14.01.14
צוות בטיפולנט
אנחנו, המבוגרים, מסתמכים בעיקר על תקשורת מילולית כדי לבטא את עולמנו הפנימי - מחשבותינו, תחושותינו והרעיונות העולם בדעתנו. אמנם, התקשורת המילולית שלנו "מתובלת" באלמנטים של תקשורת בלתי מילולית כהבעות פנים, טונים ומחוות גופניות (להרחבה על שפת גוף לחצו כאן) אך באופן כללי אנו נשענים על מילים. ילדים, לעומת זאת, משתמשים באמצעים נוספים רבים לביטוי עולמם הפנימי: הם משתמשים במחוות ישירות ("ברוגז", משיכת כתפיים), חושפים דרך משחק בובות או העמדת פנים תכנים רגשיים המעסיקים אותם וכמובן - גם מציירים. בכתבה זו נתאר את האופן בו ציורי ילדים מבטאים את עולמו הפנימי של הילד ואת משמעותם של צבעים בציורי ילדים.
ציורי ילדים - פתח לעולמו הפנימי של הילד?
כאשר ילד מצייר ציור ספונטני ולא מונחה, הציור משקף מגוון רחב של בחירות: הילד בוחר את נושא הציור, חומרי הציור (עיפרון או צבע, נייר או חומר אחר) גודלו, צבעיו וכן הלאה. במובן זה, ציורי ילדים מהווים אמצעי להתבוננות בתכנים, הרעיונות והמחשבות הספונטניים העולים בדעתו של הילד. בהתאם, במסגרת טיפול בילדים או אבחון פסיכולוגי ניתן לראות ציורי ילדים כהזדמנות להציץ לעולמם הפנימי של הילדים. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שלא כל ציור עומד בפני עצמו ומבטא את התכנים הרגשיים המעסיקים את הילד: ילדים מרבים לצייר כחלק מהמטלות הלימודיות, נחשפים לציורים של ילדים אחרים המהווים מושא לחיקוי ונמצאים בשלב בו הם עדיין מתרגלים ומפתחים יכולות מוטוריות. לכן, התבוננותנו על ציורי ילדים תמיד תישען על מגוון ציורים רחב אשר צויר לאורך זמן, והמסקנות שנגזור מההתבוננות בציורים תמיד יהוו השערות בלבד, ולא אבחנה חד משמעית.
ציורי ילדים ניתנים לפענוח מפרספקטיבות שונות אשר לוקחות בחשבון היבטים שונים של הציור שביניהם נושא הציור והתכנים המתוארים בו, גודל הציור, מיקום הציור בדף, איכות הציור, לחץ העיפרון על הדף ועוד, כאשר בכתבה זו נתמקד במשמעות של צבעים בציורי ילדים.
צבעים בציורי ילדים
כאשר אנו מבקשים לבחון את משמעותם של צבעים בציורי ילדים אנו למעשה שואלים האם ניתן ללמוד מהשימוש בצבעים מסוימים על עולמו הפנימי של הילד. רעיון זה נתמך על ידי חוקרים שזיהו כי ילדים נוטים יותר להשתמש בצבעים כאשר הם נמצאים במצב רגשני, וכי ילדים רגשניים משתמשים ביותר צבעים מילדים פחות רגשניים, שמעדיפים פעמים רבות לצייר בעיפרון. יחד עם זאת חשוב לזכור כי צבעים בציורי ילדים, בדומה להיבטים אחרים הקשורים לאופן הציור, לעולם אינם עומדים בפני עצמם ולעולם אינם נושאים משמעות יחידה וחד משמעית. למשל, אחד המיתוסים הנפוצים (והשגויים) על משמעותם של צבעים בציורי ילדים הוא ששימוש בצבע שחור מעיד על דיכאון. מיתוס זה מחמיץ את מגוון המשמעויות שיש לצבע השחור עבור ילדים שונים, ואת העובדה שאפנים שונים של שימוש בצבע השחור עשויים לשקף תכנים רגשיים שונים לגמרי. כך, למשל, שימוש בצבע שחור כדי לצייר שמש בעלת פנים עצובות שונה בשימוש בצבע שחור כדי לכסות על חלקי ציור אחרים.
ומה בכל זאת אנחנו יכולים ללמוד דרך בחירת צבעים בציורי ילדים?
ראשית, כאשר ילד משתמש בצבע באופן מאוזן וגמיש אנו יכולים להניח כי השימוש בו אינו טעון במשמעויות רגשיות יוצאות דופן. לעומת זאת, כאשר בחירת הצבעים של הילד מצומצמת, חזרתית ועיקשת - ניתן לשער כי לבחירה בצבע מסוים ישנה משמעות רגשית. יחד עם זאת, יש להיזהר ממסקנות שרירותיות ולקחת בחשבון גורמים התפתחותיים וסביבתיים: ילדות קטנות רבות, למשל, נצמדות בתקופות מסוימות לציור לבבות ופרחים ורודים-אדומים, והשימוש בצבע אדום כצבע מועדף נפוץ באופן כללי בשנת הגן הראשונה.
לצד ההתבוננות הזהירה במשמעות של צבעים בציורי ילדים, ניתן להצביע על מספר משמעויות של צבעים ספציפיים:
צבע אדום: כאמור, מדובר בצבע אהוב בו ילדים מרבים להשתמש, אך מעבר לכך מדובר בצבע שהשימוש בו מאפיין ילדים דומיננטיים, חברותיים ומוחצנים באופיים. שימוש רב ועקבי בצבע האדום קושר במקרים מסוימים להבעת כעס או תוקפנות ובמקרים אחרים - דווקא להבעת אהבה.
צבע כחול: ילדים המרבים להשתמש בצבע כחול הם פעמים רבות ילדים רגועים, מסוגרים ובעלי שליטה עצמית טובה יותר ביחס לילדים המרבים להשתמש באדום. אצל חלק מהילדים נראה "מאבק" בין שימוש בצבע אדום לשימוש בצבע הכחול כצבע הדומיננטי, כאשר "מאבק" זה מבטא פעמים רבות עיסוק של הילדות בניסיון להשגת שליטה עצמית ברגשותיו והתנהגותו. מספר מחקרים אף הצביעו על כך ש"מאבק" של הצבע הכחול בצבעים אחרים כחום וצהוב מהווה בחלק מהמקרים ביטוי לניסיון של הילד לווסת חלקים רגרסיביים ותשוקה לחזור לינקות (צהוב) ולאבד שליטה בצרכים (חום).
צבע צהוב: שימוש מוגבר בצבע צהוב קשור במקרים רבים להיבטים ילדותיים הקשורים בצורך מוגבר בטיפול, אהבה ודאגה. השימוש המוגבר בצבע הצהוב עשוי להופיע באופן קבוע או לאפיין תקופות של שינוי משמעותי בחיי הילד כהולדת אח קטן או פרידה של ההורים. לצד זאת, מדובר פעמים רבות בילדים רגישים ובעלי רמת קליטה גבוהה לנעשה סביבם.
צבע ירוק: ילדים המרבים להשתמש בצבע ירוק הם בדרך כלל ילדים בעלי שליטה עצמית טובה אשר מסוגלים להסתגל ולהתאים עצמם לסביבה באופן נינוח וחופשי מחרדה, בהשוואה לילדים המרבים להשתמש בצבע כחול. ילדים האוהבים צבע ירוק ניחנים פעמים רבות בחשיבה יצירתית ואוהבים מרחבים וטבע.
צבע שחור: על אף המיתוס הדיכאוני שמלווה אותו, שחור הוא צבע אהוב על ילדים רבים מאחר והניגוד בינו לבין הדף הלבן מושך אותם מבחינה ויזואלית. יחד עם זאת, שימוש רב בשחור, מחיקות חוזרות של ציורים צבעוניים באמצעות השחור ושילוב של שימוש בצבע שחור עם היבטים כקו חלש, תכנים מאיימים, צורות זעירות וכד' - מצריך התבוננות נוספת מאחר והוא עשוי להיות קשור במצב רוח ירוד או חרדה.
לסיכום, צבעים בציורי ילדים עשויים להוות חלק מהשפה של הציור, דרכה הילד מספר על עולמו הפנימי, תכונותיו, רגשותיו והתכנים הרגשיים המעסיקים אותו. יחד עם זאת, כאמור, צבעים בציורי ילדים מושפעים ומבטאים לא רק את עולמו הפנימי של הילד אלא גם השפעות חיצוניות, שלבים התפתחותיים סטנדרטיים, חיקוי של ילד/ה נערץ/ת וכן הלאה - ובפרט כאשר מדובר בשימוש מאוזן בצבעים השונים.
ביבליוגרפיה
משמעות הצבע השחור בפענוח ציורי ילדים. גיאת, ל. רשת קול הכפר.
הצבעים בציורי ילדים. כהן, מ. אפקים לחינוך ותרבות, שנה תשיעית א-ב, 1995.
משמעות הצבעים בציורי ילדים. פדרבוש, ר. להיות הורים.
