב

מקורות

Corrigan, P. (2004). How stigma interferes with mental health care. American Psychologist, 59, 614-625

Lannin, D. G., Guyll, M., Vogel, D. L., & Madon, S. (2013). Reducing the stigma associated with seeking psychotherapy through self-affirmation. Journal of Counseling Psychology, 60, 508-519

Lannin, D. G., Vogel, D. L., Brenner, R. E., Abraham, W. T., & Heath, P. J. (2016). Does self-stigma reduce the probability of seeking mental health information?. Journal of counseling psychology, 63(3), 351

‏Vogel, D. L., Wade, N. G., & Haake, S. (2006). Measuring the self-stigma associated with seeking psychological help. Journal of Counseling Psychology, 53(3), 325-337

נלקח מתוך האתר של ארגון הבריאות העולמי: https://www.who.int/whr/2001/media_centre/press_release/en/