23.05.08
צוות בטיפולנט
הורים במשרה מלאה, בני זוג במשרה חלקית - השפעת התרחבות התא המשפחתי על הזוגיות
כמו הורים רבים, אתם בוודאי יכולים להעיד על כך שההפיכה לאם או אב היא אחד השינויים המשמעותיים בחייכם. תפיסת העולם, סדר היום וסדר העדיפויות משתנים ולובשים צורות חדשות, טבעיות ונוחות לנו יותר או פחות. למשימה מורכבת זו, של שילוב הזהות ההורית בתפיסה העצמית, מתווספת משימה מורכבת לא פחות - שילוב התפקיד ההורי בקשר הזוגי.
מה נשתנה הילד הזה? - שינויים בקשר הזוגי בעקבות הלידה
"...הוא חוזר מהעבודה מוקדם, ככה שאני יכולה לנוח עד שהקטנה רעבה. הוא מסתכל עלי כשאני מיניקה ואז מרדים אותה. אחר כך, בדרך כלל, יש לנו שעה שעתיים של שקט, לשתות קפה ביחד ולשמוע איך עבר עליו היום בעבודה ואיך הספר שאני מנסה לקרא..."
רבים מאיתנו היו מפנטזים שכך תראה הזוגיות שלאחר הלידה: זוגיות בה יהווה הטיפול בתינוק חוויה חיובית משותפת, כאשר האלמנטים החבריים והאינטימיים של הזוגיות נותרים כפי שהיו לפני הלידה. אלא שבפועל, הצטרפות התינוק למשפחה מביאה למספר שינויים דרמטיים אשר משנים את אופי הזוגיות.
ה"התאהבות" בתינוק, שמאפיינת רבים מההורים הטריים, מסיטה את מוקד העניין וההשקעה מבן/בת הזוג אל הקשר בין ההורה לתינוק. משאבים של זמן, כסף ואנרגיות רגשיות, אשר הופנו עד כה לקשר הזוגי, מופנים עתה אל התינוק - הכסף שהוקדש לחופשה הזוגית השנתית נשמר בקרן חסכון; השינה המשותפת הארוכה בשבת בבוקר הופכת לבילוי בג'ימבורי. נטייה זו חוברת לאובדן הטבעי של שעות שינה ושעות פנאי ועשויה להביא לויתור על בילויים ותחומי עניין משותפים שאפיינו את הקשר בעבר והפכו אותו לקרוב ומספק.
שינוי משמעותי נוסף שחל בעקבות הלידה הוא היווצרותה של א-סימטריה ביחסים שהתאפיינו עד אז בשוויון והדדיות. האם, שעד לפני מספר חודשים הייתה אשת קריירה, יוצאת פעמים רבות לחופשת לידה ואילו האב, כביכול, "ממשיך כרגיל" בחייו. מצב זה עשוי לעורר כעס ותסכול הן מצד האם - "אני תקועה פה בבית כשהוא ממשיך כאילו כלום" - והן מצד האב - "היא לא רואה שאני משתדל לעזור אבל פשוט גמור אחרי יום עבודה?".
"...לא סיכמנו שתהיה כל כך עייף!" - ציפיות ופערים סביב תפקידי ההורה
מלבד השינוי המשמעותי באורח החיים, מביאה הצטרפותו של התינוק לתא המשפחתי להתעוררותן ובחינתן של תפיסות, ציפיות ופנטזיות של בני הזוג זה כלפי זה וכלפי תפקיד ההורה.
הולדת הילד מאלצת את בני הזוג לבחון זה אצל זו תכונות ויכולות אשר לא נדרשו קודם לכן בזוגיות. לדוגמא, האנרגטיות והקופצנות של אחד מבני הזוג, אשר הוסיפו כל כך הרבה שמחה לזוגיות, עשויות להפוך לבלתי נסבלות כאשר הן מתבטאות בחוסר סבלנות לנדנוד והרדמה ארוכה של התינוק. מלבד הציפיות והצרכים החדשים המתעוררים עם הולדת הילד, מתווספות דילמות והתלבטויות אשר לא ניתן היה לבחון קודם לכן: הרגישות, התבונה וחוש ההומור של בן/בת הזוג נבחנים זמן רב טרם החתונה, אך תפיסות לגבי מידת ההיענות לתינוק, תפקידו של מי להחליף חיתול בארבע בבוקר ומידת שיתוף הסבתות בגידול הילד קשה הרבה יותר לבחון מראש...
כמו כן, לידת התינוק מציפה על פני השטח קונפליקטים וצרכים עמוקים שונים המאפיינים כל אחד מבני הזוג. התא המשפחתי ממנו בא כל אחד מבני הזוג עשוי להיות שונה במהותו, כך שכל אחד מבני הזוג מביא עמו פנטזיות וגישות שונות להורות. דוגמא נפוצה היא יחסו של כל אחד מההורים לגבולות: גבר שביתו התאפיין בגבולות נוקשים ובהורות קשוחה עשוי להשתוקק להורות פתוחה ומתירנית מאוד; אישה שביתה התאפיין בחוסר גבולות הגובל בהזנחה עשויה לחוות את עצמה כאם טובה רק כאשר תהיה מעורבת מאוד בחיי הילד. כאשר תפיסותיהם וציפיותיהם של ההורים תואמות פחות או יותר, עשויות דילמות סביב גידול הילד להיפטר באופן נינוח יחסית, אך תפיסות שונות במהותן עשויות ליצור קונפליקטים קשים.
גם כאשר תפיסות ההורים דומות ומתואמות, עשוי הטיפול המשותף בילד לעורר תחושות מורכבות ואמביוולנטיות. השאלה "האם אני הורה מספיק טוב" היא שאלה עוצמתית ומאיימת המלווה הורים רבים בשלבים שונים של ההורות, והצפייה בטיב ההורות של בן הזוג השני עשויה לעורר רגשות שונים. רגשות אלו עשויים לנוע בין תסכול ואי שביעות רצון ("היא לא מספיק עדינה איתה") לבין תחושות קנאה ופגיעה בערך העצמי ("איך זה שרק אצלו היא נרגעת כל כך מהר?!").
סקס? כשהילד ילך לצבא - האם יש מיניות לאחר הלידה?
כולנו יודעים כי תינוקות מגיעים לעולם בעקבות יחסי מין, אך רבים מההורים חשים כיצד יחסי מין אינם יכולים לבוא בעקבות הגעתו של התינוק לעולם.
אחד הרכיבים המשמעותיים בקשר הזוגי, המבדיל אותו מקשרים אפלטוניים, הוא הרכיב התשוקתי-מיני. יחסי מין תקינים ומספקים מקרבים בין בני הזוג ומעשירים את הזוגיות, אך רכיב זוגי משמעותי זה הוא אחד הראשונים שעשויים להיפגע עם הרחבת התא המשפחתי.
כבר בהריון עשויים ההרגלים המיניים של רבים מהזוגות להשתנות: גופה של האישה משתנה ושינוי זה גורם לה ולבן זוגה, לעיתים, לחוש כי היא אינה מינית כבעבר; תחושות פיסיות (בחילות, תחושת כבדות וכד') עשויות לפגום בחשק המיני. זמן מה לאחר הלידה, גם כאשר יחסי המין הופכים אפשריים ונוחים מבחינה פיסית, הופכים יחסי המין ל"משימה" שאינה טבעית כבעבר: אחד מההיבטים הנעימים במיניות הוא הספונטניות שבה - האפשרות לקיים יחסי מין ברגע בו מתעורר ריגוש מיני ולהתמסר לחוויה המינית "מכל הלב". התרחבות התא המשפחתי מאיימת פעמים רבות על היבט הספונטניות - קשה להתענג על החוויה המינית כאשר ברור שהילד אוטוטו יבכה ומתוך תהיה מתמדת שמא הוא שומע משהו. כמו כן, האנרגיות הרבות שצורכת ההורות מביאה פעמים רבות לתשישות ולחץ אשר מרחיקים עוד יותר את העניין המיני - "אם כבר יש כמה דקות של שקט, לא עדיף לסיים את הכביסה או לחטוף כמה דקות שינה...?".
בנוסף לקשיים הממשיים שמערימה ההורות על החזרה לשגרת יחסי המין, מתמודדים חלק מההורים עם תפיסות ותחושות המגבילים את עניינם במין לאחר הולדת הילדים.
עבור חלק מן הגברים, תפיסת "אמא" כאובייקט מיני (כפי שהייתה בעבר) הופכת בלתי אפשרית. קיום יחסי מין עם אישה שהיא אם מעוררת אי חשק ולעיתים אף סלידה מאחר ובאופן בלתי מודע היא הופכת לאובייקט אסור, כפי שאמו של הגבר הייתה אסורה במגע מיני. שורשיה של תחושה זו היא בתסביך האדיפלי - תשוקתו של הילד הצעיר אל אמו וחששותיו שאם יפגין את תשוקתו יסורס ע"י אביו. ואכן, חלק מן הגברים עשויים לחוות מגע באישה שהיא אם כגילוי עריות ולחוות, בהתאם, אובדן חשק מיני והיעדר זקפה.
פגיעה בחשק המיני של נשים, לעומת זאת, עשויה לנבוע ממקור שונה. במושקעותה הרבה של האם בטיפול בתינוק ישנו רכיב חושני: האם, כמובן, אינה שואבת סיפוק מיני מהקשר עם ילדה, אך הקשר ביניהם רווי גילויים חושניים של ליטוף, נישוק ורכות. רכיב זה, המתלווה ל"מושקעות האמהית הבסיסית", עשוי לגרום לאם לחוש "שבעה" ומסופקת מהקשר עם תינוקה עד כדי כך שעניינה במין יפחת באופן דרמטי.
למרות המורכבות העשויה להתווסף למיניות, הרחבת התא המשפחתי עשויה גם לפתח ולתרום להיבט המיני: העשייה המשותפת סביב הטיפול בילד מקרבת רבים מן ההורים וקרבה זו עשויה להביא לפתיחות ואינטימיות רבה יותר גם בתחום המיני. כמו כן, עבור חלק מהנשים מאפשר ההיריון "גילוי" והתקרבות אל גופן, וכאשר תחושות אלו מלוות בתחושה שבן זוגן חושק בהן, עשויה המיניות להיתרם ולהעמיק.
...והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה (ואפילו עם הילד) - כיצד שומרים על הזוגיות עם התרחבות התא המשפחתי
"הילדה הזאת הרסה לנו את הזוגיות"; "היא הייתה בנאדם אחר לפני הילדים"; "אם הייתי יודעת שהוא יהיה כזה אבא..." אמירות ותחושות כאלו ואחרות עשויות לעורר תחושה כי ילדים הם אתגר גדול מדי עבור כל מערכת זוגית, טובה ככל שתהיה. ואכן, השינויים והקשיים הנובעים מהולדת התינוק מהווים אתגר משמעותי אך לא פחות מכך - מקור להעמקת והעשרת הזוגיות.
התמודדות חיובית ומוצלחת עם האתגר שבטיפול בתינוק עשויה לגבש את "הצוות הזוגי" ולהגביר את תחושת המחויבות והשיתופיות; חווית ההורות יוצרת התנסויות משותפות ייחודיות.
האופן בו משפיעה ההורות על הזוגיות תלויה בגורמים רבים הקשורים בתינוק, בסביבה והתקופה בה נולד ובכל אחד מההורים. עם זאת, מספר דרכים עשויות לסייע בשמירה על הקשר הזוגי:
בנאלי - אבל בואו נדבר על זה: ההצעה "לדבר זה עם זה על הקשיים והחוויות" נשמעת אולי טריוויאלית, אך שיתוף הדדי עשוי להביא לנטרול כעסים ואי הבנות ("אם הייתי יודעת שיש כזה עומס בעבודה לא הייתי כועסת כל כך!") ולאפשר ניהול משא ומתן יעיל ומקדם בנוגע לטיפול בילד.
תור מי להיות אמא? גם כאשר בני הזוג מעונינים לחלוק באופן שווה בטיפול בילד, ניתן לערוך חלוקת תפקידים אשר תאפשר לכל אחד מבני הזוג להתמקד בהיבטי הטיפול הנוחים לו יותר - חלוקת תפקידים מוגדרת עשויה לחסוך עימותים רבים, כל עוד היא נותרת גמישה דיה.
מה בא קודם - ההורה או האדם? במשפחות רבות הופכים התינוק - ואח"כ הילד - למרכז המשפחה: צרכיו, רצונותיו וקשייו עומדים במרכז סדר היום והורים רבים נוטים לשכוח את צורכיהם שלהם. פינוי זמן לצרכים שלנו כאינדיווידואליים וכבני זוג מאפשרת לנו להרגיש נינוחים, פנויים רגשית ומסופקים יותר ועל כן תורמת גם לתפקידנו כהורים. בהתאם, אנשי מקצוע רבים ממליצים להורים להקפיד על שימור פעילויות פנאי (שחיה, פגישה עם חברות, קריאה) ופעילויות זוגיות (כחופשה או ארוחת ערב זוגית משותפת).
מקורות
המדריך הישראלי להורים/ הילי כוכבי, עמירם רביב, הוצאת כנרת זמורה ביתן 2007.
הורים כבני אדם/חיים עמית, ספריית פועלים 1997.
אינטליגנציה ארוטית/ אסתר פרל, הוצאת כנרת 2007.
