14.06.20
איילת שקד שילוני
חשיבות הקשר הטיפולי
לאורך השנים, מחקרים הוכיחו את מה שתרפיסטים רבים כבר ידעו באופן אינטואיטיבי והוא, שהקשר הטיפולי עצמו הינו חיוני להצלחת הטיפול הנפשי. מספר מחקרים אף קראו לקשר הטיפולי, "האלמנט המשותף החשוב ביותר לצורך תוצאת טיפול מוצלחת". במחקרים של ה-APA (אגודת הפסיכולוגים הקליניים בארה"ב) נמצא, כי הקשר הטיפולי מספק תרומה משמעותית וקבועה לתוצאת טיפולי הפסיכותרפיה, ללא תלות בסוג הטיפול או בגישה הטיפולית של המטפל והינו הגורם המרכזי המסביר, מדוע מצבם של מטופלים משתפר או לא.
אחת הסיבות לכך קשורה בהנחה, כי בשום מקום אחר בחייו לא זוכה האדם לכך שיקשיבו לו, ירגישו אותו, ויחוו אותו ואיתו את סיפור חייו באמפתיה מלאה, תוך שימת דגש על מכלול האספקטים בתקשורת הבין - אישית, כפי שקורה במפגש הטיפולי. לצד זאת, נראה כי אין שיטת טיפול אחת המתאימה לכל סוגי המטופלים, מאחר שכל אדם הוא שונה ויש צורך בהתאמה ספציפית של מטפל לכל מטופל. כך, תרפיסט מכוונן יגלה עניין עמוק במטופלו כאדם, יראה אותו ויתקשר עמו בצורות המותאמות לצרכיו הספציפיים.
סיבה נוספת לחשיבות הקשר הטיפולי ולמרכזיותו בשינוי הנפשי המיוחל, קשורה בהיסטוריה שלנו; הקשיים שלנו בבגרות, נובעים לא אחת מטיב הקשרים שחווינו בילדות המוקדמת, כך שרק הגיוני הדבר, שההחלמה מהם תתרחש בתוך מערכת יחסים ובפרט, בתוך מערכת יחסים מיטיבה, כדוגמת הקשר הטיפולי. מטפל קשוב יוכל לספק למטופל לא רק דרך חדשה להסתכל על עצמו ועל חייו, אלא גם נקודת מבט חדשה על מערכות היחסים שלו בכלל.
מערכת ההתקשרות
הפסיכואנליטיקאי הבריטי, ג'ון בולבי, פיתח ביחד עם מרי איינסוורת' את תיאוריית ההתקשרות על פיה, תינוקות נולדים עם דחף מולד להתקשר לדמות המטפלת בהם ולחפש הגנה בקרבתה. כך למעשה, התינוק מפנים חוויות ממשיות עם דמות ההתקשרות שלו ומפתח בהתאם מודלים מנטאליים, אשר ישפיעו על יכולתו ליצור קשרים רגשיים לאורך חייו וכן, ישפיעו על ציפיותיו מאחרים. מודלים אלו, יהוו את "אבני הבניין" שיקבעו את סגנון ההתקשרות שלו כאדם בוגר. כלומר, המידה בה אנו כמבוגרים חשים בטוחים (או לא בטוחים) במערכות יחסים בכלל ובמערכות הזוגיות בפרט, הינה השתקפות של ניסיון ההתקשרות שחווינו בילדותינו המוקדמת.
כיצד פועלת מערכת ההתקשרות?
לפי התיאוריה של בולבי, למערכת ההתקשרות 3 רמות אפשריות של פעילות:
פעילות תקינה: במצב בו הדמות המטפלת בילד נוכחת, תומכת וקשובה לצרכיו, אזי הילד מרגיש מספיק בטוח בעצמו ובסביבה שלו, על מנת לחקור את העולם שמסביב. מעת לעת יהיו רגעי איום על בטחונו הפיסי והרגשי, בהם הילד יחפש את אותה דמות מגינה לצורך הרגעה. לאחר שהאיום יוסר והילד יירגע, הוא יחזור לחקור את העולם. ילדים אלו לרב יגדלו להיות מבוגרים בטוחים במערכות היחסים שלהם, יאמינו כי בני הזוג שלהם יהיו נוכחים בשבילם כשיצטרכו וכן, יהיו מסוגלים לייצר מצבים בהם הם תלויים באחרים.
פעילות יתר: כאשר הדמות המטפלת בילד מתנהלת בצורה אמביוולנטית, הילד מפנים כי לא תמיד יקבל את ההגנה שהוא זקוק לה. ברגעים בהם חש איום, יחפש קרבה ויבקש הגנה מהדמות המטפלת, ייצמד אליה ואח"כ יתקשה לשחרר, גם כאשר האיום יחלוף. ילדים אלו יגדלו לרב להיות יותר חרדים במערכות יחסים, יחששו שהם לא אהובים מספיק, יגיבו בנקל בתסכול כשיחושו שצרכיהם הרגשיים לא נענים, יפתחו תלות וחרדת נטישה.
תת פעילות: כאשר הדמות שמטפלת בילד מתעלמת ממנו, קרירה כלפיו, או דוחה אותו, הילד חש שאינו יכול לקבל הגנה ומבין, שאין טעם לפנות אליה כאשר הוא חווה איום. לפעמים ברגעים של איום, הילד יחשוש יותר מן הדחייה של הדמות המטפלת, מאשר מן האיום הממשי. עם הזמן, יפסיק הילד לחפש הגנה מאותה דמות מטפלת ויפתח דפוס של הימנעות ביחסים שילווה אותו לאורך חייו.
מה קורה לנו בטיפול?
לעניות דעתי, הדרך הטובה ביותר ליצור התקשרויות בריאות ובטוחות יותר בבגרותנו נמצאת ביכולת להרגיש את הכאב של הסיפור שלנו ולעשות בו סדר והגיון, כלומר, לייצר 'נרטיב קוהרנטי' לסיפור חיינו. תהליך זה של הבנה עצמית מספק אולי, את אחת המתנות הגדולות ביותר שאנחנו יכולים לקבל בתהליך הטיפולי.
למיטב הבנתי, הסקרנות האותנטית של המטפל במטופלו, מייצרת מרחב מוגן עבור המטופל ומסייעת לשניים לחקור את סיפור חייו ולהתחיל למצוא בו סדר, הסבר והגיון. סביר להניח, שמטפל המגיב למטופל שמולו באופן שונה ממה שהוא הורגל אליו או מצפה לו, תוך התכווננות ורפלקציה, יסייע למטופל לייצר בהדרגה מודל חדש של התקשרות.
החוויה של קשר מיטיב עם המטפל, המאופיינת בביטחון ובאמון מלא, הוכחה כבעלת יכולת להוריד את רמות המצוקה שחווה המטופל ונראה, כי היא מסייעת לו להתחיל לפרום חלק מטראומות העבר. כאשר מדובר בטיפול במטופלים שחוו טראומות בילדותם המוקדמת, בניית האמון הינה קריטית עוד יותר, משום שהטראומות שחוו, קשורות לרוב לפגיעה באמון הראשוני באותם אנשים שאמורים היו לספק להם הגנה וכשלו, או אף פגעו בהם.
המקום הבטוח
כאשר במפגש הטיפולי נוצר מקום בטוח המאפשר לנו להיפתח אל עצמנו, עולים הסיכויים שנוכל להעז להסיר מסיכות ולחפש דרכים בהן נוכל להתייצב מול הפחדים הכי כמוסים שלנו. לפי השקפת עולמי הטיפולית, רק על קרקע של בטחון ואמון, מטופלים יכולים לחקור ולגלות את כל מרכיבי החוויה שלהם: הכעס, הזעם, האשמה, ההרסנות, התסכול, הקנאה וכדומה. כאשר הם מרגישים מספיק בטוחים בטיפול להסיר את שכבות ההגנה שלהם, כי לא ישפטו ולא ישמטו אותם, הם יכולים להתחיל לזהות את תשוקותיהם ורצונותיהם האמיתיים, את הדברים שהכי מפחידים ומעכבים אותם, הם יכולים לבחון כיצד ניתן לשנות את אופן התנהלותם ולדייק את המסלול שיוביל אותם למקומות אליהם הם שואפים להגיע.
על הכותבת – איילת שקד שילוני
איילת שקד שילוני, עובדת סוציאלית קלינית (MSW) מתמחה בטיפול נפשי במבוגרים המשלב מרכיבים קוגניטיביים התנהגותיים (CBT). טלפון 052-6863336.
