"ד"ר, כואבת לי הנפש!" – ראיון עם אורן להק על פסיכולוגיה ברפואת משפחה

עדי כהן

דני, גבר בן 52 מבקש מהרופא שירשום לו מרשם לכדורי שינה כי הוא לא מצליח לישון בשבועות האחרונים, וחש שהתפקוד שלו בעבודה נפגע; מיכאלה, בת 28, הייתה בשנה האחרונה אצל 9 רופאים שונים, ועברה 12 בדיקות רפואיות שונות, חלקן חודרניות, ללא ממצא רפואי, והיא בטוחה שיש משהו "לא בסדר" בגוף שלה שטרם אובחן; לילי, בת 70, התאלמנה לפני שנתיים, ומאז כאבי הגב שלה גברו, והיא נוטלת משככי כאבים במינון הולך וגובר.

דני, מיכאלה ולילי הם רק שלוש דוגמאות (בדיוניות) למטופלים המבקרים ברפואת המשפחה. שלושתם מחפשים פתרון גופני, למצוקה שעשויים להיות לה מקורות או אספקטים רגשיים. כיצד טיפול פסיכולוגי יכול לסייע למטופלים ברפואת המשפחה? ראיון עם אורן להק, פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך והמנהל של 'מרפאה פסיכולוגית' – מרכז לטיפול, הדרכה והתמחות בפסיכולוגיה רפואית, בו המטפלים עובדים לפי מודל עבודה אינטגרטיבי ובשיתוף עם רופאי משפחה.

רופא המשפחה – הקו הראשון לקבלת עזרה

לאורך החיים, כולנו נבקר מתישהו אצל רופא המשפחה שלנו בין אם לשם בדיקות תקופתיות ובין אם אנו חווים איזשהו שינוי במצב הבריאותי שלנו. רופא המשפחה הוא הגורם הטבעי לפנות אליו כאשר אנו חווים קושי כלשהו, והוא מהווה גורם ממיין ראשוני. הסיבות לפנייה לרופא המשפחה הן מגוונות מאוד, ובחלק רב מהמקרים סיבת הפנייה, גם אם לא זו המוצהרת, קשורה לקשיים פסיכולוגיים כמו דיכאון, חרדה, סומטיזציה, אבל ובדידות, קושי בהיענות רפואית ועוד.

להק אומר כי "מטופלים מגיעים לרופא המשפחה כשהם חשים שמשהו לא בסדר אצלם, ומצפים להקלה, שיעזור להם להרגיש יותר טוב. לפעמים הם יודעים לומר למה הם פנו - כאבים, בחילות, שינויים בגוף, קשיי שינה ועוד, ולפעמים הם כלל לא יודעים מה לא בסדר, פשוט מרגישים לא טוב. למעשה, אנשים פונים לרופא המשפחה גם כשכואב הגוף וגם כשכואבת הנפש".

• כיצד לבחור מטפל?

  
• מהי גישת הטיפול המתאימה לי?

  
• מיינדפולנס - נעים להכיר

  

מה הקשר בין הגוף לנפש?

שאלת הקשר בין הגוף לנפש היא שאלה פילוסופית עתיקת יומין, והיא נידונה כיום באופן מחקרי בפרופסיות שונות כמו רפואה, פסיכולוגיה רפואית, פסיכיאטריה, ניורולוגיה, נוירופסיכואנליזה ועוד. מחקרים מראים קשר בין משתנים פיזיולוגיים, רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. במילים אחרות, האופן בו אנו תופסים את מצבנו הבריאותי, משפיע על בריאותנו.

להק מבהיר "התפיסה שלנו את מצבנו, כלומר המחשבות שלנו, מעוררות רגשות ותחושות מסוימות, שבתורן יכולות להשפיע הן על הפיזיולוגיה שלנו והן על ההתנהגות שלנו, שגם משפיעה על הפיזיולוגיה שלנו. למשל, אדם שכל הזמן עסוק במחשבה שהוא עומד לחלות, יחוש פחד וסטרס כרוני. הוא יהיה ער לכל תחושה שלו בגוף, ויחשוב שאולי היא מעידה על מחלה. הגוף שלו יהיה דרוך – המערכת העצבית שלו תהיה בעוררות יתר, ומרוב שיהיה מוטרד יהיה לו פחות פנאי לעשות דברים שהוא נהנה מהם, והבריאות שלו עלולה לצאת מאיזון. בסופו של דבר אם אותו אדם לא ילמד לנהל את הסטרס שלו, עלולים להתפתח אצלו דפוסים גופניים, רגשיים, מחשבתיים והתנהגותיים שיובילו, באופן אירוני, להגברת האפשרות לחלות".

שירות פסיכולוגי זמין, נגיש ומותאם לצרכי המטופלים ברפואת המשפחה

עד השנים האחרונות, רופאי המשפחה היו מפנים "מקרי קצה" למרפאות לבריאות הנפש, וההפניה הייתה כרוכה לעיתים בזמן המתנה רב ועבור חלק מהמטופלים עוררה חשש מסטיגמה. מסיבות אלו ונוספות מטופלים רבים שנזקקו לטיפול נפשי כלל לא היו פונים למרפאות בריאות הנפש. כיום, ההבנה היא שמטופלים רבים ברפואת משפחה יוכלו להפיק תועלת מהתערבות פסיכולוגית, ושיש לאפשר שירות פסיכולוגי זמין, נגיש ומותאם לצרכי המטופלים ברפואת המשפחה.

אי לכך, מסביר להק "אני רואה חשיבות רבה בפיתוח שירותים פסיכולוגים מותאמים למטופלים ברפואה הראשונית. מתן מענה כוללני גוף ונפש תחת קורת גג אחת בשיתוף פעולה עם רופא המשפחה, מסייע למטופל לא להפריד את "הנפש" שלו מתוך הגוף שלו. זה מסייע להכרה שהיבטים רגשיים משפיעים על הגוף שלנו, ושבריאות איננה רק גופנית אלא תמיד גופנית ונפשית".

חשיבות אבחון וטיפול מוקדם

להק מרחיב על החשיבות של אבחון וטיפול מוקדם כדרך למנוע התפתחות של פסיכופתולוגיה. למשל, אבחון וטיפול מוקדם בדיכאון יוכל למנוע את הפיכתו לדיכאון עמיד, התערבות פסיכולוגית מתאימה לאחר תאונת דרכים יכולה למנוע התפתחות של פוסט טראומה ועוד. אבחון וטיפול מתאים בקשיים פסיכולוגיים באופן מוקדם ככל הניתן, מסייעים להפחתת תחלואה גופנית והגברת איכות החיים של המטופל.

להק מספר על מחקרים, מהם עולה כי מתן מענה פסיכולוגי למטופלים ברפואת המשפחה יכול לסייע להם בהתמודדות עם הסימפטום הרפואי בעטיו פנו (למשל קשיי שינה, כאבים לא מוסברים ועוד), כמו גם להפחית את תדירות הפניות שלהם לרופא המשפחה. בכך מדגיש להק כיצד ההיבט המניעתי עשוי לחסוך כסף ומשאבים רבים הן למטופל והן למערכת הרפואית.

למרות ריבוי העצים, איך עדיין לראות את היער? מיומנויות אבחון פסיכולוגי ברפואת משפחה

להק מציין כי האוכלוסייה שפונה לרפואת משפחה היא הטרוגנית ומגוונת בסיבות הפנייה שלה כמו גם במאפייניה. לדבריו, "המטופלים שמגיעים אל רופא המשפחה הם אני ואתה, והשכן שלך, וההיא שלמדה אתך ביסודי, והמפקד שלך בצבא, והפסיכולוגית שלך, וחמותך, ובעצם – כולם. לא משנה מאיזה מוצא אתה, איזה מצב סוציו-אקונומי יש לך או מה מבנה האישיות שלך והקונפליקטים איתם אתה מתמודד – מתישהו תפנה לרופא המשפחה שלך להתייעצות כלשהי". בשל כך, להק מדגיש את החשיבות של התמקצעות בתחום של פסיכולוגיה ברפואת המשפחה. לדבריו, "פסיכולוג מומלץ שעובד ברפואת משפחה חייב לצבור מיומנות גבוהה בשיטות אבחון שונות, להכיר מחלות רפואיות ומצבים נפשיים מגוונים, ולדעת לעבוד עם צוות רב-מקצועי".

מיהו הפסיכולוג ברפואת משפחה?

כאמור, טיפול פסיכולוגי ברפואת משפחה דורש כישורים ומיומנויות ייחודיות. בעוד בארה"ב ובאירופה התפתח בעשורים האחרונים תחום מומחיות נפרד לכך - פסיכולוגיה ברפואה ראשונית (Primary Care Psychology), בארץ זהו תחום שנמצא בתנופה בעיקר בשנים האחרונות. להק מספר על המרפאה הפסיכולוגית שהקים, ומודל העבודה בה. לדבריו, "במרפאה הפסיכולוגית כל הפסיכולוגים הם בעלי הכשרה של פסיכולוגיה רפואית, מתוך האמונה שפסיכולוג ברפואת משפחה צריך להבין לעומק היבטים של מחלות פיזיולוגיות ועבודה עם המערכת הרפואית. מודל העבודה במרפאה מושפע ממודל עבודה מוכח ויעיל בשם IAPT.

IAPT: מהי ההתערבות הפסיכולוגית הכי יעילה עבורך?

מודל IAPT הוא מודל שמגביר את הנגישות של שירותי בריאות הנפש לציבור, והוא מיושם ונחקר רבות באנגליה. המודל מציע התערבויות פסיכולוגיות בעצימות עולה וגוברת. כך, מסביר להק, "שאותו דני, שסובל מקשיי שינה, יקבל ראשית פסיכואדוקציה מרופא המשפחה לגבי מצבו, והסבר ראשוני על הקשר המשולש בין קוגניציה, רגש והתנהגות. במידה ולא תהיה הטבה ניכרת במצבו, יופנה לסדנת שינה, בה יקבל כלים קוגניטיביים והתנהגותיים להתמודדות עם קשיי השינה. אם ההטבה במצבו עדיין לא מספקת, יופנה לטיפול פסיכולוגי הממוקד בקשיי השינה. במידה ובהערכה יימצא כי הוא סובל ממצוקה פסיכולוגית, שנמצאת בקורילציה עם קשיי השינה, למשל PTSD, הוא יקבל מענה בטיפול פסיכולוגי ע"י מטפל בכיר יותר או יופנה למרכז ייעודי לטיפול בהפרעה בהתאם לעוצמתה - באופן זה, מטופלים של רפואה ראשונית מקבלים את ההתערבות הפסיכולוגית היעילה, הנגישה, הזולה והמותאמת ביותר לצרכיהם.

אני והרופא: יחסנו לאן?

לסיום, מדגיש להק את החשיבות של היחסים של המטופל עם רופא המשפחה. לדבריו, "מערכת היחסים עם רופא המשפחה היא קריטית בניהול הבריאות שלנו. ככל שנחוש עמו יותר נוח, נספר לו את הדברים שבאמת מציקים לנו, הוא יוכל לחשוב על מצבנו בצורה אינטגרטיבית – גוף ונפש – ולהפנות אותנו להערכה רפואית ופסיכולוגית המתאימה ביותר". מדבריו של להק עולה כי פעמים רבות מטופלים פשוט לא חושבים שזה רלוונטי לשתף את הרופא ביותר מהסימפטומים עליהם מתלוננים, וכמובן שיש גם רופאים מהאסכולה הישנה שפחות פתוחים לשיח שאיננו רק גופני.

להק מבהיר מניסיונו כי: "המהפכה כבר כאן! יותר ויותר רופאי משפחה מבינים כי המענה המקצועי שלהם צריך לכלול התייחסות הוליסטית למטופל כמו לשאול אותו שאלות לגבי עולמו הרגשי (רגש), תפיסתו לגבי מצבו הרפואי (קוגניציה) וסגנון החיים שלו (התנהגות). כמו גם, להפנות אותו לגורם פסיכולוגי במידת הצורך". להק מוסיף עם נימה של שליחות: "המטרה של המרפאה הפסיכולוגית, ובכלל, של פסיכולוגים רפואיים, היא להעלות את המודעות של רופאים ומטופלים לחשיבות הקשר והתקשורת ביניהם למען בריאות המטופל והפסקת הפיצול בין שיח הגוף לנפש".

על המטפל - אורן להק

אורן להק הוא פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך, מנהל את 'מרפאה פסיכולוגית' - מרכז לטיפול, הדרכה והתמחות בפסיכולוגיה רפואית. מייסד-שותף של האגודה הישראלית לפסיכוסומטיקה.

על המראיינת - עדי כהן

עדי כהן, פסיכולוגית רפואית, בעלת הכשרה בתרפיה מוכוונת-התמקדות, ולאחר סיום התוכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה אינטגרטיבית מזרח-מערב. עובדת לפי מודל של טיפול אינטגרטיבי תוך תשומת לב למרחב בין המילים לגוף בטיפול נפשי. מטפלת במרפאה הפסיכולוגית ובקליניקה פרטית בתל-אביב. עורכת מדעית בבטיפולנט.