11.08.19
מיכה וייס - פסיכולוג קליני
הפרעת אכילה הינה הפרעה נפשית שמתבטאת באכילה לא נורמטיבית (צמצום באכילה ו/או אכילת יתר), המובילה לתהליכים הרסניים. הפרעות אכילה מסכנות את הבריאות והינן בעלות פוטנציאל לסכנת חיים של ממש. בנוסף לכך, אצל אנשים (רובן נשים) הסובלים מאחת מהפרעות האכילה ישנה גם השפעה הרסנית על שאר תחומי החיים: על התפקוד החברתי והמקצועי, על יכולת ההנאה ועל המעורבות בכלל בחיים. לאחר שנשאלתי פעמים רבות על התאמת טיפול לסובלות/ים מהפרעות אכילה, החלטתי לכתוב את המדריך הקצר הזה בכדי לחדד את צרכי המטופלות/ים ולעזור למטפלים בהכוונת מטופלות/ים לטיפול המתאים.
דימוי עצמי בהפרעת אכילה
בתהליך החיברות שלנו, המוביל להתגבשות הנפשית, כל אחד ואחת מאיתנו נתונים להשפעות שונות, לעיתים השפעות מיטיבות ומעצימות אך לעתים גם השפעות מזיקות. להשפעות המזיקות תורמים דימויי יופי המבליטים רזון, הניבטים בנו מכל עבר דרך 'הפצצת' מסרים במדיה ובתרבות הכללית. מסרים אלה דומיננטיים יותר עבור צעירות/ים אשר תהליכי ההתגבשות הנפשית אצלם מורכבים יותר, בין אם כתוצאה של סביבה מגדלת מורכבת ובין אם כתוצאה של התנסויות עבר טראומטיות. לרוב, ההשפעה ההתחלתית של מסרים אלה הינה מינורית וכוללת דגש שהאדם שם על המראה החיצוני, מתוך רצון "לשפר" אותו מעט. אין פסול במתן חשיבות למראה החיצוני, אולם אצל המפתחות הפרעות אכילה המראה החיצוני הופך לגורם המרכזי המגדיר את הזהות. בשלב מסוים ההקפדה על המראה והניסיון לשלוט בו דרך האכילה, מובילים לצמצום באכילה ולהתנהגויות מפצות כהקאות ו/או שימוש במשלשלים. באופן פרדוקסלי, התנהגויות שמלכתחילה נועדו לשם השגת שליטה בגוף מובילות לאובדן שליטה ולתהליכים הרסניים לגוף ולנפש, בעקבות התערבות בתהליכים חיוניים בסיסיים כאכילה. למעשה, מתחיל להיווצר כדור שלג מסוכן.
טיפול בהפרעות אכילה
מאחר ולא ניתן להצביע על גורם אחד כמחולל ההפרעה אלא על שילוב של גורמים פסיכולוגיים, התנהגותיים וגופניים, גם הטיפול בסובלות/ים מהפרעת אכילה הינו רב מימדי. לצורך 'תפירה' של מערך טיפולי מתאים למטופל/ת נחוץ אבחון, כאשר במהלכו יש להתחשב במספר מימדים שונים:
המימד הגופני
מאחר ומדובר בבעיה נפשית במהותה אשר באה לידי ביטוי בגוף הפיזי, המערך הטיפולי כולל טיפול נפשי שמלווה במעקבים דיאטניים (אצל דיאטנית המתמחה בהפרעות אכילה), אשר מאפשרים להתמודד עם המימד הגופני-תזונתי. לעתים יש גם צורך בליווי פסיכיאטרי לעזרה בוויסות מצבים נפשיים חריפים (דיכאון נלווה, דחפים עוצמתיים וכדומה).
המימד הנפשי
בבואנו לשקול את הטיפול הנפשי המועדף, עומדות כיום בפנינו שתי אפשרויות: טיפולים דינמיים וטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים.
טיפול דינמי: בראייתי, חוזקתם של הטיפולים הדינמיים מצויה ביכולתם לפגוש את המטופלת הסובלת מהפרעות אכילה במקום הרגשי והמוטיבציוני בו היא נמצאת, כאשר לעתים קרובות במקום הזה המוטיבציה מגויסת להעצמת הרזון על פני התוויית חיים נורמליים. אתגר הטיפול הדינמי בהפרעות אכילה הינו ביצירת קשר טיפולי משמעותי שעל בסיסו תוכל המטופלת לבחון את הנחות היסוד שלה שהתעוותו. עקב אכילס של הטיפול בהפרעות אכילה הינו במערך המוטיבציה של המטופל/ת, שפעמים רבות אינו מכוון להבראה. לעתים מגיעות אליי, כמטפל שמטפל גם בגישת ה-DBT, מטופלות שעברו טיפולים אחרים, דינמיים במהותם, אשר הובילו להישגים בתחומי היכולת ליצירת קשרים וגם להתחזקות נפשית, אך לא יצרו שינוי בהתנהגויות הפתולוגיות של הפרעת האכילה. על כן, החולשה היחסית של הטיפול הדינמי הינה בהיעדרם של כלים ללימוד דרכי התמודדות אקטיביות עם סממני ההפרעה.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: נקודת החוזק של טיפולי CBT נעוצה בכך שהם מציעים כלים מעשיים להתמודדות עם סימפטומים, בתהליך טיפולי המחייב השתתפות אקטיבית של המטופל/ת. גישה טיפולית זו מתאימה מאוד למטופלות שעברו עבודה טיפולית דינמית והגיעו בעקבותיה לבשלות יחסית ולנכונות לעבודה אקטיבית למיגור הסימפטומים. אחד מסוגי הטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים הינו טיפול DBT.
טיפול DBT: כמטפל, אני כולל בטיפולים ההתנהגותיים עבור מטופלות/ים הסובלים מהפרעות אכילה טיפולי CBT על גווניהם השונים, אך בעיקר טיפולי DBT שהותאמו במיוחד לטיפול בהפרעות אכילה. לעתים פונים אליי מטופלים לצורך קבלת טיפול DBT (לא פעם בעידוד ההורים שקראו על ההבטחה הטמונה בגישה) ללא הבשלות והכוחות לעבודה אקטיבית למיגור סימפטומים, כאשר כל המערך המוטיבציוני מושקע עדיין בהעצמת הרזון. במקרים אלה אני ממליץ על טיפול דינמי-רגשי מקדים לעבודת ה-DBT, שיכולה להיות מתאימה בהמשך. מניסיוני במחלקה להפרעות אכילה, עבודה בגישת ה-DBT מתאימה לעתים גם למטופלים בעלי יכולת מצומצמת יחסית להתבוננות בעצמי ובסימפטומים מפרספקטיבה הלוקחת בחשבון גורמים ותהליכים פנימיים (מחשבות, רגשות, פנטזיות וכן הלאה). המטלות הישירות המוצעות במסגרת טיפול ה-DBT נותנות מענה וכיוון למטופלים אלה, כשהמטרה הטיפולית הינה הרחבת יכולת המנטליזציה שלהם, זאת על מנת לחזק את התשתית הנפשית להתמודדות עם הפרעת האכילה.
ישנם גורמים נוספים מגוונים בהם יש להתחשב בהתוויה הטיפולית כמו למשל עוצמת ההפרעה, סוג ההפרעה (הפרעה של צמצום לעומת הפרעה דחפית במהותה), קו-מורבידיות וכדומה. אלה כאמור מחייבים אבחון קליני מתאים שבאמצעותו ניתן לבחור בתוכנית הטיפולית המתאימה ביותר.
על הכותב – מיכה וייס
מיכה וייס, פסיכולוג ראשי במרכז להפרעות אכילה למבוגרות בתל-השומר ומנהל המרפאה בפועל. מטפל דינמי ומטפל בגישת ה-DBT.
