עייף או סובל מתסמונת העייפות הכרונית?

צוות בטיפולנט

השגרה העמוסה והלחץ של חיי היום יום גורמים לנו לתהות לא פעם האם איננו סובלים ממצב של עייפות כרונית. אלא שבפועל, עייפות כרונית אינה תחושה סובייקטיבית המתעוררת בעיתות לחץ אלא תסמונת במקורותיה עדיין אינם ברורים. Kirstein Weir ראיינה חוקרים מובילים העוסקים בהבנת תסמונת העייפות הכרוית, ואנו מביאים את תקציר מאמרה.

האם אתה מתמודד עם תסמונת העייפות הכרונית?

תסמונת העייפות הכרונית מזוהה בדרך כלל עם מצב מתמשך של עייפות קיצונית אך בפועל, התסמונת כוללת מגוון רחב של סימפטומים. הסימפטום המרכזי של תסמונת העייפות הכרונית הוא אכן עייפות כרונית, אך אנשים הסובלים ממנה יסבלו בדרך כלל גם מבעיות זיכרון וקשב, כאבי שרירים ומפרקים, כאבי גרון, בעיות בטן וחוויה של שינה לא מרעננת. בחלק מהמקרים, לאחר פעילות פיסית או מנטלית מאומצת תחול החמרה סימפטומטית משמעותית אשר תארך כיממה.
תסמונת העייפות הכרונית פורצת בדרך כלל בגיל העמידה, והיא נפוצה יותר בקרב נשים. לא נמצאו הבדלים בשכיחותה בין שכבות סוציו-אקונומיות שונות ובין קבוצות אתניות שונות.

שמה של התסמונת, תסמונת העייפות הכרונית, הוא שם מטעה אשר מקומם חלק גדול מהלוקים בהפרעה. עייפות היא חוויה אנושית אשר מופיעה הן כסימפטום של מגוון מצבים רפואיים (עייפות, דיכאון וכן הלאה) והן כחוויה טבעית של אנשים בריאים לגמרי. אלא שאנשים המתמודדים עם תסמונת העייפות הכרונית אינם רק עייפים, אלא לא פעם מוגבלים באופן משמעותי כתוצאה ממנה. למעשה, שמה המדעי של תסמונת העייפות הכרונית הוא Myalgia encephalopathy- שם המתייחס לכאבי השרירים ודלקות הפרקים מהם סובלים המתמודדים עם התסמונת. במקרה של תסמונת העייפות הכרונית, לשימוש בכל אחד מהשמות יש משמעות רבת משקל: במחקר שנערך בקרב סטודנטים לרפואה נמצא כי סטודנטים אשר נשאלו על Myalgia encephalopathy ייחסו לתסמונת מקורות ביולוגיים בעוד שסטודנטים אשר נשאלו על תסמונת העייפות הכרונית, נטו להתייחס אליה כאל מצב פסיכולוגי.

תסמונת העייפות הכרונית- "הכל בראש"?

מחקרים מעידים על כך שאבחון של תסמונת העייפות הכרונית אינו קל עקב הבלבול בין התסמונת לבין הפרעות אחרות (למשל, דיכאון קליני) והקריטריונים הלא ברורים לאבחונה. בהתאם, אחד הקשיים המרכזיים איתם מתמודדים הסובלים מהתסמונת הוא הנטייה של רופאים, בני משפחה וחברים שלא לקחת ברצינות את ההפרעה ואת מידת המצוקה שהיא גורמת: רבים מהסובלים מהתסמונת מעידים על כך שאחת התגובות השכיחות אליה היא "הכל בראש שלך". בהתאם, נמצא כי רבים מהסובלים מהתסמונת מדווחים על חוויה טראומטית של קבלת יחסי רפואי משפיל ומייאש.

אחד הגורמים ליחס המבטל כלפי תסמונת העייפות הכרונית הוא חוסר ידע של הקהילה הרפואית. ביחס למחלות אחרות, המחקר בנושא תסמונת העייפות הכרונית אינו זוכה למימון וסבסוד רב ובאופן טבעי, היעדר הידע המחקרי מחלחל גם אל "השטח" ומשפיע על יחסם של רבים מהרופאים לתסמונת.
למרות זאת, בשנים האחרונות החלו להצטבר יותר ויותר נתונים הנוגעים למקורותיה הביולוגיים של תסמונת העייפות הכרונית. כך, למשל, נמצא שחלק גדול מהמתמודדים עמה מדווחים על כך שהסימפטומים פרצו לאחר דלקת ויראלית בה לקו. מספר נגיפים נחקרו בהקשר זה וכיום המחקר מתמקד בקבוצת וירוסים המכונים enteroviruses, אשר נמצאו בשכיחות גבוהה יחסית בקרב הלוקים בתסמונת. אפשרות נוספת שנחקרת היא שמערכת החיסון של הסובלים מתסמונת העייפות הכרונית אינה מצליחה להתמודד עם וירוסים שכיחים אשר מערכות החיסון של מרבית האוכלוסייה יכולה להתמודד עמם ללא קושי. כשל זה בתפקוד מערכת החיסון יכול להסביר גם את ריבוי הסימפטומים המאפיין את תסמונת העייפות הכרונית.
כיוונים מחקריים נוספים מתמקדים בקשיים הקוגניטיביים הנלווים לתסמונת. כך, למשל, חוקרים מתחום הנוירולוגיה מצאו כי רמת הפעילות של גלי האלפא, אשר קשורה בתפקוד הקוגניטיבי, היתה נמוכה יותר בקרב הלוקים בתסמונת העייפות הכרונית ביחס לאנשים שאינם סומלים ממנה. לעומת זאת, נמצאה פעילות מוגברת של גלי דלתא בערות- פעילות אשר אופיינית בדרך כלל דווקא למצב של שינה. בנוסף, נמצאה ירידה בפעילות באזור ה- Basal ganglia, הקשור בשליטה המוטורית ובתפקוד הקוגניטיבי.
נתונים אלו מספקים עדות משמעותית לכך שלא ניתן להתייחס לתסמונת העייפות הכרונית כאל תופעה נפשית או פסיכוסומטית ללא בסיס ביולוגי.

תסמונת העייפות הכרונית- איך מטפלים?

לאור מיעוט הידע וההבנה של תסמונת העייפות הכרונית ומקורותיה, כיווני הטיפול המרכזיים מתמקדים בטיפול בסימפטומים ולא בשורשי ההפרעה. כך, למשל, רבים מהמתמודדים עם תסמונת העייפות הכרונית סובלים מלחץ דם נמוך ומטופלים תרופתית בהקשר זה. כמו כן, ניתן לטפל נקודתית בכאבי שרירים ומפרקים.
מאחר וההתמודדות עם תסמונת העייפות הכרונית אינה רק ברמה הפיסיולוגית אלא גם ברמה הפסיכולוגית, נבחנה גם יעילותם של טיפולים פסיכולוגיים בהפרעה. הממצאים מעידים על יעילותו של טיפול קוגניטיבי התנהגותי אשר מספק לא רק הכרה בקיומה של בעיה משמעותית, אלא גם מסייע בניהול החיים לאורה ובהקניית מיומנויות הרגעה עצמית וויסות לחץ וחרדה. אחד המחקרים הצביע, למשל, על עלייה באיכות החיים, שיפור סימפטומטי והפחתה בתחושת הלחץ בעקבות התערבות טיפולית קוגניטיבית התנהגותית בת 12 מפגשים.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי טיפול נפשי יכול להביא יותר נזק מתועלת כאשר נעשה ניסיון לשכנע את המטופל כי מקור הבעיה רגשי בלבד.

ביבליוגרפיה