11.07.15
צוות בטיפולנט
גיל ההתבגרות נחשב לתקופת גיל בה מתבגרים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד למעורבות בפעילויות סיכון עצמי. הגורמים לכך קשורים במאפייניו של גיל ההתבגרות: מצד אחד, יכולותיו הקוגניטיביות של המתבגר עדיין אינן בשלות לגמרי וכל המערכות המוחיות הקשורות באימפולסיביות וקבלת החלטות עדיין נמצאות בשלבי התפתחות ומצד שני- המתבגר נמצא בתקופה בה עצמאותו והאוטונומיה שלו מתרחבות והוא נחשף ליותר ויותר מצבים בהם הוא עצמו צריך לקבל החלטות (בניגוד לגילאי הילדות, בהם ההורים הם שכתיבו את ההתנהלות במרבית הסיטואציות בחיי הילד). כמו כן, במהלך גיל ההתבגרות מתבגרים רבים הופכים קונפורמיים ביותר לקבוצת בני גילם ועסוקים ביותר בשמירה על מעמד חברתי וקבלה על ידם. כך, מתבגרים רבים מוצאים עצמם נגררים להתנהגויות סיכון עצמי.
מחקר חדש ביקש לבחון היבט נוסף של יכולת הערכת הסיכונים של מתבגרים.
המחקר, שפורסם לאחרונה ב-Psychological Science, online, מצא כי מתבגרים מעצבים זה את תפיסתו של זה לגבי מידת המסוכנות של סיטואציות שונות. במחקר השתתפו 563 נבדקים מטווח גילאים רחב, אשר התבקשו להעריך את מידת הסיכון של סיטואציות יומיומית כחציית כביש, עשיית קיצור דרך דרך סמטה חשוכה וכן הלאה. כמו כן, הנבדקים התבקשו לשער כמה מסוכנת נתפסה הסיטואציה על ידי אנשים מקבוצות גיל שונות. ממצאי המחקר הצביעו על כך שהשיפוט של מתבגרים צעירים הושפע בעיקר על ידיד מה שחשבו שמתבגרים אחרים חושבים, בעוד שמתבגרים בוגרים יותר, ילדים ומבוגרים הושפעו יותר מדעותיהם של אנשים בוגרים.