01.01.13
צוות בטיפולנט
אדווה פתחה את פגישת הטיפול הראשונה בעיניים דומעות: "החבר שלי מקסים. באמת. אבל אני פשוט לא מצליחה להיות איתו. לא רק לשכב איתו אלא הכל, כל העניין המיני הזה פשוט לא עובד אצלי. גם עם בני הזוג הקודמים שלי זה היה ככה, אני כבר ממש מיואשת מעצמי, נראה לי שאני פשוט לא אוהבת מין".
התיאור של אדווה משקף את תחושותיהם של רבים מהפונים לטיפול על רקע קשיים מיניים. חלקם סובלים מבעיות של היעדר חשק מיני, חלקם מהיעדר גרייה מספקת וחלקם מחרדות שונות סביב ביצועים, כאב ומבוכה. רבים מהמתמודדים עם קשיים מיניים פונים לטיפול במטרה לשפר את ביצועיהם וללמוד את ה"טכניקה" של יחסי המין אך בפועל, מגלים במהלך הטיפול עד כמה משמעותי תפקידה של האינטימיות ליכולת לקיים יחסי מין מלאים ומספקים.
בעיות מין או בעיות לב?
יחסי מין הם אחת האינטראקציות הבינאישיות החשופות ביותר. העירום, ההתמסרות והקרבה הגופנית הופכים את האקט המיני לאקט בו אנו חשופים ופגיעים יותר ועל כן, באופן טבעי, אנשים אשר נוטים שלא לתת אמון באחרים חווים לא פעם קשיים כהיעדר חשק מיני, אנ-אורגזמה, בושה וקושי ליהנות מיחסי המין. במקרים רבים מדובר באנשים אשר למדו לאורך חייהם שבטוח יותר שלא לסמוך על אחרים ולתת בהם אמון, ועל כן הם מנהלים בדרך כלל מערכות יחסים "קלילות", מנותקות רגשית או שטחיות אשר באמצעות צמצום האינטימיות מגנות עליהם מפני פגיעה, אכזבה או בגידה בתחושת האמון. היבטים אלו באים לידי ביטוי גם במיניותם ורבים מהם חווים יחסי מין, הנאה מינית וסיפוק מיני כחוויות אינטימיות ולכן גם מסוכנות - באופן מודע או בלתי מודע. כך, אנשים אשר נמנעים מאינטימיות עשויים לחוות פחדים, חוסר עניין או אדישות כלפי יחסי מין. בתגובה לכך, בני/בנות זוג עשויים להגיב בפגיעה, התרחקות או לחץ לקיום יחסי מין - דבר שמגביר את חוסר האמון ומצמצם עוד יותר את האפשרות להתמסר ליחסי מין מלאים ומהנים.
ו... תרשום לי שני כדורי אינטימיות: טיפול בקשיים מיניים
כיום, כאשר החברה המערבית מפגינה עמדה פתוחה וליברלית יחסית כלפי יחסי מין, אנשים רבים מודעים לאפשרויות הטיפול באמצעות "עזרים חיצוניים" כטיפולים תרופתיים מעוררי חשק, חומרי סיכה ותכשירים להרחבת הנרתיק - עזרים אשר מקלים על ה"טכניקה" של קיום יחסי המין אך פעמים רבות מחמיצים את הקושי הרגשי העומד מאחורי היעדר הגרייה והחשק המיני הירוד. באופן פרדוקסלי, שימוש בתכשירים אלו במנותק מהחוויה הרגשית של יחסי המין אמנם מקלה על ביצוע יחסי המין אך מקשה על השגת האינטימיות הרגשית הנדרשת לבניית קשר מיני מספק ומשמעותי.
לצד תכשירים אלו קיימת האלטרנטיבה הטיפולית של טיפול פסיכולוגי ו/או טיפול מיני. טיפולים אלו, ובפרט הטיפול הפסיכולוגי, מתמקדים בהתבוננות בקשיים האינטימיים העומדים בבסיס הקשיים המיניים, ובהרחבת היכולת לבסס קשר אינטימי של ממש - יכולת אשר במרבית המקרים מלווה בסופו של דבר גם ביכולת גבוהה יותר להתמסר וליהנות מיחסי מין. דוגמא לכך היא המקרה של אדווה.
במהלך הטיפול אדווה תיארה היסטוריית חיים רצופה ב"הבטחות" לקשרים אינטימיים אשר לא התממשו. אביה האהוב נפטר בהיותה בת שמונה ובשנים שלאחר מכן אמה ניהלה מספר מערכות יחסים רציניות וממושכות אשר עבור אדווה הסתיימו בכל פעם בשברון לב ובנתק מבן הזוג בו התרגלה לראות אב. גם במסגרת הקשר הטיפולי אדווה הרבתה לשתף בדאגותיה לגבי עזיבה פתאומית של המטפלת ולגבי אובדן של הקשר הטיפולי אשר הלך ונעשה משמעותי עבורה. במסגרת התהליך הטיפולי אדווה זיהתה כמה שבריריים האמון והקרבה שהיא חשה לבן זוגה, ועד כמה היא מתרחקת ממנו, פיסית ונפשית, בכל פעם שהיא חרדה לגבי האפשרות לסיום הקשר. בד בבד עם התהליך הטיפולי, אדווה החלה לשתף יותר ויותר את בן זוגה הן בקשייה והן בחוויותיה היומיומיות, ונראה היה כי לראשונה מזה שנתיים נבנית ביניהם אינטימיות רגשית. זמן קצר לאחר שאדווה סיפרה בטיפול כי "סוף סוף אני מרגישה שבאמת יש לי בן זוג", היא תיארה שיפור משמעותי ביכולתה ליהנות מיחסי המין איתו.