02.04.19
צוות בטיפולנט
DIR, או בשמה המלא Developmental Individual Relationship, היא שיטה טיפולית כוללנית אשר מיועדת לילדים המתמודדים עם הפרעות על הרצף האוטיסטי, או עם הפרעות תקשורת חמורות המלוות בדפוסי התנהגות המזכירים מצבים אוטיסטיים.
שיטת DIR יוצאת מהנחה כי הפרעות על הרצף האוטיסטי מלוות במרבית המקרים בפגיעה כוללנית בתפקודו של הילד המשפיע על יכולותיו התפקודיות, השפתיות, ההתנהגותיות, התקשורתיות והחברתיות. בפרט, שיטת DIR מדגישה את הלקות החמורה בתחום הבין אישי: ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי מתקשים ליצור תקשורת בין אישית אפקטיבית, לקרוא באופן מדויק את המפה החברתית, לאמץ קודים חברתיים ולגלות עניין ויוזמה בקשרים. כתוצאה מכך, ילדים בתפקוד נמוך על הרצף נוטים להסתגר בעולמם הפנימי ולהימנע מאינטראקציות בין אישיות.
על רקע תפיסה זו, שיטת DIR מציעה כי שיפור משמעותי ביכולותיו של הילד יתאפשר כתוצאה מהתערבות טיפולית כוללנית אשר תספק מענה לקשייו של הילד בהיבטי החיים השונים ובפרט בתחום הבין אישי. בהתאם, שיטת DIR מציעה מסגרת טיפולית אינטנסיבית הכוללת מספר רכיבים מרכזיים. רכיבים אלו רלוונטיים למרבית הילדים המתמודדים עם הפרעות על הרצף האוטיסטי, אך ניתנים לשינוי והתאמה לצרכיו הספציפיים של הילד.
טיפול באמצעות ריפוי בעיסוק
ריפוי בעיסוק לילדים המאובחנים בתפקוד נמוך על הרצף האוטיסטי מציע מענה הן לקשייו של הילד בתחום התפקוד היומיומי העצמאי (אכילה, הלבשה, רחצה, צחצוח שיניים) והן בתחום התפקוד החברתי. הטיפול באמצעות ריפוי בעיסוק במסגרת שיטת DIR יכלול אבחון מקיף של קשיי הילד ולימוד הדרגתי של הכישורים בהם הוא מתקשה, כך שיוכל לממש את הפוטנציאל התפקודי שלו. בהיבט החברתי, הטיפול באמצעות ריפוי בעיסוק יסייע בעידוד ושימור המוטיבציה ליצירת אינטראקציות חברתיות, בהפנמת קודים חברתיים ובתרגול כישורים חברתיים (מענה לשאלות המופנות על ידי אדם אחר, יזימת תקשורת, שימוש בטלפון, קנייה במכולת וכדומה, בהתאם ליכולותיו של הילד). במרבית המקרים הטיפול יכלול לא רק טיפול ותרגול עם הילד עצמו, אלא גם הדרכת הורים שתסייע להורים לקדם את תפקודו העצמאי של הילד בכל היבטי החיים.
טיפול באמצעות קלינאות תקשורת
כחלק משיטת DIR, מרבית הילדים המתמודדים עם הפרעה על הרצף האוטיסטי מופנים גם לטיפול אצל קלינאית תקשורת. הטיפול באמצעות קלינאות תקשורת מכוון לפיתוח מיומנויות שפתיות בסיסיות, הרחבת כישורי שפה ושימוש באמצעי תקשורת חליפית במידה ולקותו הקוגניטיבית של הילד אינה מאפשרת לו לתקשר באופן מילולי (למשל, שימוש בלוח תקשורת בו הילד מצביע על תמונה המייצגת את רצונו).
זמן רצפה או: זמן יחד
כאמור, שיטת DIR מדגישה את מקומה של התקשורת הבין אישית הלקויה בהפרעות על הרצף האוטיסטי. בהתאם, המרכיב הייחודי של שיטת DIR הוא רכיב הזמן יחד, או "זמן רצפה", המכוון לחיזוק מיומנויותיו הבין אישיות של הילד. במסגרת זמן יחד מתקיימים בכל יום בין 6-8 מפגשים יזומים של הילד עם אחד ההורים או המטפלים המרכזיים (מדריכים או אנשי מקצוע). מפגשים אלו מכוונים לחיזוק הקשר ויכולות התקשורת באופן שתואם את השלב ההתפתחותי בו הילד מצוי. זאת, מבלי לכוון את הילד לרכישת מיומנות או כישור ספציפיים, כך שאופיים של המפגשים אינו "חינוכי" אלא ממוקד התקשרות.
במסגרת המפגשים המלווה מצטרף אל הילד בכל פעילות בה הילד בוחר ואינו מכוון אותו לבחירת פעילות ספציפית, אך תורם מעצמו ומעשיר את הפעילות באופן עדין ומותאם. על פי שיטת DIR חוויות אלו מאפשרות לילד שמתמודד עם הפרעה על הרצף האוטיסטי להרגיש כי הוא נמצא עם אדם אחר ואינו לבד, אך בו זמנית כי אדם זה מכוון אליו ונמצא איתו במקום בו הוא נמצא. זאת, מתוך תפיסה לפיה חוויות אלו מעשירות את יכולתו של הילד להיות במגע רגשי עם אנשים אחרים ולתקשר איתם, וכי שיפור בהיבט זה יוכל להביא לשינוי בהיבטים נוספים בחיי הילד. חשוב להדגיש כי על אף מרכזיותו של רכיב הזמן יחד בשיטת DIR, השיטה אינה ממעיטה בחשיבותם של הרכיבים האחרים אלא רואה בהם רכיבים חיוניים לא פחות ליכולתו של הילד לבסס תפקוד ויכולות תקשורת מסתגלים יותר.