20.06.12
אוסנת עזריה
אף אחד לא אדיש לגיוס. כמעט כל מתגייס מרגיש חששות אשר סימניהם הבולטים הם דאגות, קשיי הירדמות בלילה, חרדה או להיפך- התעלמות מנושא הגיוס. רב בני הנוער מתגברים על המצוקה באופן עצמאי ומיישמים באופן טבעי את האסטרטגיות המובאות בהמשך, אך קיים חלק מהמתבגרים מתקשים להתמודד בכוחות עצמם וזקוקים להערכת יכולתם להתגייס ולהכוונה וסיוע במידה ואכן יתגייסו.
כיצד מזהים כי קיים קושי משמעותי סביב הגיוס?
מתגייסים שפגיעים יותר לקשיים סביב הגיוס הם מתבגרים בשחוו משברים נפשיים, קשיי הסתגלות למסגרת הבית ספרית, תקופות של חרדה ו/או הורות מגוננת יתר על המידה שמנעה מהם לפתח את עצמאותם ויכולות ההסתגלות שלהם.
מספר סימנים עשויים להעיד על קיומ של קושי משמעותי לקראת הגיוס.
הסימן הראשון והחשוב ביותר שאפשר לאתר הוא שינוי בהתנהגות: רוב האנשים הנתונים במשבר אינם מתנהגים כהרגלם ובדרך כלל השינוי הוא מהיר וקיצוני.
סימן נוסף הוא מצוקה אשר עשויה להתבטא בהתנהגות עצבנית, אי שקט, בכי, התפרצות כלפי הסביבה או עיסוק חוזר בשאלות הנוגעות לגיוס.
סימן שלישי הוא ירידה בתיפקוד: לא בא לצאת, השיחות מצומצמות, הלימודים נפגעים, השינה והתיאבון נפגעים ויכולות הזיכרון והריכוז פוחתות.
סימן נוסף הוא ריבוי תלונות פיזיות וביקורים אצל רופאים ללא עדות לקיומה של בעיה רפואית. מצב זה עשוי להעיד על קימם של כאבים פסיכוסומטיים (כאבים הנובעים מהמצב הרגשי) או על קיומם של התקפי חרדה המאופיינים בפחד עז לו נלווים סימנים פיסיים כעלייה בדופק, לחץ בחזה, הזעה וחשש מפני התקף לב מתקרב.
גם המנעות מהתייחסות לנושא הגיוס והתנהגות כאילו השינוי אינו עומד להתרחש עשויה להוות סימן לחרדה עזה וקושי.
במידה וזיהיתם בעצמכם שניים או יותר מהתסמינים כדאי לנקוט לפעול כדי להתמודד עם האתגר המתקרב.
טרם הגיוס ניתן לבקש לראות קב"ן בלשכת גיוס. הקב"ן אינו רשאי להעניק טיפול היות ומדובר במי שהוא עדיין אזרח, אך החשיבות בפגישה עימו תהיה בכך שהצבא יהיה מודע לקושי. רבים חוששים שפנייה לקב"ן תפגע בשירות אך בפועל אין סיבה לכך: כקב"נית פגשתי מטופלים ששירתו שירות קרבי ויצאו לתפקידי קצונה.
דרך התמודדות נוספת היא פנייה למטפל אזרחי אשר יכול לסייע בהתמודדות עם החרדות והיערכות לגיוס.
בשורה התחתונה, על אף הנטייה הרווחת למזער את הבעייה ולרצות להתמודד לבד, כדאי לפנות לעזרה מוקדם ככל האפשר כדי למנוע התעצמות של הקשיים. כדאי לצאת מהנחה שגורמים תומכים ומסייעים אינם קיימים רק באזרחות אלא גם במערכת הצבאית אשר יכולה להתגמש במידת הצורך ולאפשר שירות עם תנאים מתאימים המאפשרים שירות משמעותי. במקביל, חשוב להיעזר בחברים כדי לאפשר לעצמכם להיתמך, לתמוך ולהיחשף לחששות ואסטרטגיות התמודדות של אחרים.
מה עושים אם המצוקה מתעוררת דווקא עם הגיוס ולא לפניו?
כאן יש מקום למעטפת הצבאית. במסגרת היחידה בה משרתים ניתן להסתייע במפקד, ברופא היחידה, במש"קית הת"ש או בחברים. במידה ואלה לא עוזרים באופן מספק ניתן לפנות לקב"ן. חשוב להדגיש שעצם הפנייה ותוכנה נשמרים בסודיות, מאחר ומדובר במידע רפואי סודי ואישי שחל עליו חסיון רפואי. אם ברצונכם לפנות למטפל אזרחי הדבר אפשרי ומותנה ביידוע הקב"ן, כאשר ישנה עדיפות למטפלים המכירים את המערכת הצבאית ו/או את הקשיים האופייניים לתקופת טרום הגיוס והישרות הצבאי עצמו.
על המטפלת-אוסנת עזריה
היא עובדת סוציאלית קלינית וקב"נית המספקת חוות דעת וייעוץ לקראת הגיוס ובמהלך השירות הצבאי.
ליצירת קשר:
מייל: [email protected]
טלפון: 052-8284538